קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעביר בורר מתפקידו: 1. נושא החלטה זו הוא בקשת המבקשת לבטל את פסק הדין (להלן: הפסק) נספח א' לבקשה, שניתן על-ידי הבורר (להלן: הבורר) מיום 4.8.98, וכן להעביר את הבורר מתפקידו כבורר במחלוקות שבין המבקש לבין המשיב. 2. אין מחלוקת לכאורה בין הצדדים ביחס לעובדות דלהלן: א. בחודש 12/96 נחתם הסכם בין הצדדים, נספח ב' לבקשה (להלן: ההסכם), לביצוע בניה ברחוב עין רוגל 7, שכונת אבו-טור, ירושלים (להלן: הבניה). ב. על-פי ההסכם, המבקשת התחייבה לבנות עבור המשיב דירות מגורים בבנין, וכן עבור שני דיירים נוספים בבנין. הסכם השיתוף בין כל בעלי העניין בבנייה (להלן: הסכם השיתוף) מצורף להסכם שבין המבקשת למשיבים כחלק בלתי נפרד ממנו (נספח ז' לבקשה). ג. בסעיף 13(ז) להסכם, קבעו הצדדים כי סכסוכים שיתגלעו ביניהם יועברו לבוררות, באופן שהאמור בסעיף 8 להסכם השיתוף יחול גם על המבקשת והמשיב. ד. סעיף 8(ג) להסכם השיתוף, שכותרתו "סעיף בוררות", קובע כדלקמן: "כל סכסוך שיתגלה בין הצדדים בקשר לעניין הנוגע או הנובע מהסכם זה, יופנה להכרעת בורר יחיד, אשר יהא פטור מן החובה להזקק להוראות החוק, ויהיה רשאי לשמוע ולהחליט בבוררות לפי מיטב שיקולו ושיפוטו. באין הסכמה על זהות הבורר, יהיה הבורר עו"ד א. בנימין, מרח' ה' באייר 14, ת"א, אשר כל פניה אליו על-ידי צד כל שהוא, תפעיל ותתחיל את הליכי הבוררות. הצדדים יהיו פטורים מלחתום על שטר בוררות, והסכם זה ייחשב בחלק הרלבנטי לענין הבוררות ולשטר בוררות לכל דבר וענין". ה. ביום 7.6.98 נערך סיכום בין המבקשת למשיב, נספח ו' לתגובה (להלן: הסיכום), בדבר תשלומים וגמר ביצוע עבודה. ו. בין המבקשת למשיב נתגלעו חילוקי דעות ביחס למילוי התחייבויות על-פי הסיכום ועבודות הבנייה לא הושלמו. ז. ביום 20.7.98 המשיב פנה לעו"ד אבנר בנימין כדי שישמש בורר בין הצדדים וביקש ממנו לזמן את המבקשת לבוררות. הבורר זימן את המבקשת לישיבת בוררות ליום 26.7.98 (נספח ג' לתגובה). המבקשת לא התייצבה לישיבה זו ושלחה מכתב בו כפרה בסמכותו של הבורר מלשמש כבורר בסכסוך, שכן לא נתמלאו תנאי מינויו כאמור בסעיף 8(ג) שצוטט לעיל בסעיף ב'. הבוררות נערכה בתאריך 3.8.98 בהיעדר המבקשת שלא התייצבה למועד הדיון למרות שהוזמנה והבורר החליט לקיים את הדיון בפניו בהיעדר המבקשת. 3. (1) טענות המבקשת: המבקשת טוענת כי יש לבטל את הפסק, מהנימוקים המפורטים בסעיף 24(2) ו- 24(3) לחוק הבוררות 1968 (להלן: החוק), קרי, מחמת ש: - (א) הבורר לא נתמנה כדין. (ב) הבורר פעל ללא סמכות או חרג מסמכותו. א. המבקשת בטענותיה מסתמכת על סעיף 8 להסכם השיתוף, שקבע כי: "כל סכסוך שיתגלה בין הצדדים... יופנה להכרעת בורר יחיד... באין הסכמה על זהות הבורר, יהיה הבורר עו"ד א. בנימין". לפי נוסח זה טוענת המבקשת כי תהליך הבוררות הוא דו שלבי - קודם צריך היה להתקיים "שלב ראשון" שבו הצדדים היו צריכים להגיע להסכמה על זהות הבורר, אם בשלב זה לא היו הצדדים מגיעים להסכמה על זהות הבורר - רק אז עוברים ל"שלב השני" של פנייה לבורר מוסכם, והיות שלא מוצה "השלב הראשון", לנסות למנות בורר אחר, לא נכון מה שכתב המשיב לבורר כי הוא כביכול נקבע "כבורר מוסכם". כן טוענת המבקשת כי הואיל ולפי ההסכם למשיב יש שותף בשם נחמיה דוידי שהוא