קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הודעה על ביטול טיסה: 1. התובעים רכשו מסוכנות הנתבעת, אשר בקרית-ביאליק, כרטיסי טיסה לאמסטרדם בעלות של כ - 1,305 דולר. הנתבעת ביצעה את הזמנת כרטיסי הטיסה אצל צד ג', אשר סיפק את הכרטיסים ועליהם מדבקה ובה מצויין מספר טלפון בחברת איסתא אמסטרדם, בו היה על התובעים לאשרר את הטיסה חזרה, 72 שעות טרם מועדה. הטיסה חזרה אמורה היתה לצאת מאמסטרדם במוצאי שבת בתאריך 13.5.00. 2. התובעים טוענים כי החל מיום חמישי - 10.5.00, התקשרו פעמים רבות למספר הטלפון הנ"ל, אולם לא נענו. לנסיונותיהם ליצור קשר החל מיום שישי בצהריים, השיבה מזכירה אלקטרונית כי המשרדים סגורים עד יום שני. למרות שלא הצליחו לאשרר הטיסה, התייצבו התובעים, ביום 13.5.00, 5 שעות לפני מועד הטיסה, בשדה התעופה, ואז הוברר להם כי טיסתם בוטלה. בהנהלת נמל התעופה נאמר להם, כי כבר ביום 2.5.00 התקבל פקס מאיסתא אמסטרדם לפיו ביטלה החברה את כל הטיסות בחודש מאי. התובעים טרחו במשך 6 שעות בשדה התעופה על מנת למצוא את נציג החברה איסתא אמסטרדם, או כל מושיע אחר, אולם העלו חרס בידם. ביום 14.5.00 (יום א') התקשרו התובעים אל הנתבעת והודיעו לה את האמור לעיל, אולם נאמר להם כי הדבר אינו יכול להיות, ובכל מקרה - איסתא אמסטרדם צריכה לטפל בהם. לאחר שהתובעים התעקשו, הציעה להם הנתבעת כרטיסי טיסה ליום 17.5.00 בתוספת תשלום בסך 200 דולר. ביום 15.5.00 (יום ב') התייצבו התובעים במשרדי חברת איסתא אמסטרדם, שם נאמר להם, כי הנתבעת היתה צריכה לטפל בהם, וכי נוסעים אחרים אשר היו מיועדים לטוס יחד עמם, נשלחו בטיסות אחרות. התובעים סבורים כי היה על הנתבעת לעשות שימוש במספר הטלפון בביתם, אשר נמסר לנתבעת בעת הזמנת הכרטיסים, ולהודיע שם על השינוי בטיסה. לדבריהם, נהגו להתקשר בכל יום אל בני ביתם אשר נשארו בארץ, ואילו היתה נמסרת שם הודעה, היו מקבלים אותה. 3. התובעים דורשים פיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו להם, דהיינו - הפרש המחיר בכרטיסי הטיסה, תוספת מחיר אשר נדרשו לשלם עבור 4 ימי שהייה נוספים, עלות נסיעה ברכבת באמסטרדם, וכן פיצוי בגין הוצאות נוספות וכאב וסבל. 4. הנתבעת טוענת כי אין עליה כל אחריות, שכן היא שימשה אך ורק כמתווך, לא יכלה לדעת על שינוי שעת הטיסה, וממילא, לא יכלה ליידע את התובעים או לעשות דבר כלשהו בענין. הנתבעת טוענת כי כל האחריות, אם קיימת כזו, נופלת על כתפי צד ג', אצלו רכשה את הכרטיסים, ואף מעלה על נס את מאמציה אצל צד ג' אשר בגינם שילמו, לדבריה, התובעים תוספת של 200 דולר בלבד, ולא מעבר לכך. עוד טוענת הנתבעת, לחילופין, כי הנזקים הנטענים הינם מופקעים, מופרכים וחסרי כל אחיזה במציאות. 5. צד ג' טוענת, כי באשמה נושאים התובעים בלבד, שכן אילו היו מתקשרים, כטענתם, למספר הטלפון אשר נמסר להם, 72 שעות לפני מועד הטיסה, היו מקבלים הודעה על שינוי המועד. צד ג' דוחה את טענת התובעים לפיה ניסו להתקשר במועדים אלה, ולראיה - צירפה לכתב הגנתה את רשימת הנוסעים בטיסה, כאשר בה מסומנים 3 נוסעים אשר לדבריה יצרו קשר באותו מספר טלפון, קיבלו הודעה על שינוי מועד הטיסה, וטסו בטיסה החילופית אשר סודרה להם. 6. ראשית אומר, כי מסכימה אני עם טענת הנתבעת לפיה אין יריבות בינה לבין התובעים, שכן נתבעת זו מילאה את התחייבותה כלפי התובעים בכך שהזמינה להם את הטיסות, כפי שהתחייבה לעשות, ולפיכך אין מנוס מדחית התביעה נגדה. 7. לעומת זאת, אני מוצאת כי צד ג' נושא באחריות כלפי התובעים, שכן צד ג' היה ספק כרטיסי הטיסה. צד זה הוא אשר נתן בידי התובעים את מספר הטלפון לאישרור הטיסה, ועליו היה לדאוג להודיע לתובעים על שינוי במועד הטיסה. 