קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקביעת סכום פסוק על פי פסק דין: א. הבקשה: המבקש עתר לבית דין זה לקביעת סכום פסוק לו הוא זכאי מהמשיבה על פי פסק דין כפי שיפורט להלן. כמו כן, עתר המבקש לאשר את פדייתה המיידית של הערבות הבנקאית שהומרה לזכותו על ידי המשיבה במקום עיקולים זמניים. ב. הרקע העובדתי: ביום 26.12.93 פסק בית הדין האזורי לעבודה את דינו, בתביעת המבקש כנגד המשיבה וכנגד הסוכנות היהודית בתיק מח/2943-3, (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין חייב את המשיבה ואת הסוכנות היהודית ביחד ולחוד בפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה עם המבקש. הפיצוי חושב עבור תקופה של 38חודשים, (שהמבקש על פי חוזה העבודה, לולא הופר, היה אמור לעבוד בה), וזאת בגין הרכיבים הבאים: שכר עבודה, ביגוד, ספרות מקצועית, דמי הבראה, קופת גמל, קרן השתלמות. כמו כן, נפסקו בפסק הדין לזכות המבקש החזר סכום שקוזז משכרו שלא כדין באשר לספרות מקצועית וביגוד וכן הוצאות משפט. על פסק הדין הוגשו שלושה ערעורים לבית הדין הארצי לעבודה, (דב"ע נד/128-3, דב"ע נד/133-3, דב"ע נד/136-3). הדיון בערעורים אוחד וביום 24.4.95נתן בית הדין הארצי את פסק דינו, (להלן: "פסק הדין בערעור"), כדלהלן: ערעורה של הסוכנות היהודית התקבל ונקבע שהיא אינה חייבת בתשלום סכום כלשהו למבקש. באשר לערעוריהם של המבקש ושל המשיבה - הערעורים התקבלו באופן חלקי בלבד. נפסק, כי תקופת הפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה תופחת מ- 38ל- 14חודשים. כן נפסק, כי המבקש זכאי לפיצוי על אובדן הזכות לפיצויי פיטורין בגין 14חודשים, שזו התקופה שבגינה נמנע ממנו לעבוד עקב הפרת החוזה. בסעיף 14(ו) לפסק הדין בערעור נקבע: "הצדדים יערכו את החשבון המגיע לקמחי על פי הנפסק בפסק דין זה. אם תיפול מחלוקת בין הצדדים בענין חישוב הסכומים המגיעים לקמחי מכח פסק דין זה, יכריע בדבר בית הדין האזורי". במקרה הנדון, הצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה באשר לסכומים המגיעים למבקש מכח פסק הדין בערעור ועל כן, נדונה הבקשה שבפנינו. ג. השאלות שבמחלוקת בין הצדדים: .1כיצד לחשב את סכום הפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה - האם כטענת המבקש יש להכפיל את שכר העבודה והנלווים ששולמו לו בחודש יוני 88, (החודש האחרון בו שולם שכרו), ב- 14חודשים, (התקופה שנפסקה כפיצוי עפ"י פסק הדין בערעור), ולצרף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ואילך, או שמא כטענת המשיבה, יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית לגבי שכר העבודה והנלווים מן המועד שנועד לתשלומו בפועל של כל סכום וסכום, במהלך התקופה של 14החודשים כאמור. .2כיצד יחושבו הפרשי ההצמדה והריבית על הסכומים שבפסק הדין - האם, כטענת המבקש, הוא זכאי להפרשי הצמדה וריבית כפי שצויין במפורש בפסק הדין, דהיינו % 4עד יום 31.3.89ומיום 1.4.89, הפרשי הצמדה וריבית של %8, או שמא כטענת המשיבה, המבקש זכאי להפרשי הצמדה וריבית בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961, (להלן: "החוק"). .3ממוש הערבות הבנקאית - האם זכאי המבקש, כטענתו, לממש את הערבות הבנקאית במלוא סכום פסק הדין ולאחר מכן לשלם