האם ניתן להורות על אכיפת יחסי עובד מעביד ? באילו מקרים יורה בית הדין לעבודה על אכיפת יחסי עובד מעביד ? ההלכה קובעת כי אף במקרים שבהם נפל פגם בהליך פיטורי העובד, אין לכפות על אכיפת יחסי עובד-מעביד. להלכה שלפיה ככלל אין לכפות על יחסי עובד-מעביד - חריגים. כך בפסק דין בעניינו של ויטלי גיטליץ נ' איסכור שירותי פלדות בע"מ ביטל בית הדין הארצי פיטורים של עובד מנימוקים פסולים. זאת לאחר שמצא כי קיים קשר בין פיטורי העובד לבין סירובו לחתום על מסמך המופנה לחברת הביטוח והמשחרר את החברה המעבידה מאחריותה לתאונת עבודה (ראה ע"ע (ארצי) 531/08 ויטלי גיטליץ נ' איסכור שירותי פלדות בע"מ). בעשותו כן קיבל בית הדין הארצי ערעור על החלטה שנתן בית דין זה בהליך זמני, אשר בה לא מצא מקום להורות על ביטול הפיטורים במסגרת ההליך הזמני. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת יחסי עובד מעביד: מבוא 1. עניינה של החלטה זו בקשה לסעד זמני שהגיש המבקש. במרכז הבקשה עתירה לצו מניעה זמני המתייחס להליכי פיטורי המבקש, ובכלל זה שימוע בטרם קבלת החלטה על פיטוריו, שנקבע ליום 29.12.09 (להלן - "הבקשה"). ייאמר מייד כי בפועל לא התקיים השימוע במועדו לאור הגשת בקשה זו, תוך שנקבע בהסכמת הצדדים כי קיום השימוע כפוף להחלטה בבקשה דנן. 2. את הדיון בבקשה נפתח בהצגת העובדות שהן המסגרת לטענות הצדדים ולדיון בבקשה. והעובדות הן כדלקמן: א. המבקש עובד בשירותן של המשיבות כאיש מכירות באזור אילת החל מחודש ינואר 2002. ב. בחודש ספטמבר 2009 הגיש המבקש תביעה לבית הדין המתבררת בתיק ע"ב 2707/09 (להלן - "התביעה"). במוקד התביעה טענת המבקש כי המשיבות פגעו באופן שיטתי ושלא כדין בשיעורי העמלה שלהם הוא זכאי בגין מכירות שביצע במסגרת עבודתו. בהתאם ביקש המבקש לחייב את המשיבות בהפרשי שכר בסכום של כ-800,000 ₪. ג. במכתב הנושא את התאריך 20.12.09 זומן המבקש לשימוע בטרם פיטורים, שימוע שנקבע ליום 29.12.09 ובעקבותיו הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, שימוע שכאמור לעיל, לא התקיים. טענות הצדדים 3. בתמצית טוען המבקש כי כוונת המשיבות לסיים את עבודתו בשירותן, כוונה המקבלת ביטוי בזימונו לשימוע, היא תגובה לַתביעה שהגיש למימוש זכויותיו כעובד. בנסיבות אלה טוען המבקש - הליך הפיטורים שננקט בעניינו נועד לפגוע ופוגע בזכותו כעובד לפנות לערכאות למימוש זכויותיו. לדעת המבקש, מצב דברים זה מחייב את התערבותו של בית הדין בדרך של מתן צו מניעה העוצר את קיום השימוע ואת הוצאתה לפועל של הכוונה לפטרו. 