המחוקק לא קבע רשימה סגורה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה מפנה לשני סוגי טעמים עיקריים בהם יעתר בית המשפט לבקשות מסוג זה, ואלה הם: א. טעמים משפטיים, כגון אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם אשר במסגרתו נקבעה נכותו הרפואית של התובע נגוע בפגם מהותי כגון תרמית, או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל, כגון שינוי מהותי אשר חל במצבו של התובע ממועד קביעת נכותו הרפואית או באם התגלה כי הוא סובל מנכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. (ר' ר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505, 509) כן נפסק כי בית המשפט יעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור באם בפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות ביחס למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה. בקשה להבאת ראיות לסתורראיות