בעצמו את כל חיובי המס שיחולו עליו תוך התחשבנות ישירה שלו עם שלטונות המס או שמא, כטענת המשיבה, המבקש זכאי לקבל לידיו מתוך הערבות הבנקאית רק סכומי נטו, שכן חלה עליה חובת ניכוי מס במקור. ד. עיקרי טענות המבקש: .1בית הדין האזורי התווה בפסק הדין בעמוד 25סעיף 16את דרך החישוב של סכום הפיצוי בגין הפרת חוזה המבקש. בית הדין לא קבע, כי יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית כחוק לכל משכורת ומשכורת עתידית שלא שולמה מן המועד בו היתה צריכה להשתלם בפועל למבקש. בית הדין חישב את מכפלת כל 38המשכורות שהגיעו למבקש עד תום תקופת חוזהו הקצוב על יסוד בסיס אחד והוא משכורת יוני 88' וקבע, כי כל הסכום שיתקבל ישא הפרשי הצמדה וריבית של % 4עד יום 31.3.89ושל % 8מיום .1.4.89 על כן משהעמיד פסק הדין בערעור את תקופת החוזה הקצוב שהופר על 14חודשים בלבד, במקום 38חודשים ומשהמשיבה לא ערערה כלל על דרך חישוב הפיצוי, יש לנקוט באותה דרך חישוב בדיוק עבור תקופה קצרה יותר. .2דרך חישוב זו כפי שנקבעה בפסק הדין לענין שכר עבודה הינה קו מנחה לגבי כל אחד מן הסכומים האחרים שנפסקו למבקש, (דמי הבראה, ספרות מקצועית, קופל גמל ועוד). .3הערבות הבנקאית היא חיוב אוטונומי של הבנק כלפי המבקש שנועד להבטיח לו את מלוא הסכום המגיע לו על פי פסק הדין. המשיבה אינה יכולה ואינה זכאית לדרוש לעכב שחרור ערבות בנקאית בלתי מותנית על ידי הבנק לידי המבקש בתנאי כלשהו, לרבות תנאי של מילוי חובתה הנטענת לנכות מס במקור. לחלופין, טוען המבקש אין למשיבה/לבנק כלל חבות ניכוי מס במקור במקרה הנדון. ה. עקרי טענות המשיבה: .1משנקבע בפסק הדין בערעור, כי יש לחשב את פיצויי ההפרה המגיעים למבקש בגין 14חודשים בלבד ולא בגין 38חודשים, הוא גילה דעתו כי יש לבצע את החישוב לפי הנזק שנגרם למבקש, במדוייק, זה - ותו לא. הנזק שנגרם למבקש הוא אי תשלום המשכורות והנלווים במועד שנועד לתשלומם ובשעור העדכון הקבוע בהסכם - הצמדה למדד המחירים לצרכן. מן הראוי שהפיצוי יחושב בהתאם לכך. חישוב שונה, כנדרש על ידי המבקש, יזכה אותו בסכומים שאינו זכאי להם. .2המבקש מסתמך על סעיף 16לפסק הדין (עמ' 25), בדרישתו להפרשי הצמדה וריבית שונים, גבוהים מן הקבוע בחוק. דא עקא, לשונו של סעיף 16מעיד, כי בית הדין התכוון לפסוק למבקש הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק בלבד. בסעיף 16לפסק הדין נאמר: "הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.8.88ועד לתשלום בפועל...". (ההדגשה לא במקור). .3"האוטונומיות" של הערבות הבנקאית אינה משליכה על חובת ניכוי המס במקור מכל סכום שישולם למבקש על פי פסק הדין, בין אם ישולם על ידי המשיבה ישירות ובין אם ישולם על ידי המשיבה בעקיפין באמצעות הבנק. הפרת חובת ניכוי המס במקור מהווה עבירה פלילית שעונש בצידה. ו. לאחר שעיינו בבקשה על נספחיה ובתגובה לבקשה וכן בסכומי הצדדים על נספחיהם, להלן החלטתנו: .1הדרך הראויה לחשוב הפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה: במקרה דנן, פסק הדין התווה דרך חישובית ברורה, על פיה פיצויי ההפרה בגין שכר העבודה והנלווים הינם חוב אחד בלתי מפוצל שמתגבש ביום ההפרה ומאותו מועד והלאה נושא הפרשי הצמדה וריבית. אין מדובר באכיפה בפועל וישום של חוזה העבודה