4. לטענת המשיבות דין הבקשה להידחות על הסף בשל העדר הלימות בין הסעדים המבוקשים במסגרת כתב התביעה לבין הסעד הזמני המבוקש בבקשה. בהקשר זה טוענות המשיבות כי מטרתו של הסעד הזמני הוא הבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או הבטחת ביצוע יעיל של פסק הדין. ובענייננו - הסעד המבוקש למניעת הליך השימוע והליכי הפיטורים לא נועד להבטיח את קיומו של ההליך המשפטי ואין בינו לבין הסעד העיקרי המבוקש בתביעה דבר וחצי דבר. 5. עוד טוענות המשיבות כי יש לדחות את הבקשה על הסף הואיל ומדובר בבקשה מוקדמת שהוגשה טרם זמנה. כך טוענות המשיבות, כי את טענותיו בדבר קשר בין הכוונה לסיים את העסקתו לבין התביעה שהגיש - יוכל המבקש להעלות במסגרת השימוע שייערך לו. לגרסת המשיבות דיון בבקשה גופה במצב דברים זה, יש בו כדי לפגוע במוסד השימוע והוא איננו תואם מדיניות שיפוטית ראויה, בהיותו פתח לריבוי התדיינויות: פנייתו של מועמד לפיטורים לבית הדין בטרם השימוע ופנייה נוספת בעקבותיו. 6. ביחס לנטען בבקשה לגופה, טוענות המשיבות כי בטענות המבקש אין ממש. לשיטתן הסיבה העומדת מאחורי הכוונה לסיים את העסקתו של המבקש, היא חוסר שביעות הרצון מתפקודו. המשיבות טענו עוד, כי בנסיבות אלו אין בתביעה שהגיש המבקש כדי להקנות לו חסינות מפני פיטורים. 7. לבסוף טוענות המשיבות כי אין מקום למתן סעד שמשמעותו אכיפת יחסי עובד-מעביד, קל וחומר בהליך זמני. 8. נוכח טענות הצדדים את הדיון בבקשה נפתח בטענות המקדמיות שהעלו המשיבות ובטענתן שלפיה אין מקום למתן סעד של אכיפה. לאחר הדיון בטענות אלה נידרש ללב המחלוקת - טענת המבקש שלפיה הליך הפיטורים בעניינו ובמסגרת זו השימוע שאליו זומן, הינו תגובה לתביעה שהגיש המחייבת את התערבותו של בית הדין בדרך של מתן הסעד הזמני המבוקש. הדיון בטענות המקדמיות 9. כאמור לעיל, ביקשו המשיבות לדחות את הבקשה על הסף משני טעמים. האחד, העדר הלימות בין הסעד המבוקש בהליך הזמני לבין הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית. השני, היות הבקשה בקשה מוקדמת אשר יש לדחותה הן מטעמים של פגיעה במוסד השימוע והן מטעמים של מדיניות שיפוטית ראויה. לטענות אלה נידרש להלן. 10. כאמור בענייננו טוען המבקש כי הליך הפיטורים ננקט כלפיו בתגובה לתביעה שהגיש, תגובה שיש בה משום פגיעה בזכות גישתו לערכאות, שהיא זכות יסוד. 11. יאמר מיד, כי היה ויימצא להלן כי הליך פיטורי המבקש אכן ננקט בתגובה לתביעה שהגיש המבקש, כטענתו, הרי שהסעד הזמני המבוקש על ידו מצוי במסגרת סמכותו הטבועה של בית הדין ומטרתו הבטחת זכות הגישה לערכאות של עובדים בכלל ושל המבקש בפרט. לפיכך יש לדחות את טענת המשיבות להעדר הלימות בין הסעד המבוקש בבקשה לבין הסעדים המבוקשים בתביעה. 12. בדומה אין לקבל את טענת המשיבות כי מדובר בבקשה מוקדמת הפוגעת במוסד השימוע ואשר הדיון בבקשה לגופה איננו תואם מדיניות שיפוטית ראויה. בקצרה נציין, כי משהונעו הליכי הפיטורים כפי שהדבר בענייננו - והכוונה לפטר את המבקש הולכת ומתממשת - אין מדובר בבקשה מוקדמת המעלה חשש תיאורטי גרידא. 