קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקופת אכשרה לקצבת זקנה: 1. ביום 1.12.99 הגישה התובעת כתב תביעה בלתי מנומק כנגד החלטת הנתבע מ-20.6.99, לפיה נדחתה תביעתה לקצבת זקנה בהיעדר תקופת אכשרה, והכל עפ"י סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. ביום 12.10.00 הופיעו הצדדים בפני כבוד השופטת ע. פוגל והדיון נדחה לעמדת לשכת הס.מ. ביום 13.2.01 הגיש ב"כ התובעת מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט. 3. טוענת התובעת כי מבדיקת הנתבע עולה כי צברה 133 חודשי ביטוח, בעוד שנעדרת מרישומיו תקופת העסקתה מ-11.63 ועד 12.64 בה עבדה כמזכירה במשרדו של עו"ד נתן קנת, ברציפות, עד ליציאתה לחופשה לידה ב-15.12.64. עוד טענה כי מ- 9.98 עובדת היא כאומנת ל-2 ילדים, ולכן היא עובדת משרד העבודה והרווחה, ולחלופין, עובדת עצמאית (12 שעות שבועיות בהכנסה העולה על 15% מהשכר הממוצע במשק). 4. ביום 17.6.01 החליטה כבוד השופטת ע. פוגל כי התיק יועבר להוכחות למותב. ביום 15.7.01 הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית שלה ושל בעלה. משהועבר ההליך למותב זה - נקבע להוכחות ל-14.10.01 ולא נשמעו הוכחות בשל מחלת ב"כ הנתבע. ב"כ הנתבע (המחליף) ביקש לבחון עמדת הנתבע בהתייחס לתקופת ה"אומנה" וב"כ התובעת הודיע כי יזמן את עו"ד קנת. עו"ד קנת הגיש תצהירו בו הבהיר כי לא זיהה התובעת, אף כי היא נתנה לו פרטים ביחס לתיאור משרדו, שכנים, שם בתו, הבהיר כי אין לו מסמכים לשנים הנדונות ואינו זוכר כלל פרטים על עבודתה. בדיון שנתקיים ב-6.1.02, נקבע לעדות עו"ד קנת, וזו נשמעה ב-27.1.02. הנתבע ביקש לבחון שוב נתונים. ביום 13.3.02 הגישה התובעת תצהיר משלים (בלא שנטלה רשות לכך), ביום 7.7.02 נשמעה עדות התובעת. ביום 3.11.02 נשמעה עדות נותנת ת.ע.צ. מטעם משרד העבודה והרווחה (להלן: "ליבוביץ") מטעם הנתבע. ביום 2.2.03 הוגשו מסמכי משרד העבודה (מכתב ונספחיו) וב"כ התובעת לא ביקש לחקור מאן דהוא בהקשר להם. ביום 21.5.03 הוגשו סיכומי התובעת (נתבקשה הארכת מועד בהגשתם). ביום 7.7.03 הוגשו סיכומי הנתבע. 5. לאחר עיון בכל החומר שבפנינו - להלן הכרעתנו: א. התובעת זנחה טענתה בהתייחס לתקופת האומנה (מ-9.98). משכך, פסה"ד לא יתייחס כלל לעניין זה. נותרה איפוא במחלוקת אך השאלה אם עבדה התובעת אצל עו"ד קנת מ-11.63 ועד 12.64 כטענתה (ראה גם הודעת התובעת מ-11.2.03). נזכיר כי לתובעת תקופת אכשרה בת 133 חודש. נוסיף ונבהיר כי לא צורפו לסיכומי הנתבע מסמכי בי"ד בהליך 176/64. משהתובעת אינה חולקת על רישומי הנתבע ומשעולה מהם כי לתובעת הוכרה תקופת אכשרה עד מרס 64 - נותרה לבחינתנו אך השאלה אם צברה תקופת אכשרה ממרס 64 ועד דצמבר 64. ב. אין בפנינו כל ראייה כי אכן קיבלה התובעת דמי לידה בשל הלידה בדצמבר 64. התובעת טוענת כך, ומנגד - הנתבע לא יכול היה להגיש רישומים בעניין, משאֵלה בוערו. עם זאת, אף אם נקבל גרסת התובעת עסקינן בתוספת 9 חודשים שתוביל