קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת לגזר דין לאחר שנחתם / שינוי גזר דין לאחר שנחתם: .1 זהו ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט לתעבורה בפתח תקוה, בתיק 5423529-5, לפיו נגזרו על המערער, בין היתר, חודשיים פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה "במיצטבר לכל פסילה אחרת". .2 גזר הדין האמור ניתן בהעדרו של המערער, ביום 21.5.85, מבלי שיצויין בו כי הפסילה תהיה "במצטבר לכל פסילה אחרת". הוראת ה'הצטברות' הוספה לגזר הדין על-ידי בית-המשפט רק ביום 14.7.85בעקבות ההשתלשלות הבאה: - (א) ההודעה על גזר הדין בתיק הנוכחי נמסרה למערער ביום 13.7.85במזכירות בית-המשפט בפתח תקוה. באותה הזדמנות הודע למערער כי ניתן נגדו גזר דין נוסף, אף הוא בהעדרו (בתיק 42259-5) לפיו הוטלה עליו, בין היתר, פסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה למשך שלושה חודשים. (ב) המערער הפקיד את רשיונו במזכירות בית-המשפט ביום 14.7.85, ומזכירות בית-המשפט ביקשה מהשופט "הבהרה" כיצד לחשב את שתי תקופות הפסילה: אם בחופף או במצטבר. (ג) בית-המשפט הורה ב"הבהרה" בכתב כי על המערער לרצות את שתי תקופות הפסילה באורח מצטבר - וזאת מכוח הפרשנות שניתנה על-ידו להוראות הסעיפים 42ו- 61לפקודת התעבורה והתקנות 553- 558לתקנות התעבורה - והוסיף לגזר הדין בתיק הנוכחי את הפיסקה לפיה הפסילה תהיה "במצטבר לכל פסילה אחרת". .3 ב"כ המערער טוען כי בית-המשפט קמא טעה בשניים אלה: א. ראשית - בכך שראה עצמו מוסמך להוסיף לגזר הדין תוספת מהותית כשמונה שבועות לאחר שגזר הדין נחתם והודע. ב. ושנית - בכך שקבע בדברי ה"הבהרה" האמורה, כי מכח הוראות פקודת התעבורה כמפורט לעיל, על המערער לרצות את שתי הפסילות באורח מצטבר. .4 עמדת ב"כ המערער נראית לנו על שתי פניה: - (א) לענין התוספת "המבהירה" לגזר הדין: - .1 התוספת שהוסיף בית-המשפט קמא לגזר דינו ביום 14.7.85הינה תוספת "מהותית", להבדיל מתיקון של "טעות קולמוס". .2 הכלל הוא, שבית המשפט אינו מוסמך לתקן תיקון מהותי בגזר הדין לאחר שיסיים את מלאכתו; ובית-המשפט מסיים את מלאכתו בהקשר זה, לאחר שקם ממושבו עם תום יום השיפוט. (ראה ע"פ 88/58 [1]; המ' 464/65 [2]; ע"פ 951/80 [3], השווה - ע"א 197/83 [4]. .3 אשר על כן שגה בית-המשפט קמא בהוספת המילים "במצטבר לכל פסילה אחרת", כשמונה שבועות לאחר חתימת גזר הדין. (ב) לענין אורח ריצוי תקופת הפסילה: (1) עפ"י הוראות הסעיף 42לפקדות התעבורה [5], פסילה נכנסת לתוקפה ביום גזר הדין אלא אם הורה בית-המשפט אחרת; ואם ניתן גזר הדין שלא בפני הנאשם - מיום שנימסרה לו הודעה על גזר-הדין. (2) במקרה דנן, הודיעו למערער שני גזרי הדין - בתיק הנוכחי ובתיק האחר - רק ביום 13.7.85, ובהעדר הוראה אחרת - שתי הפסילות נכנסו לתקפן ביום ההודעה. (3) להבהיר: - עפ"י הוראות הסעיף 42לפקודת התעבורה, מנין "תקופת הפסילה" הוא מיום הפקדת רשיון הנהיגה. במצב דברים זה - נאשם שלא הפקיד את רשיון הנהיגה שלו ביום גזר הדין, (ואם גזר הדין ניתן שלא בפניו - ביום שנמסרה לו הודעה על גזר הדין), הינו "פסול" מלנהוג מאותו יום, ואילו "תקופת הפסילה" תחושב למן היום שבו הפקיד את רשיונו. חישוב "תקופת הפסילה" - קובע את מועד סיומה של הפסילה; בעוד שתחילתה הוא ביום גזר הדין או ביום ההודעה על גזר הדין (אם בית-המשפט לא הורה אחרת). (4) התוצאה היא, כי במקרה דנן היה המערער פסול מיום 13.7.85(הוא יום הודעת שני גזרי הדין למערער); ו"תקופת הפסילה" בגין שתי הפסילות תסתיים בתום שלושה חודשים מיום הפקדת הרשיון, ה-14.7.85, שהיא התקופה הארוכה מבין שתי תקופות הפסילה בפועל שהוטלו עליו. .5 לאור כל האמור לעיל הוחלט כדלקמן: - .1 למחוק מגזר הדין שבתיק הנוכחי את התוספת "במצטבר לכל פסילה אחרת". .2 להורות כי המערער ירצה את שתי תקופות הפסילה בפועל - זו שבתיק הנוכחי למשך חדשיים וזו שבתיק 542259- 5למשך שלושה חדשים - משפט פליליסוגיות במתן גזר דין