13. לטעמנו מוסד השימוע איננו עומד בפני עצמו, בחזקת מצגת שלה מחויבים צדדים ליחסי עבודה. כך ולטעמנו, מוסד השימוע הוא ביטוי לזכות הטיעון ולחובת תום הלב המתחייבים ממהותם של יחסי עובד-מעביד. בנסיבות אלה היה ונמצא כי הליך הפיטורים שבמסגרתו זומן המבקש לשימוע פגום מעיקרו, הרי שסעד זמני שנועד לעצור את הליך השימוע אין בו משום פגיעה במוסד השימוע. הטענה בדבר אי מתן צו האוכף יחסי עובד-מעביד 14. טוענות המשיבות כי אף אם מדובר בהפסקת עבודה שלא כדין, אין מקום למתן סעד זמני, שמשמעותו אכיפת יחסי עובד-מעביד. לעניין זה מפנות המשיבות להלכה הקובעת כי אף במקרים שבהם נפל פגם בהליך פיטורי העובד, אין לכפות על אכיפת יחסי עובד-מעביד. 15. להלכה שלפיה ככלל אין לכפות על יחסי עובד-מעביד - חריגים. כך בפסק דין בעניינו של ויטלי גיטליץ נ' איסכור שירותי פלדות בע"מ ביטל בית הדין הארצי פיטורים של עובד מנימוקים פסולים. זאת לאחר שמצא כי קיים קשר בין פיטורי העובד לבין סירובו לחתום על מסמך המופנה לחברת הביטוח והמשחרר את החברה המעבידה מאחריותה לתאונת עבודה (ראה ע"ע (ארצי) 531/08 ויטלי גיטליץ נ' איסכור שירותי פלדות בע"מ). בעשותו כן קיבל בית הדין הארצי ערעור על החלטה שנתן בית דין זה בהליך זמני, אשר בה לא מצא מקום להורות על ביטול הפיטורים במסגרת ההליך הזמני. 16. יוצא מכאן כי היה ויימצא כי הליך הפיטורים נגד המבקש ננקט בתגובה לפנייתו לערכאות, אין להימנע ממתן סעד זמני כמבוקש בהסתמך על ההלכה הקובעת כי ככלל אין לכפות על אכיפתם של יחסי עובד-מעביד. הטענה לעניין הקשר בין הליך הפיטורים לבין הגשת התביעה 17. משנדחו הטענות המקדמיות שמכוחן ביקשו המשיבות לדחות את הבקשה על הסף, ומשלא התקבלה טענתן כי אין מקום לדון בסעד הזמני בשים לב להלכה לפיה אין לכפות יחסי עובד-מעביד אף אם יימצא כי נפל פגם בהליך הפיטורים - הגענו לעיקר המחלוקת - טענת המבקש כי הליך הפיטורים הונע אך בשל הגשת התביעה על ידו. 18. נקדים ונציין כי ההכרעה במחלוקת זו, שהיא מחלוקת עובדתית, הינה הכרעה לצורכי ההליך הזמני בלבד, וככזו היא משקפת את העובדות לכאורה שהועלו בעקבות שמיעת העדויות בהליך זה. 19. והעובדות לכאורה הן כדלקמן: 20. כמצוין בפתח ההחלטה עובד המבקש כאיש מכירות במרחב אילת בשירותן של המשיבות משנת 2002. 21. במסגרת עבודתו ממונה המבקש על המכירות ללקוחות "השוק המקצועי" - הכולל בתי מלון, מסעדות , גני אירועים וכיו"ב - במרחב המדובר. 22. הממונה הישיר על המבקש מטעם המשיבות הינו מר יעקב שטרית (להלן - "מר שטרית"). נכון לסוף שנת 2008, הממונה העקיף על המבקש היה מר אור שחף, המשמש בתפקיד מנהל לקוחות ארצי ללקוחות אסטרטגיים (להלן - "מר שחף"). בשנת 2009 החליף מר דני פוקס, מנהל מכירות ארצי של "השוק המקצועי" (להלן - "מר פוקס") את מר שחף כממונה העקיף על המבקש. 