ל-142 חודשים כאכשרה ולא 144 כנדרש. זוהי ככל הנראה הסיבה בגינה טוענת התובעת בסיכומיה ובתביעתה כי יש להכליל תקופת דמי הלידה כתקופה מזכה. דא עקא, בדין מעלה הנתבע הטענה כי אין בפנינו כל מידע ולפיו קיבלה דמי לידה מלאים, שמא, עפ"י העולה מרישומי הנתבע צברה תקופת זכאות חלקית לדמי לידה ובהתאם - זוכתה רק בדמי לידה חלקיים (עד מרס 64), באופן שאינו יוצר תקופת אכשרה לזקנה (6 שבועות). ג. עוד ראוי לציין כי נכון טען הנתבע, כי תקופת אכשרה הנצברת בתקופה ארוכה יותר (15 מתוך 22 חודש וכו') אף היא יוצרת זכאות לדמי לידה. נשוב ונאמר כי יש טעם בטענה, אלא שעפ"י נתוני המל"ל (נספח לתביעה) אכן יש לכאורה כדי 10 חודשים מתוך 14 או 15 מתוך 22 שקדמו ליום הקובע - בתקופת האכשרה הקיימת/המוכרת לתובעת. ד. מקובלות עלינו טענות הנתבע ולפיהן עו"ד קנת דבק בגרסתו כי הוא לא העסיק ללא תשלום דמי ביטוח. איננו רואים בכך "ניסיון להגן על עצמו" מן הטעם כי המל"ל לא הגיש עם הגנתו הודעה לצד ג' כנגד עו"ד קנת, ואף בהודעתו (מ-19.5.02) עת הודיע כי אינו מבקש להגיש הודעת צד ג' כנגד משרד העבודה - לא ביקש להגיש כזו כנגד עו"ד קנת. ה. עו"ד קנת הכיר בביה"ד את חיוכה של התובעת, אישר שידעה פרטים שמצביעים על כך שעבדה במשרדו - אך לא היה יכול למַקֵם בזמן את קשר העבודה. מעניין לציין כי התובעת, שנישאה בפברואר 1964, עימתה את עו"ד קנת עם שאלת נוכחותו/זיכרונו לנישואיה - וברמת ההיקש השיב כי - אף שאינו זוכר שהיה בחתונתה - אם התובעת זוכרת, ואם היתה פקידתו - סביר להניח שבא לחתונתה. לא רק שאין בכך די, שהרי אין מדובר באישור עובדתי לנטען - לא הוצגו לו שאלות המתייחסות ללידתה (בעת היותה עובדת שלו) ואף לא אירועים עובדתיים כדוגמת ס' 14 לתצהירה! ו. עוד ראוי להזכיר כין אין ללמוד כי סביר שתרצה להמשיך לעבוד לאחר נישואיה, ודאי לא בשנות ה-60 עת רַבּו (יותר) הנשים שחדלו לעבוד עקב נישואיהן. מכל מקום, עסקינן בעדות עובדתית נחוצה - ולא בהסקת מסקנות של סבירות, בראי השנים. גם ההתייחסות להליך מסוים בו הופיע עו"ד קנת, מתנה של לקוחה, עו"ד שעבד במשרד - כל אלה מלמדים אכן (את שלא הוכחש) - כי התובעת עבדה במשרדו של עו"ד קנת. דא עקא, אין בהם - ולו ברמז - כדי להוכיח כטענת התובעת, כי עבדה בתקופה החסרה, אפריל-דצמבר 1964. גם האמירה "סביר להניח. היא זוכרת יותר ממני" - אינה יוצרת עובדה מוכחת או משכנעת, לפיה עבדה אצלו התובעת בסוף שנת 64. נבהיר כי התרשמנו מעדות התובעת כי אף היא טוענת כי עבדה עד סוף 64 כ"מסקנה לוגית", דהיינו, שלא הגיוני שתחדל לעבוד אחרי נישואיה. לא שמענו על יציאתה ללידה בתקופת עבודתה אצל עו"ד קנת, נוכחותו בברית, מתנה לרך הנולד, פיצויי פיטורין עם הפסקת העבודה, או מדוע הופסקה עבודתה אצלו לאחר הלידה וכו'. ז. הנה כי כן - משלא שוכנענו כי אכן הועסקה התובעת בתקופה הנדונה אצל עו"ד קנת (אפריל-דצמבר 1964) - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. קצבת זקנהתקופת אכשרה