קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת פסק דין של מדינת ניו יורק בישראל: ביום 24/6/98 הגישה המבקשת בקשה להכריז על פסק חוץ אשר ניתן בבית המשפט העליון של מדינת ניו-יורק בארצות הברית ביום 30.6.93 כפסק דין אכיף במדינת ישראל. הצדדים התייצבו לקדם משפט ביום 28/1/99 ובו הסכימו כי ימונה מומחה אשר יחווה את דעתו האם היה בסמכות בית המשפט העליון בניו יורק ליתן את הפסק. המבקשת אף השיבה לשאלות אשר הפנה אליה המשיב במסגרת שאלון שערך. ביום 28/6/99 התייצבו הצדדים לקדם משפט נוסף ובו חזרו והסכימו כי ימונה מומחה במשפט האמריקאי. בהחלטה מיום 28/6/99 קבעתי כי המומחה שימונה יהיה עו"ד דב פרימר אשר יחווה את דעתו המלומדת על בסיס החומר שיעבירו אליו הצדדים. ביום 26/7/99 הודיע המומחה לבית המשפט כי מלוא החומר הועבר אליו לפני מספר ימים, ועד כה הושקעו מצדו שעות עבודה רבות במעבר על החומר ולהערכתו גיבוש חוות דעתו תדרוש ממנו עוד מספר ניכר של שעות עבודה. ביום ה13/7/99- הגיש המשיב בקשה כי בית המשפט יאשר למנהל בתי המשפט לפנות בבקשה לעזרה משפטית מארצות הברית בהתאם לסעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח1998-. בקשתו הנ"ל היא נשוא החלטה זו. המשיב פונה לבית המשפט, כי זה יבקש ממנהל בתי המשפט להגיש בקשה למדינת ארצות הברית לשם קבלת תיקי הליכים משפטיים שהתנהלו בה. הבקשה מפרטת מספר תיקים משפטיים אותם דורש המשיב להמציא מבתי משפט שונים בארצות הברית וביניהם מבית המשפט העליון בניו יורק, במחוז ניו יורק; בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, מחוז ברונקס; בית המשפט העליון בקליפורניה, במחוז לוס אנג'לס; ובית המשפט לערעורים של מדינת קליפורניה. המשיב מעוניין כי בית המשפט יבקש שבתיקים הנ"ל (בסך הכל 6 תיקים) יומצאו "כל המסמכים המצויים בתיק, לרבות: כתבי טענות, בקשות, פרוטוקולים, תצהירים, מוצגים וראיות, פסקי דין והחלטות. " לחלק מהתיקים מוסיף ומבקש המשיב כי יכללו בהם החלטות ספציפיות אשר ידוע לו על קיומם. המבקשת מתנגד לבקשת המשיב. לטענתה, לא נדרשים כל התיקים האמורים להליך דנן, בו מתבקש אכיפת פסק חוץ שניתן בבית המשפט העליון של מדינת ניו-יורק. בנוסף תמוהה בעיניה עיתוי הבקשה, לאחר שכבר הועבר החומר למומחה והוא החל בהכנת חוות דעתו ולאחר שעבר זמן כה רב מיום פתיחת ההליך המשפטי. לאחר שקילת טענות הצדדים החלטתי לדחות את בקשת המשיב. חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח1998- (להלן: "החוק") קובע בסעיף 47 שכותרת השוליים שלו "גביית ראיות מטעם מדינת ישראל" כי: " הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט"- בית המשפט הדן בהליך הקשור לפרשה." תכליתו של חוק העזרה המשפטית בין מדינות הינו להסדיר את הענקת העזרה המשפטית מצד מדינת ישראל למדינות זרות וכן להסדיר נוהל שהיה קיים בעבר אולם לא הוסדר בחקיקה בנוגע לבקשות המופנות ממדינת ישראל למדינות שונות לקבלת עזרה משפטית. החוק מורכב מארבעה פרקים הקובעים בין היתר את העקרונות הדרכים והפעולות השונות בדבר מתן עזרה משפטית למדינה אחרת, וכן הוראות לעניין הגשת עזרה משפטית מצד מדינת ישראל. (ראה דברי ההסבר להצעת החוק (הצ"ח 2577 התשנ"ז (3.2.97) בעמ' 131)). הליך קבלת ראיות ממדינה זרה, בעקבות קביעה של בית המשפט כי הראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל, הינה הליך דו שלבי. על בית המשפט למצוא תחילה כי הראיות דרושות בהליך המשפטי שיתנהל או מתנהל בישראל, ולאחר שבית המשפט מצא שהראיות דרושות בהליך המשפטי עוברת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה או לגוף אליו האציל האחרון את סמכותו והוא רשאי להגיש את הבקשה למדינה הזרה (סעיף 45 ו47- לחוק). הרי ברור הוא שבקשת עזרה משפטית ממדינה זרה אינו דבר שבשגרה ויש להעמיד נימוקים וטעמים ראויים מדוע ייעתר בית המשפט לבקשה המוגשת לו. על מבקש הבקשה לשכנע את בית המשפט, בין היתר, מדוע נדרשות הראיות לצורך ההליך העומד בפני בית המשפט, ומדוע לא יפנה המבקש עצמו וישיג את הראיות מהמדינה הזרה, ובפרט כאשר המדובר במסמכים זמינים הנדרשים בהליך אזרחי. במקרה דנן בקשתו של המשיב סתומה. היא אינה מלווה בתצהיר המנמק מדוע נדרשים ששת פסקי הדין ומדוע נדרשים כל הפרוטוקולים ההחלטות והמוצגים המצויים בהם (סעיף 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-). בקשתו של המשיב גם לא מגלה מדוע היא הוגשה באיחור כה ניכר לאחר שכל החומר כבר הועבר למומחה וזה כבר החל בהכנת החומר לקראת מתן חוות דעתו. לפיכך, מצאתי שיש לדחות את בקשתו של המשיב. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסכום של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.אכיפת פסק דין