23. עד למועד הגשת התביעה על ידי המבקש בחודש ספטמבר 2009 לא הועלתה כל השגה בכתב או בעל פה הנוגעת לתפקוד המבקש. 24. ההשגה הראשונה בכתב שהובאה בפנינו והמתייחסת לתפקודו של המבקש, מצויה בכתב ההגנה שהגישו המשיבות. שם טענו הללו כי: "הגשת התביעה נגדן על ידי התובע אין בה כדי להקנות לו חסינות מפני נקיטה בצעדים משמעתיים ואחרים נגדו המתחייבים מיחסי העבודה בינן לבינו ובמידה שהתובע ימצא דרור לעצמו להמשיך ולהפר ברגל גסה את הוראות הנתבעות ואת נהלי העבודה המחייבים אותו, הן לא יהססו לסיים את עבודת התובע, על אף קיומו של הליך זה..." (סעיף 44 לכתב ההגנה). 25. נוסיף כאן כי בתצהירים שהגישו המשיבות אין כל התייחסות או טענה לקיומה של שיחת בירור קודם להגשת התביעה - שקיים מי מהממונים על המבקש עם האחרון, בנוגע לדרך שבה הוא ממלא את תפקידו. ערים אנו לקיומה של שיחה שקיים מר שטרית, הממונה הישיר של המבקש, עם האחרון בחודש יוני 2009, אלא שגם לשיטתן של המשיבות, כפי שעולה מתצהירי המצהירים מטעמן, אין מדובר בשיחת בירור או תלונה. 26. בהקשר זה נבקש להביא מעדותו של מר פוקס אשר נשאל בחקירתו הנגדית והשיב: "ש. תאשר לי כי התיק האישי של מוטי נקי מתלונה, נזיפה, התראה על חוסר ביצועים, סיכומי פגישות בהן הוא נדרש להשתפר, עד נספחי ז' (מכתבי התראה שנשלחו למבקש לאחר הגשת התביעה, כפי שיפורט בהמשך - ט.מ.). ת. נכון." (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 5.1.2010, שורות 15-17). 27. מצב דברים זה השתנה מייד לאחר הגשת התביעה. כך ביום 29.9.09 קיבל המבקש מסמך המיועד למקדמי מכירות במשיבות, המתייחס לכללי ההתנהגות המצופים ממנו ולעיקרי הפעולות והמדדים הנדרשים ממנו כמקדם מכירות ב"שוק המקצועי". המסמך צורף כנספח ג' לבקשה. ביום 11.10.09, דהיינו כשבועיים בלבד משליחת נספח ג' לבקשה נשלח למבקש מכתב המופנה אליו אישית, ובו הוא נדרש להקפיד על ביצוע פעילות של "תיעוד הזדמנויות" שהיא חלק משגרת יומו של "מקדם מכירות". ביום 25.10.09 נשלח למבקש מסמך נוסף באותו עניין. כך גם ביום 11.11.09 ושוב ביום 25.11.09 (המכתבים צורפו כנספחים ז1-ז4 לבקשה. 28. ביום 20.12.09 נשלח למבקש זימון לשימוע, שבעקבותיו הוגשה בקשה זו. בזימון לשימוע נכתב כי בכוונת המשיבות לסיים את העסקתו של המבקש, בשל אי ציות לנוהלי החברה ב"תיעוד הזדמנויות" כנדרש מתוקף תפקידו כ"מקדם מכירות", אי ציות להנחיותיהם של המנהל הישיר ומנהל המכירות הארצי, גישה שלילית וחוסר מוטיבציה מתמשך מביצוע משימות ומטלות הנדרשות מתפקידו. על הזימון לשימוע חתום מר פוקס. 29. נאמר מייד כי למעט סוגיית "תיעוד ההזדמנויות" לא הצביעו המשיבות בפנינו על כשל מקצועי שניתן לייחס למבקש. נוסיף כי מנתונים שצירף המבקש לבקשה עולה כי הלה מילא את תפקידו ללא דופי, באופן שתאם את ציפיות המשיבות. בהקשר זה די להפנות לנתוני המכירות שצירף המבקש במסגרת הדיון, המלמדים על חלקו המרכזי במכירות ל"שוק המקצועי" בכלל וללקוחות המרושתים בפרט, ולהצלחות המבקש במבצע המכירות של קיץ 2009. 