תוספת מס שבח

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת מס שבח: חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 5תשל"ה- 1974[1] (להלן - תיקון מס' 5), פורסם ונכנס לתוקפו ביום ב' בחשון תשל"ה ( 18באוקטובר 1975). סעיף 1לתיקון מס' 5מחליף סעיף 9לחוק המקורי, חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג- 1963[2], וכתוצאה מכך הורחב במידה ניכרת חוג העסקאות במקרקעין אשר חייבות תוספת מס. ובסעיף 3לתיקון מס' 5, שהערת השוליים שלו היא "תחולה והוראות מעבר", נאמר: "(א).... (ב) מי שבין תחילתו של החוק העיקרי לבין יום פרסומו של חוק זה קנה זכות במקרקעין ולא שילם תוספת מס - בין אם היה חייב בה ובין אם לאו - וזכותו טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין... יהיה חייב בתוספת מס כמפורט להלן: (1)... (2)... (3) לא מסר הצהרה לפני פרסומו של חוק זה יהיה חייב בתוספת מס לפי הנמוך שבין שני אלה: (א) לפי שווי הזכות ביום הרכישה ולפי שיעור אגרת העברת מקרקעין ותוספת האגרה שלפי חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי"ט-1959, בתוספת ריבית בשיעור של % 1לכל חמישה עשר ימים מיום הרכישה ועד יום התשלום; (ב) לפי שווי הזכות ביום פרסומו של חוק זה ולפי שיעור תוספת המס שבאותו יום. (4) מי שחלות עליו פסקאות (2) או (3), למעט מי שמסר הצהרה לאחר יום ו' בטבת תשל"ד ( 31בדצמבר 1973), חייב במסירת הצהרה תוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. ....... (5)..... )(..... (ד) מי שחייב בתוספת מס לפי סעיף קטן (ב) ולא שילם אותה במועד שנקבע לכך, תיווסף עליה ריבית בשיעור של % 1לכל חמישה עשר ימים של פיגור, ואם הוא חייב על פי סעיף קטן (ב)(4) גם במסירת הצהרה, ולא מסר אותה במועד שנקבע לכך, תיווסף ריבית כאמור גם בשל התקופה שבין המועד למסירת ההצהרה למסירתה... (ה)..... (ו)...." .2 העוררות רכשו זכויות במקרקעין בחוזה שנעשה בשנת .1970הן מסרו הצהרה על העסקה הזאת רק במארס 1979, ועל כן חלות עליהן ההוראות של סעיף קטן 3(ב)(3) וסעיף 3(ב)(4) לתיקון מס' .5בשומה שהוצאה ביוני 1979חויבו בתוספת מס לפי חישוב זה: (א) תוספת בשיעור של % 4.1/2ממחיר הרכישה (775, 189ל"י) 539, 8ל"י (ב) ריבית על הסכום הזה (539, 8ל"י) לפי סעיף קטן 3)(3(א) לתיקון מס' 5לזמן מאוגוסט 1970עד מרס 1978 540, 15ל"י 079, 24ל"י (ג) תוספת ריבית על סכום זה, 079, 24ל"י, בשעור של % 1לכל 15ימים לזמן מאפריל 1975עד מארץ 1978(להלן "הריבית השניה") 855, 16ל"י .3 את הריבית השניה הטיל המשיב בהסתמכו על סעיף קטן 3(ד) לתיקון מס' 5, והערר שלפנינו מכוון נגד חלק של החיוב הזה. טענת העוררות היא, כי את הריבית השניה יש לחשב רק על הסכום של 539, 8ל"י, שמחושב "לפי שיעור אגרת העברת מקרקעין ותוספת האגרה לפי חוק הרשויות המקומיות (אגרות העברת מקרקעין)" כאמור ברישא של סעיף קטן 3(ב) (3)(א) לתיקון מס' 5, ולא גם על תוספת הריבית המוטלת בסיפא של אותו סעיף קטן. לעומת זאת טוען המשיב, כי לפי הלשון הנקוטה בסעיף קטן 3(ב)(3)(א) מורכבת תוספת המס מן הסכום המחושב לפי שיעור משווי הזכות ביום הרכישה והרבית עליה, ושלכן ריבית השניה שיש לשלם לפי סעיף קטן 3(ד) על תוספת המס לפי סעיף קטן (ב) צריך לחשב על כל הסכום של תוספת המס המחושבת לפי האמור בסעיף קטן 3(ב) 3(א). .4ב"כ העוררות (עו"ד פורר) מסתמך על הסלידה העקרונית מריבית דריבית, אשר מצאה ביטוי בסעיף 5לחוק הריבית, תשי"ז- 1957[3] (אין מר פורר טוען כי יש להוראה זו תחולה ישירה על העניין שלפנינו). ועוד הוא קורא לעזרתו את הכלל, כי חוקים פיסקאליים יש לפרש לטובת האזרח. כוחו של כלל זה יפה כאשר לשון החוק ניתן לפירושים שונים; אך לדעתנו אין הדבר כך לגבי האמור בסעיף קטן 3(ד) לתיקון מס' .5בצדק הטעימה נציגת המשיב (עו"ד גב' שרון) כי בהשוואה בין הסכומים המחושבים פי סעיף קטן (3)(ב) 3(א) וסעיף קטן (3)ב (3)(ב), אשר יש לערוך לשם קביעת תוספת המס לפי הסכום הקטן יותר שביניהם, יש לכלול את הריבית המוטלת לפי סעיף (3)(ב)(א) כדי לקבוע את הסכום "תוספת המס"; משמע, כי ריבית זו היא חלק של תוספת המס, אם יש לשלם את תוספת המס על פי האלטרנטיבה שבסעיף קטן 3(ב) 3(א). מכאן, כי כאשר מדובר בסעיף קטן 3(ד) על "תוספת מס לפי סעיף קטן (ב)", כוללת תוספת המס הזאת גם את הריבית שהוספה עלפי האמור בסעיף קטן 3(ב) 3(א). הריבית הזאת אינה מוטלת על תוספת המס, אלא היא חלק של תוספת המס, אשר עליה יש להוסיף את הריבית השניה לפי סעיף קטן 3(ד). .5אי לזאת אנו דוחים את הערר. על העוררות לשלם למשיב הוצאות בסכום כולל של 000, 1ל"י. מיסיםמס שבח