קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תחליף המצאת אזהרה לחברה בע''מ: מהות הבקשה והעובדות: 1. לפניי בקשה לתחליף המצאת אזהרה לחייבת. החייבת היא חברה בע"מ אשר לא מסרה כתובת משרדה הרשום ולא מונה לה מנהל (ראה תדפיס מידע מרשם החברות המצורף לבקשה). החוק: 2. סעיף 7(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע: "... היה החייב תאגיד או חבר-בני-אדם, תהיה ההמצאה במסירה במשרדו הרשום". שתיקת החוק - "הסדר שלילי" או חסר (לאקונה)? 3. אך, מה כאשר אין לתאגיד משרד רשום, כמו במקרה שלפנינו? בשאלה זו שותק החוק ואינו נותן תשובה. שתיקת החוק מדברת בכמה לשונות. לעתים, השתיקה מהווה חסר (לאקונה); לעתים, השתיקה מהווה אי-נקיטת עמדה בסוגיה משפטית, בהשאירה את הסדרתה למערכות נורמאטיביות שמחוץ לחוק המתפרש. לעתים, השתיקה מהווה "הסדר שלילי". דבר זה יקרה מקום שתכלית החקיקה היא לשלול הסדר משפטי מסוים. "הסדר שלילי" קיים, איפוא, רק מקום ששתיקת המחוקק היא "שתיקה מדעת". שתיקה היא "מדעת" מקום שהגשמת תכלית החוק מחייבת הכרה בהסדר שלילי על"ע 663/90 בעמ' 404; בג"צ 4267/93, בעמ' 457). 4. תכליתו של חוק ההוצאה לפועל (להלן: החוק) היא ייעול והחשת ביצועם של פסקי-דין וחיובים אחרים, הניתנים לביצוע כפסקי-דין, מתוך שמירה על זכויות האדם הבסיסיות של החייב (ראה: ה"ח תשכ"ה, 272; ע"א 711/84, בעמ' 374; ד' בר-אופיר "שיקול דעת שיפוטי בערעורי הוצאה לפועל" המשפט ב (1994) 321). השלב הראשון בפעולות מערכת ההוצאה לפועל הוא המצאת אזהרה לחייב, כי עליו לפרוע את חובו או למלא אחר חיובו בתוך התקופה הנקובה בה. חוסר המעש של החייב, לאחר שקיבל את האזהרה, גורר בעקבותיו נקיטת הליכים של הוצאה לפועל, בין בירידה לנכסים ובין בהזמנות לבירורים ומתן צווי הבאה, ולבסוף אף בצווי מאסר. משום כך, חשוב להקפיד על דרכי ההמצאה. במצב המשפטי ששרר לפני תיקון מס' 15 לחוק, קבעה תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, כי משלוח האזהרה הוא בדואר רשום, ורואים את האזהרה כאילו הומצאה כדין כעבור כמה ימים אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלה. לפיכך, נקבעו בחוק דרכי ההמצאה, בדואר רשום או במסירה. כך, שרק במקרה שבו מסרב החייב לקבל את האזהרה תהיה חזקה של המצאה (ראה: ה"ח תשנ"ד, 292-293). כלומר, תכליתו של ההסדר החקיקתי היתה להקפיד על דרכי ההמצאה על-ידי ביטול החזקה בדבר המצאת האזהרה, במקרה שהנמען נמנע מלקבלה. תכלית החקיקה של סעיף 7המתוקן לא היתה לבטל את שאר דרכי ההמצאה החוקיות, שהרי דבר זה היה פוגע בתכליתו העיקרית של החוק ובזכות קניינם של הזוכים, שלא היו יכולים לממש את זכויותיהם בהיעדר אפשרות חוקית להמציא את האזהרה לחייב (ראה: ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (פרלשטיין - גינוסר, מהדורה 3, 1995) 2/30-3/30). 