30. אין הצדדים חולקים כי "תיעוד הזדמנויות" נכלל במסגרת תפקידו של "מקדם מכירות". אין גם מחלוקת כי בפועל לא נהג המבקש לתעד הזדמנויות (למעט אירוע בודד אחד). 31. לטענת המשיבות הועבר המבקש לתפקיד מקדם מכירות בחודש מרץ 2009. לפיכך טוענות המשיבות כי משלא תיעד המבקש הזדמנויות כנדרש מתפקידו זה, עובדה שכאמור אינה במחלוקת - הרי שיש ממש בתלונות על תפקודו המקבלות ביטוי בנספח ג' ובנספחים ז'. 32. מקובלת עלינו טענת המבקש האומרת כי מעולם לא הועבר לתפקיד של "מקדם מכירות", זאת מהטעמים הבאים: א. נפתח ונאמר כי אין כל מכתב ו/או סיכום פגישה המצביעים על כך שהמבקש מונה לתפקיד מקדם מכירות. ב. טוען מר פוקס בתצהירו כי המבקש עבר הכשרה כמקדם מכירות בחודש פברואר 2009. בהקשר זה הפנה מר פוקס להודעת דוא"ל מיום 1.2.09, המתייחסת להדרכה שאמור המבקש לקבל ביום 9.2.09 לצורכי תפקידו כמקדם מכירות, הדורש תיאום בין מקדם המכירות לבין פקידת המכירות המקבלת את ההזמנות מהלקוחות שעמם עובד מקדם המכירות. ג. עיון באותה הודעת דוא"ל מלמדת כי המבקש איננו ממוען עליה. ד. בעדותו שלל המבקש כי השתתף בהדרכה לתפקיד מקדם מכירות שנערכה ביום 9.2.09. לעניין זה סיפר המבקש כי אכן זומן לישיבה ביום 9.2.09, אלא שישיבה זו נועדה אך ליישר את ההדורים שבינו לבין פקידת המכירות הממוקמת באזור מרכז הארץ שהועמדה לרשותו, על רקע מקצועי. ה. הודעת דוא"ל מסיכום הישיבה האמורה תומכת בגרסת המבקש. הודעה זו מציינת כי נושא המפגש הינו תיאום ציפיות, להבדיל מקיום הדרכה. סיכום המפגש מלמד כי המפגש התייחס למערכת היחסים שבין המבקש לבין אותה פקידת מכירות. ו. משכך אין בידינו לקבל את גרסת המשיבות שלפיה עבר המבקש הדרכה לתפקיד מקדם מכירות בחודש פברואר 2009 ו/או בכל מועד אחר. ז. בתצהירים שהגישו המשיבות ובעדויות המצהירים מטעמן קשרו האחרונים בין מינויו של המבקש לתפקיד מקדם מכירות לבין העמדת פקידת מכירות לרשותו. לשיטתם, מרגע שהועמדה פקידת מכירות לרשותו של המבקש, הוא קודם לתפקיד מקדם מכירות, ואותו הוא ממלא. ח. אין מחלוקת כי פקידת מכירות הועמדה לעזרתו של המבקש, אך הדבר נעשה כבר בשלהי שנת 2008, עוד בחודש נובמבר של אותה שנה. דא עקא, אין טענה שלפיה משמש המבקש כמקדם מכירות מחודש נובמבר 2008, ומכאן שלא ניתן לקבל את הטענה כי עם מינויה של פקידת מכירות לרשות המבקש הועבר הלה לתפקיד מקדם מכירות. ט. לטענתו של מר פוקס, "תיעוד הזדמנויות" הוא רכיב מהותי בתפקיד מקדם המכירות. עם זאת, אין כל טענה מצד המשיבות על תלונה שהופנתה כלפי המבקש בשל אי "תיעוד הזדמנויות" קודם להגשת