8. מאמינה אני לתובעים כי התקשרו פעמים רבות למספר הטלפון במשרדי איסתא ולא נענו, וכי עשו זאת כבר מיום 10.5.00. אין במסמך אשר צורף לכתב ההגנה של צד ג' כדי לסתור את דברי התובעים. צד ג' לא הביאה, ולו נוסע אחד, אשר עלה בידו ליצור קשר עם משרדי איסתא, על מנת שיבהיר כיצד ומתי נוצר קשר זה, וסימון שלושת השמות במסמך הנ"ל אינו מהווה ראיה מספקת. כמו כן הרי ברור כי התובעים לא שהו 24 שעות ביממה ליד הטלפון, ולא התקשרו כל 5 דקות למשרדי איסתא. אין זה מן הנמנע כי נוסעים אחרים, אשר התקשרו בשעות אחרות, הצליחו, במקרה, לקבל מענה לטלפון. 9. אני מקבלת את טענת הנתבעת וצד ג' לפיה הטלפון בבית הלקוח נלקח על ידם לצורך התקשרות ללקוח עד יציאתו מהארץ, ואין חובה עליהם להניח שלאחר יציאת הלקוח את הארץ, יוכלו להשיג מישהו בטלפון זה. יחד עם זאת, צד ג', אשר ידע כי מועד הטיסה הינו מוצאי שבת, וכי החל מיום ו' בצהריים יהיו משרדי איסתא סגורים, ולפיכך לא יוכלו התובעים לאשרר טיסתם בטלפון אשר מסר להם, אלא בפרק זמן קצר ביותר, אשר לפני יום ו' בצהריים, צריך היה ויכול היה לדאוג לכך, שבטלפון הנ"ל תושאר הודעה מוקלטת על השינוי במועדי הטיסה. מדובר בשיטה פשוטה, מקובלת וקלה לביצוע, ולא קיבלתי כל הסבר מדוע הדבר לא נעשה. במחדלו לעשות כך לא מילא את חובתו החוזית כלפי התובעים, לא מילא את חובתו לקיים חוזה בתום לב, ואף התרשל כלפיהם, שכן לא נהג בסבירות. קביעה זו מקבלת יתר תוקף מדברי התובעים לפיהם, הוברר להם בשדה התעופה, כי כבר ביום 2.5.00 התקבל פקס מאיסתא לפיו מבוטלות כל טיסותיה בחודש מאי. דברים אלה לא נסתרו ע"י הנתבעת או צד ג'. 10. אין ספק, כי כתוצאה מהאמור לעיל, נגרם לתובעים נזק רב. ראשית - הזמן אשר "בילו" בשדה התעופה, כאשר הגיעו אליו מבלי שידעו כי טיסתם נדחתה, וחיפשו מענה למצב אשר נקלעו אליו ועגמת הנפש אשר נגרמה להם בגין כך. שנית - ההכרח שבהשארות 4 ימים נוספים באמסטרדם, וההוצאות הנלוות לכך. שלישית - סך 200 $ אשר נאלצו להוסיף עבור כרטיסי הטיסה החדשים אשר הונפקו להם. 11. אילו היו התובעים, תובעים גם את הצד השלישי, הייתי פוסקת להם פיצוי בגין כל האמור לעיל. אולם, התובעים תבעו רק את הנתבעת, אשר לגביה קבעתי, כי אין מנוס אלא לדחות את התביעה. משכך הוא, ומשנדחית התביעה כנגד הנתבעת "נופל" הצד השלישי. בהעדר יריבות ישירה בכתבי הטענות בין התובעים לבין הצד השלישי, לא אוכל, במסגרת הליך זה, לחייב את הצד השלישי בפיצוי התובעים. אין כמובן בהחלטתי, כדי לחסום את התובעים מלהגיש תביעה נפרדת, וישירה, כנגד הצד השלישי (וכנגד נתבעים נוספים, אחרים, אם ימצאו לנכון), בהתבסס, בין היתר, על המימצאים אשר נקבעו על ידי בפס"ד זה. 12. התוצאה הינה, שאני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת, וממילא נדחית גם הודעת הנתבעת כנגד הצד השלישי. בנסיבות הענין, לא ראיתי לנכון לחייב בהוצאות. זכות לבקש רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. תביעות נגד חברות תעופהתעופהביטול טיסה