המקורי, אלא בתשלום פיצוי חד פעמי בגין ההפרה. לטענת המשיבה, היא ערערה על קביעה זו בפסק הדין, דהיינו על הקביעה לפיצוי כחוב אחד בלתי מפוצל. לא מצאנו התייחסות לטענה זו בפסק הדין בערעור. משלא התיחס פסק הדין בערעור, לטענת המשיבה, כי הפיצוי מתגבש בשלבים מידי חודש בחודשו, וכי רק ממועד תשלומו בפועל יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית, נראה, כי נדחתה טענת המשיבה בנדון ופסק הדין בערעור הותיר על כנו בענין זה את פסק הדין. לפיכך, כאמור, בשאלה זו מקובלת עלינו עמדת המבקש על פיה, פיצויי ההפרה בגין שכר העבודה והנלווים יחושבו כחוב אחד בלתי מפוצל שהתגבש ביום ההפרה ומאותו מועד ואילך ישא הפרשי הצמדה וריבית. .2הדרך הראויה לחישוב הפרשי הצמדה וריבית: במקרה דנן, לא הוגש ערעור לגבי הקביעה החישובית של שיעור הריבית עפ"י פסק הדין וכיוון שכך רואים את הצדדים כאילו הסכימו לסטייה זו מהוראות החוק. יש להבחין לענין שיעור הפרשי ההצמדה והריבית, בין הרכיבים השונים בגינם מפוצה המבקש על פי פסק הדין: א. שכר עבודה - 14משכורות עבור חודשים יולי 88' ועד אוגוסט 89'. ב. נלווים - דמי הבראה, בגוד, ספרות מקצועית, פיצויי פטורים, קופת גמל, קרן השתלמות. באשר לשכר עבודה - בית הדין ציין במפורש, בעמוד 25לפסק הדין את שיעור הריבית הראויה להשתלם בצרוף לסכום הפיצוי: "להפרשי הצמדה כאמור תצורף ריבית של % 4לא צמודה מחודש אוגוסט 88' ועד 1.4.89ומאותו מועד תצורף להפרשי ההצמדה ריבית של % 8צמודה". פסק הדין סטה בכך מהוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה הקובעות שעור ריבית נמוך יותר. מכיון שהמשיבה לא ערערה על קביעה זו רואים אותה כמסכימה לחריגה כאמור. כיוון שמדובר בחריגה מהוראות החוק תצומצם החריגה רק לחלק מפסק הדין בו נאמר הדבר במפורש, דהיינו, רק לגבי הפיצוי בגין שכר עבודה בלבד. באשר לנלווים לשכר העבודה - פסק הדין לא פירט את שעורי הריבית שיצורפו לפיצוי בגין כל אחד מהנלווים אלא פסק באופן כללי באשר לכל סכום: "לפיכך אנו מחייבים את הנתבעות... לשלם לתובע את הסכום.... בצרוף הפרשי הצמדה וריבית". חזקה על בית הדין, כי לו ביקש לחרוג מהוראות החוק היה מציין זאת מפורשות כפי שעשה, כאמור לעיל, באשר לפיצוי בגין שכר העבודה. אין לקבל את טענת המבקש כי יש ליתן פרשנות מרחיבה של שיעור הריבית באשר לכל רכיבי הפיצוי. כפי שציינו לעיל, נראה, כי יש לצמצם מקרים של חריגה מהוראות החוק רק למקרים ספציפים בהם החריגה מודגשת בפסק הדין. אשר על כן, בענין זה מצאנו לקבל את עמדת המשיבה, כי שעור הריבית שתצורף לפיצוי בגין הנלווים יהא כקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה. .3הערבות הבנקאית - בהחלטת ביניים של בית הדין מיום 5.1.94, אושרה פדייתה המיידית של הערבות הבנקאית שנתנה המשיבה. לבקשת המשיבה, עיכב בית הדין את ביצוע פסק הדין וניתן צו מניעה זמני כנגד פרעון הערבות הבנקאית. עתה טוען המבקש, כי הוא זכאי למימוש מלוא סכום פסק הדין מתוך הערבות הבנקאית, וכי הוא ישלם בעצמו את תשלומי החובה, (מס הכנסה וביטוח לאומי) ואילו המשיבה טוענת, כי המבקש זכאי לקבל ממימוש הערבות הבנקאית רק את הסכומים נטו, לאחר שהיא תנכה את תשלומי החובה. מכיוון שהערבות הבנקאית מיועדת להבטיח את ביצועו של פסק הדין והיא