התביעה. בהקשר זה יש לציין כי מר פוקס ניסה לתרץ התנהלות זו בטענה כי בחודשים אפריל-מאי 2009 שונתה מערכת המחשוב, ובנסיבות אלה לא התפנה לבחינת תפקודו של המבקש. בטענה זו אין ממש. י. כך, אין מחלוקת כי המבקש ביקש לפגוש את מר פוקס במהלך חודש מרץ 2009, ופגישה זו אכן התקיימה. מר פוקס עצמו אישר כי באותה פגישה לא העלה מיוזמתו את סוגיית "תיעוד ההזדמנויות" על ידי המבקש, והוא נימק זאת בכך שנושאי הפגישה נקבעו על ידי המבקש. כאן המקום לתמוה: אם אכן, כגרסתו של מר פוקס, שימש המבקש בתפקיד מקדם מכירות עוד בחודש מרץ 2009 ו"תיעוד הזדמנויות" הוא חלק מהותי מתפקיד מקדם מכירות, מדוע לא עלתה סוגיית אי "תיעוד ההזדמנויות" על ידי מר פוקס באותה הפגישה, אף אם נושאי הפגישה נקבעו על ידי המבקש?! יא. כאמור, כבר בחודש נובמבר 2008 העמידו המשיבות פקידת מכירות לעזרת המבקש. בנסיבות הללו, העובדה כי מערכת המחשוב הוחלפה במהלך החודשים אפריל-מאי 2009 איננה יכולה להוות הסבר לאי התייחסות הממונים על המבקש לאי "תיעוד הזדמנויות" על ידו. בפרט מקום שלטענתם "תיעוד הזדמנויות" הוא מרכיב מרכזי בעבודתו של מקדם מכירות. יב. העובדה כי מר שטרית, הממונה הישיר על המבקש, ומי שכביכול נתן לו את ההנחיות ל"תיעוד הזדמנויות" במסגרת תפקיד המבקש כמקדם מכירות, לא הובא לעדות - יש בה כדי לפגום במהימנות גרסת המשיבות בסוגיה זו. 33. יוצא מכאן כי במסגרת הבקשה דנן אין לקבל את טענת המשיבות שלפיה ק?דם המבקש לתפקיד מקדם מכירות ובמסגרת זו נמנע מלמלא הנחיה שקיבל ל"תעד הזדמנויות". 34. נוסיף כאן כי עד להגשת התביעה אין כל ביטוי לדרישה שהציגו המשיבות למבקש ל"תיעוד הזדמנויות" בכלל, בין בתפקיד מקדם מכירות ובין בתפקיד אחר. המבקש אמנם אישר כי בשיחה שקיים עם הממונה הישיר עליו, מר שטרית, ביקש ממנו האחרון "לתעד הזדמנויות", אך המבקש הדגיש כי מדובר בבקשה, להבדיל מדרישה, וכי הוא מצידו לא התחייב "לתעד הזדמנויות". 35. גם כאן מקובלת עלינו גרסת המבקש לאותו מפגש עם מר שטרית מחודש יוני 2009. בהקשר זה נזכיר שוב כי מר שטרית לא זומן כעד מטעם המשיבות על מנת להזים את גרסת המבקש בנוגע לאותו מפגש, וזאת על אף שהיה ביכולתן של המשיבות לזמנו לעדות. נציין עוד כי התנהגותו של מר שטרית לאחר המפגש עם המבקש; העובדה כי בפועל לא באה מצדו כל תלונה כלפי המבקש על אף שאין מחלוקת שהלה לא פעל ל"תיעוד הזדמנויות" לאחר אותו מפגש (למעט אירוע בודד אחד), אף היא יש בה כדי לתמוך בגרסת המבקש. 36. יוצא מכאן, כי אין לקבל את טענת המשיבות לכשל מקצועי מצד המבקש המוצא ביטוי באי "תיעוד הזדמנויות" על ידו. זאת לאחר שנמצא כי אין בסיס לטענת המשיבות שלפיה ק?דם המבקש לתפקיד של מקדם מכירות, תפקיד המחייב "תיעוד הזדמנויות"; ודרישה ל"תיעוד הזדמנויות" כלל לא הוצגה למבקש כהנחיה מחייבת, עד להגשת התביעה. 