5. שתיקתו של המחוקק במקרה זה ואי-שלמותו של ההסדר החקיקתי מהווים חסר (ראה: בר"ע (ת"א) 4330/95 משכן בע"מ נ' מרינצוב ואח') שהרי, חסר קיים מקום שההסדר החקיקתי אינו שלם באופן הנוגד את תכליתו (על"ע 663/90 הנ"ל, בעמ' 404-405; ע"א 531/89, בעמ' 724; א' ברק, "החסר (לאקונה) במשפט וחוק יסודות המשפט" משפטים ב (תשנ"א) 251, 233). כאמור, אי-שלמותו של ההסדר החקיקתי במקרה זה נוגדת את תכליתו העיקרית של החוק ופוגעת ביעילותו של מנגנון ההוצאה לפועל. השלמת החסר בחוק: 6. הצורך בהשלמת החסר מפנה אותנו למנגנון ההשלמה שנקבע בסעיף 1לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980, הקובע: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק והשלום של מורשת ישראל". את הדיבור "בית המשפט" בחוק יסודות המשפט, יש לפרש ככולל גם "בית-דין" וכן כל ערכאה שיפוטית אחרת. הצורך להבטיח קוהרנטיות ותפיסה כוללת ואחידה של המשפט מחייב את החלתו של חוק יסודות המשפט על הערכאות השיפוטיות כולן (א' ברק, לעיל, בעמ' 284). דין זה יש להחיל גם על ראש ההוצאה לפועל (ראה: תיק הוצאה לפועל 8-94-002944- 17 משכן בע"מ נ' שכטר, פיסקה 10), שגם כאשר הוא פועל כרשות מינהלית הוא נמצא בפיקוחו של בית המשפט המחוזי (סעיף 80(ב) לחוק). כך, קבעו בתי המשפט המחוזיים, כי במקרה שלא ניתן לאתר את החייב, ניתן לבצע תחליף המצאה (ראה: בר"ע (ת"א) 4330/95 הנ"ל; בר"ע (חי') 1681/94, בנק הפועלים נ' יניאק). 7. סעיף 91לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (להלן: סעיף 91) מסמיך רשם של בית-משפט לעשות כל דבר שבסדרי-דין ונוהג ובהליכי הוצאה לפועל, שהוסמך בתקנות לעשותו. סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל נתונות לכל שופט או רשם של בית-משפט שלום (סעיף 3 לחוק). סעיף 91 פותח פתח נרחב למימוש סמכויותיו של רשם, הממלא תפקיד של ראש הוצאה לפועל, בעניינים של סדרי-דין ונוהג. מתן צו לתחליף המצאה של כתבי בית-דין נמנה עם העניינים הללו, ולכן ניתן להורות על כך לפי סעיף 91, בהיעדר הוראה מפורשת לכך בסעיף 7 לחוק. כך ניצבות סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל על בסיס רחב, שרכיביו הם חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו וכן גם סעיף 91 הנ"ל (ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, שם; וראה גם סמכותו של הרשם ליתן הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין לרבות תחליף המצאה לפי סעיף 90(7) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]). 8. ואכן, תקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת, כי אם נוכח בית המשפט או הרשם שאי-אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים שנקבעו בתקנה, כולן או מקצתן. תחליף המצאה לפי תקנה זו יפה כהמצאה לנמען גופו. לפיכך, לאחר שנוכחתי כי אי-אפשר להמציא את האזהרה לחייבת בדרך שנקבעה בסעיף 7 לחוק, אני מורה בזאת על המצאת האזהרה בדרך של מסירתה לבעלי המניות בחברה החייבת. סיכום: 9. ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על תחליף המצאת אזהרה גם במקרה של תאגיד שלא מסר כתובת משרדו הרשום. שתיקת החוק במקרה זה אינה מהווה "הסדר שלילי" אלא חסר (לאקונה) בחוק. חסר זה ניתן להשלמה בהיקש מסמכויותיו של הרשם להורות על תחליף המצאה, מקום שאי-אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה. לפיכך, לאחר שנוכחתי כי אי-אפשר להמציא את האזהרה לחייבת בדרך שנקבעה בחוק, הוריתי על המצאת האזהרה בדרך של מסירתה לבעלי מניות החברה החייבת. .10אין צו להוצאות.המצאת כתבי בי דין