כשלעצמה איננה אמצעי תשלום ראשוני, תתעורר שאלת אופן מימושה רק בשלב שני ובמקרה שפסק הדין לא יבוצע, בשלב הראשון. לפיכך, היה ופסק הדין לא יבוצע על ידי המשיבה, בהתאם לכל ההוראות שיפורטו בהמשך, אז יהיה המבקש זכאי לממש את הערבות הבנקאית. במקרה כזה, (בשלב השני, כאמור), מאחר ומדובר בערבות בנקאית אוטונומית, לא תעמוד למשיבה הטענה, כי היא חייבת בניכוי מס במקור על פי סעיף 164לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), ועל כן יש לטענתה, לממש את הערבות הבנקאית בסכומים נטו בלבד שישולמו לידי המבקש. זאת הואיל ואין משמעות מנקודת מבטו של הבנק באשר למהותו, וטיבו של החיוב לו הוא ערב, אם מדובר בהכנסת עבודה, פיצוי כספי, חוב רגיל או כל חוב אחר. לפיכך, משפסק בית הדין לזכות המבקש פיצוי כספי והיה והמשיבה לא תעמוד בחיובה זה, יהיה על הבנק לשחרר באופן מיידי את הערבות הבנקאית במלואה לזכות המבקש ולא להתנות זאת בכל תנאי שהוא. במקרה כזה, תחול על המבקש החובה לפנות לרשויות המס ולשאת כדין במס שיחול עליו עפ"י פסק הדין. .4סיכום: אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו פוסקים, כי על המשיבה לשלם למבקש פיצויים בגין הפרת חוזה העבודה כמפורט להלן: א. שכר עבודה - סך של 616, 118ש"ח (עבור 14חודשים על בסיס משכורת של 472.58, 8ש"ח לחודש), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית של % 4לא צמודה מחודש אוגוסט 88' ועד 1.4.89ומאותו מועד ועד ליום התשלום בפועל, הפרשי הצמדה ו- % 8ריבית צמודה. ב. פיצויי פטורין - סך של 885, 9ש"ח (עבור 14חודשים על בסיס משכורת של 472.58, 8ש"ח לחודש), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ג. החזר קזוז בגוד וספרות מקצועית - סך של 900, 4ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ד. ביגוד - סך של 413ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ה. ספרות מקצועית - סך של 154ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ו. הפרשות לקופת גמל סך של 778, 15ש"ח (עבור 14חודשים על בסיס הפרשה של 127, 1ש"ח לחודש), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ז. הפרשות לקרן השתלמות - סך של 895.60, 8ש"ח (עבור 14חודשים על בסיס הפרשה של 635.40ש"ח לחודש), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ח. דמי הבראה - סך של 983, 1ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.88ועד ליום התשלום בפועל. ט. הוצאות משפט - סך של 700, 11ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.12.93, מועד מתן פסק הדין, ועד ליום התשלום בפועל. סכום התשלומים שנפסק בהחלטה זו לעיל, ישולם למבקש תוך 10ימים מיום המצאת החלטה זו למשיבה. המשיבה תשלם את הסכום האמור, לאחר ניכוי כל תשלומי החובה החלים עליה, (אם חלים), בתנאי שתמציא למבקש במעמד התשלום אישור מרואה החשבון שלה המפרט את חישוב הניכויים שבוצעו, (אם יבוצעו). כנגד ביצוע התשלום כאמור ומסירת אישור רואה החשבון, יחזיר המבקש למשיבה את הערבות הבנקאית. היה ופסק הדין לא יבוצע במלואו במועד כאמור, יהיה המבקש זכאי לממש את הערבות הבנקאית בהתאם להוראות החלטתנו לעיל ובמקרה כזה, ישא המבקש כדין בתשלומי החובה, (אם ובמידה שיחולו).חוזה עבודההפרת חוזהחוזה