37. כאמור לעיל, למעט סוגיית אי "תיעוד הזדמנויות" אין בידי המשיבות להצביע על כשל מקצועי כלשהו אשר ניתן לייחס למבקש. 38. נותרה אפוא סמיכות הזמנים שבין מועד העלאת הטענות כלפי המבקש, שבסיומה נקיטת הליך פיטורים המתחיל בשימוע - לבין מועד הגשת התביעה. סמיכות הזמנים מלמדת כי הליך הפיטורים שננקט כלפי המבקש הוא פועל יוצא מהגשת התביעה ותגובה לה. 39. נוסיף עוד כי על רקע שמונה שנות פעילות המבקש בשירות המשיבות, שהן ללא רבב, הרושם הוא כי הליך הפיטורים שבו פתחו המשיבות כלפי המבקש איננו מידתי ואיננו הולם את הפרת המשמעת המיוחסת לו על ידי המשיבות. כך, על אף ריבוי מכתבי הבירור שנשלחו למבקש לאחר הגשת התביעה, לא טרח מי מהממונים לזמן אותו לשיחה על מנת להעמידו על חומרת ההתנהגות המיוחסת לו. במערכת תקינה של יחסי עבודה, מול עובד שלא עלתה כל השגה על תפקודו עד להגשת התביעה על ידו, דרך התנהלות זו היא תמוהה, בלשון המעטה. בנסיבות אלה קשה שלא להתרשם כי אותם מכתבי תלונה (נספחים ז1-ז4), אשר הוצאו באופן עקבי מדי שבועיים, מבלי שבמקביל להוצאתם נעשה ניסיון לבירור ענייני עם המבקש של ההשגות המועלות כנגדו - לא נועדו אלא להכשיר את הקרקע לטענה בדבר כשל מקצועי של המבקש. 40. מהמקובץ עולה כי נמצא לכאורה ממש בטענת המבקש שלפיה הליך הפיטורים, ובמסגרת זו השימוע שאליו זומן נוכח הכוונה לסיים את העסקתו בשירות המשיבות, הינה תגובה להגשת התביעה על ידו לבית הדין. 41. זכות הגישה לערכאות היא מזכויות היסוד של הפרט; ובפרט של עובד במסגרת יחסי עובד-מעביד. התנעת הליך פיטורים נוכח מימוש זכות היסוד של העובד לפנות לערכאות ולעמוד על זכויות המוקנות לו בדין, היא פגיעה בזכות יסוד זו. יש בה כדי להוות מחסום של ממש המרתיע עובדים מלעמוד על זכויותיהם. 42. למותר לציין כי דרך התנהלות זו של המשיבות עומדת לכאורה בניגוד להוראת סעיף 28א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, הקובע כי: "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו ולא יפטרו מהעבודה מחמת תביעה שהגיש העובד... בתום לב לתשלום שכר מולן או לפיצויי הלנת שכר." 43. דעתנו היא כי - נוכח הפגיעה בזכות היסוד של המבקש לפנות לערכאות לבירור טענותיו להפרשי שכר המגיעים לו לשיטתו בדין, פגיעה המוצאת ביטויה בפתיחת הליך פיטורים בשל התביעה שהגיש; ובמקום שהליך הפיטורים עומד לכאורה בניגוד למצוות המחוקק בסעיף 28א לחוק הגנת השכר - נדרשת התערבותו של בית הדין בדרך של מתן הצו הזמני כמבוקש. סוף דבר 44. לאור האמור לעיל הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת סעד זמני כמבוקש, המבטל את הליך הפיטורים ובכלל זה את קיום השימוע שאליו זומן במסגרת הליך הפיטורים האמור. 45. משהתקבלה הבקשה ישלמו המשיבות למבקש הוצאות בסך 5,000 ₪. יחסי עובד מעביד