מה הדין בסוגיית אימוץ ילד על ידי אישה לא נשואה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אימוץ ילדים אם חד הורית: .1בקשה לאימוץ הקטין על ידי מאמצת יחידה, שאינה נשואה, ושאינה מקרובי המאומץ. סעיף 3לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א- 1981(להלן: חוק האימוץ), קובע: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד, ואולם, רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד - (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ, או אימץ אותו לפני כן. (2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי". סעיף 25לחוק האימוץ מסמיך את בית המשפט, אם הוא נוכח שהדבר יהיה לטובת המאומץ, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מהסייג בדבר פטירת הורי המאומץ וקירבת המאמץ לפי סעיף 3(2) הנ"ל. בנדוננו, ישנם בבקשה שניים לגריעותא: א. הורי הקטין לא נפטרו (הם הביעו הסכמתם לאימוץ). ב. המבקשת (לאמץ) אינה מקרוביו של הקטין. לפיכך, השאלה היא אם מוסמך בית המשפט, למרות אי מילוי התנאים הנ"ל, לצוות על אימוץ הקטין על ידי המבקשת. ייתכן פירוש, לפיו יכול בית המשפט למחול, לפי סעיף 25לחוק האימוץ, רק על אחת מהגריעות הנ"ל. וייתכן פירוש לפיו בסמכותו של בית המשפט למחול על שתיהן, הכל, כמובן, אם הדבר לטובת המאומץ; כאשר מדובר בנסיבות מיוחדות, יציין בית המשפט את הטעמים שבהחלטתו. .2כבוד השופט ברק בספרו פרשנות במשפט (כרך ב), עמ' 119, מבהיר כי המשמעות הרגילה של "ו" החיבור היא לחבר, בעוד שמשמעות המונח "או" היא להפריד. עם זאת, קובע השופט ברק, כי לא פעם מוכנים שופטים לקרוא את ה"ו" כמציינת אלטרנטיבה, ו-"או" כמציינת צירוף. השופטים גורסים, כי הביטויים "ו" ו-"או" הם דו-משמעיים ועל כן המשמעויות השונות שלהם יתפרשו במסגרת המשמעות הלשונית של טקסט נתון (ראה גם בג"צ 157/63 [1], בעמ' 124; ע"פ 176/71 [2], בעמ' 674). בדברי ההסבר להצעת חוק האימוץ (תיקון מס' 3), תשמ"א-1981, מודגש כי מוצע להסמיך את בית המשפט לצוות על אימוץ על ידי מאמץ יחיד שהוא קרוב משפחה, רק אם הורי המאומץ נפטרו, וזאת כדי למנוע העברת ילדים ממשפחות מרובות ילדים לקרובי משפחה חשוכי ילדים. אם זו הסיבה לכך שנקבעו שני תנאים מצטברים כנ"ל לאימוץ על ידי יחיד, כי אז כשמדובר במאמץ יחיד שאינו קרוב משפחה, לכאורה, התנאי שההורים נפטרו אינו הכרחי. מצד שני, ניתן להעריך כי הזכות יוצאת הדופן של אימוץ על ידי יחיד, הוענקה דווקא לקרובי משפחה כדי לשמור, בנסיבות מסוימות, על "קשר הדם". אם זו ההנמקה להענקת הזכות לאימוץ על ידי יחיד, כי אז אם לא נפטרו הורי המאומץ, ואין מדובר באימוץ על ידי קרוב משפחה, הרי שלכאורה, אין טעם להרשות את האימוץ על ידי מאמץ יחיד. התלבטתי קשות איזו אלטרנטיבה פרשנית להעדיף. אך מאחר שבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה סבור שמן הראוי להיעתר לבקשה, ולמעשה בעניין זה אין חילוקי דעות בין הצדדים למשפט, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלה העקרונית, ומאחר ששוכנעתי שהבקשה היא לטובת הקטין, בנסיבות המיוחדות שלו, שהוא ילד הסובל מתסמונת דאון, נעתר אני לבקשה. לפיכך, לנוכח כל האמור לעיל, מצווה אני כי הקטין יאומץ על ידי המבקשת, כבקשתה. צו פורמאלי יונפק. כדי לא להטריח את הצדדים, מורה אני כי העתק מפסק הדין יישלח להם בדואר רשום, ללא צורך בשימוע.קטיניםאם חד הורית / משפחה חד הוריתאימוץ