גם צד להסכם, הפנייה לבוררות היתה חייבת להיות גם על ידו. ב. המבקשת טוענת בנוסף כי הפסק של הבורר משקף משוא פנים והזדהות עם המשיב, שכן הבורר, שהוא עורך דין, בוודאי עיין בהסכם השיתוף והיה צריך לבדוק ביוזמתו אם אכן הצדדים מיצו את השלב הראשון, ואם אכן נכשלו בנסיונם לבחור בורר, וכי משקיבל הבורר את מכתבה של המבקשת, בו היא כופרת במפורש בסמכותו, היה צריך לפחות לשאול את המשיב אם אכן העובדות הן כטענת המבקשת. כן טוענת המבקשת כי מנוסח פסק הבורר והחיפזון לפסוק, ניתן להבין, כלשון המבקשת, ש"המשחק מכור". ג. כן המבקשת טוענת בבקשתה כי הבורר קשור עם המשיב בעניינים שונים, ודבר זה לכשעצמו מעורר בעיות בקשר ליכולתו לשמש כבורר אובייקטיבי ולהכריע ללא משוא פנים. (2) טענות המשיב: עיקר טענת המשיב היא כי פעל לפי דין ועל-פי הוראות ההסכם, אשר הפנה לסעיף 8 (לעיל) להסכם השיתוף (סעיף הבוררות) וכי אין בהתנהגות הבורר ובהחלטותיו משום משוא פנים כלשהו. 4. על יסוד תצהיר המשיב וחקירתו, ובהיעדר כל הכחשה מטעם מנהל המבקשת - מר פ' זיקרי - לאמור בסעיף 3 בתצהיר המשיב, לפיו המבקשת לא התייחסה לכל פניות המשיב בדבר מינוי בורר מוסכם - הכחשה שניתן היה לכלול אותה במסגרת השלמה לתצהיר המבקשת - הוכח בפני כי המבקשת סרבה לפנות לבורר וממילא לא שיתפה פעולה בקשר למינוי בורר מוסכם וכלשונו של המשיב בחקירתו, מר פ' זיקרי הגיב לפניותיו בנדון באומרו: "שאני אלך לנגב עם המסמך" וסרב להתדיין בפני בורר. המשיב היה מעוניין בקיום הבוררות, שכן עבודות הבניה לא הושלמו ומאמין אני לגרסתו כי דרש מהמבקשת לפנות לבורר וכי זו סרבה לכך במישרין ובעקיפין, וממילא יש לראות בסירובה גם כהיעדר הסכמה על זהות בורר, כאמור בסעיף 8(ג) להסכם השיתוף, ואי לכך המבקשת מנועה מלטעון להיעדר סמכות הבורר. 5. לאור האמור לעיל, דוחה אני את הבקשה לבטל את הפסק מהטעמים הבאים: - א. לפי ההסכם והסכם השיתוף, אין יסוד לטענה כי הפנייה לבוררות חייבת להיעשות על-ידי כל הצדדים להסכמים. הזכות לפנייה כנ"ל היא כ"אחד" - ביחד ולחוד - ולכל צד זכות עצמאית לממש את כל זכויותיו לפי ההסכמים. ב. לאור היעדר הסכמתה של המבקשת לפנות לבוררות מוסכמת, לא נותרה ברירה בידי המשיב, אלא לפעול על-פי הקבוע בהסכם ולפנות לבורר המצויין בסעיף 8(ג) ל"הסכם השיתוף", כאמור בסיפא של סעיף 4 לעיל. לפיכך, אין יסוד להסתמכות המבקשת על סעיפים 24(2) ו- (3) לחוק, הואיל והבורר נתמנה כדין והבורר פעל לפי סמכותו לפי סעיף 8(ג) להסכם השיתוף (על פירוש סעיף 24(2) ו- (3) ראה ס' אוטולנגי "בוררות דין ונוהל" 436-434). ג. אשר לטענות המבקשת בדבר "משוא פנים" של הבורר והזדהות עם צד אחד - המשיב. המבקשת לא הוכיחה דבר בעניין זה. באשר לטענת "החפזון" בניהול הבוררות ומתן הפסק, היא חסרת יסוד והבורר פעל כפי שכל בורר סביר היה פועל. מה גם שעל פני הפסק, לא נראה כי הבורר נהג במשוא פנים לטובת המשיב ופסקו מבוסס על ראיות שהובאו בפניו לפיהן המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה לסיום עבודות בנייה, בעוד שקיבלה כ- 400,000 ש"ח מעל המגיע לה. 6. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית והמבקשת תשלם למשיב הוצאות הליך זה בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית החל מהיום.יישוב סכסוכיםבורר