קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה בביטוח לאומי: 1. התובע נפגע בתאונה מיום .12.6.1954 פגיעה זו הוכרה על-ידי הנתבע כתאונת עבודה במשמעות חוק הביטוח הלאומי. התובע טוען, כי חשב שהגשת תביעה לדמי פגיעה מהווה גם תביעה לגמלת נכות. אין חולקין כי לא הוגשה תביעה לגמלת נכות ועל כן הדבר לא נתברר עד עצם היום הזה בוועדה רפואית, התובע העלה אמנם נושא זה בפני ועדה רפואית אשר דנה בקשר לתאונה אחרת, מאוחרת יותר. ברור שבמסגרת דיון זה לא ניתן היה לדון בשאלה, אם התאונה מיום 12.6.1954 גרמה לנכות. הנתבע מבקש לדחות את התביעה על יסוד הוראות סעיף 128 לחוק הביטוח הלאומי והנימוק הוא, כי נוכח הזמן הרב שחלף לא ניתן עוד לברר את פרטי התביעה ולאמת עובדות, וזאת בעיקר בשל העובדה, כי לא ניתן לאתר את הרופא שחתם על תעודה לנפגע (כנראה נפטר) ובבית-החולים רמב"ם, שם נותח התובע, לדבריו, לא ניתן עוד לאתר מסמכים בשל הזמן הרב שחלף. 2. על יסוד החומר שהונח לנגד עינינו אין כל ספק, כי היתה קטיעה קודמת באצבע יד שמאל דל התובע. עובדה היא, כי ועדה רפואית הביאה עובדה זו בחשבון (ראה מוצג נ/5). השאלה היא, אם קטיעה קודמת זו קשורה סיבתית לתאונה מיום .12.6.1954 לדעתנו התשובה לשאלה זו חיובית ולו מחמת ספק. על כך העיד התובע, שעדותו מהימנה עלינו, וכן אחות במרפאת הקיבוץ עין השופט. עדה זו, שעדותה מהימנה עלינו, העידה כי טיפלה בתובע בקשר לתאונה מיום 12.6.1954 והעידה, כי בעקבות הפגיעה הנ"ל הועבר התובע לבית-החולים רמב"ם בחיפה ושם בוצעה קטיעה של חלק האצבע. לדעתנו, די בדברים אלה כדי לקבוע, כי הוכח קשר סיבתי כי הפגיעה ביום 12.6.1954 ובין קטיעת האצבע. 3. לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבע להביא את התובע בפני ועדה רפואית, כדי שזאת תקבע, אם ובאיזו מידה נגרמה לתובע נכות כתוצאה מהפגיעה מיום 12.6.1954. 4. אין באמור לעיל משום ממצא בדבר הפעלת הוראות סעיף 128 לחוק לעניין תשלום קצבאות לגבי התקופה שחלפה מאז הפגיעה ועד למועד בו הגיש התובע תביעה לגמלת נכות בגין הפגיעה מיום 12.6.1954. 5. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך-דין (כולל) בסך 000, 1 שקל.תאונת עבודה