פקודת פשיטת הרגל אינה חוסמת מבקש מלשוב ולהגיש בקשה נוספת למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל. דא עקא, שבמקרה בו מוגשת בקשה לאחר שבקשה קודמת נדחית, על המבקש להצביע על שינוי בנסיבות או קיומן של עובדות חדשות שלא היו ידועות בהליך הקודם, אשר יצדיקו את פתיחת ההליך מחדש, והדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות דנן, עת בחר המבקש להגיש ערעור על פסק הדין ונמלך בדעתו. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה נוספת לפשיטת רגל:## בפניי בקשה של המבקש (להלן: "המבקש") למתן צו כינוס במסגרת הליך פשיטת רגל שבכותרת. מדובר בבקשה שנייה לאחר שבקשה קודמת אשר נדונה בפש"ר (חיפה) 513/05 נדחתה לגופה בתאריך 10.8.09, כשבית משפט זה (כב' השופטת ד. סלע) דן אחת לאחת בטענות הצדדים, עת נקבע כי אין מקום להכריז על המבקש פושט רגל הן בשל אופן יצירת החובות והן בשל התנהלותו בהליך. המבקש לא השלים עם הכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה, והגיש ערעור לבית המשפט העליון, אך הלכה ולמעשה עתר למחיקת הערעור כפוף לכך שתינתן לו אפשרות להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל בשל נסיבות חדשות המצדיקות זאת ,ומאחר שהמקום הראוי לבירורן אינו בבית המשפט של ערעור, כדבריו. באותן נסיבות, הודיע הכונ"ר כי אין הוא מתנגד למחיקת הערעור וככל שתוגש בקשה חדשה, הבקשה תיבחן לגופה. המנהל המיוחד עמד על כך כי יש לדחות את העתירה ולא ליתן הזדמנות למבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל נוספת בעתיד, בדרך המהווה ניסיון "לעקוף" את הליך הערעור. בסופו של יום רשם בית המשפט העליון (כב' הרשם גיא שני) בהחלטתו מיום 15.3.10 (בע"א 8339/09) לא שעה לבקשת המבקש בציינו כי "לאור תגובות המשיבים, לא ניתן במסגרת ההליך שלפניי למחוק את הערעור תוך מתן הוראה כפי המבוקש ע"י המערער", ובהמשך הורה "כי יש באפשרות של המערער לבקש את מחיקת ההליך ללא תנאי כאמור לעיל, ואפשר שזהו צעד מתבקש נוכח הערכתו-שלו את סיכויי הערעור". לפנים משורת הדין ניתנה למבקש ארכה לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון על מנת שהערעור ייקבע לשמיעה, שאם לא כן, יידחה או יימחק ההליך, לפי העניין. הלכה ולמעשה, הערעור נדחה ללא דיון בו. 4. המבקש יליד 1953 פרוד ואב לילדים בגירים, נהג במקצועו, מצהיר בבקשתו הנוכחית על חובות בסך 7,041,459 ₪ ל-9 נושים, ומבקש להיתלות בהערת הכונ"ר לפיה ככל שתוגש בקשה חדשה הבקשה תידון לגופה, ועל כן עותר להיכנס להליך פשיטת רגל חדש ולנהלו מראשיתו ועד אחריתו, בהתעלם מהחלטת כב' הרשם של בית המשפט העליון. הכונ"ר בתגובתו מדגיש כי בחן את הבקשה לגופה ולא מצא כל סיבה להיעתר לה, שכן מדובר בבקשה שנייה המוגשת בגין אותם חובות, תוך העלאת טענות שנדונו בעבר, ונדחו. דיון והכרעה: פקודת פשיטת הרגל אינה חוסמת מבקש מלשוב ולהגיש בקשה נוספת למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל. דא עקא, שבמקרה בו מוגשת בקשה לאחר שבקשה קודמת נדחית, על המבקש להצביע על שינוי בנסיבות או קיומן של עובדות חדשות שלא היו ידועות בהליך הקודם, אשר יצדיקו את פתיחת ההליך מחדש, והדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות דנן, עת בחר המבקש להגיש ערעור על פסק הדין ונמלך בדעתו. הטענה כי המבקש הסתמך על הצהרת הכונ"ר בהליך בבית המשפט העליון, לפיה ככל שתוגש בקשה היא תיבחן לגופה, אין בה ממש, ולא רק מפני שמקובלת עלי טענת הכונ"ר כי לאחר שבדק את הבקשה לגופה נמצא כי אין בה נסיבות חדשות המבססות פתיחה בהליך פש"ר חדש, אלא משום שכב' הרשם של בית המשפט העליון הבהיר בהחלטתו, הבהר היטב, כי אין המחיקה המבוקשת ע"י המבקש מותנית במתן גושפנקא לבקשתו לפתוח הליך חדש. אמור מעתה, ככל שהמבקש עותר לערער על פסק הדין של בית משפט זה, מהמסד עד הטפחות, ואף לטעון טענות ולהביא עובדות חדשות (ולא כך המצב בענייננו), היה עליו לטעון זאת בהליך הערעור שנקט ולא כיום בבקשה לפשיטת רגל נוספת, אחרת ייחשב כמי שמנצל הליכי בית משפט שלא כדין ועושה בהם שימוש לרעה, ולכך לא נועד הליך פשיטת רגל המוגש בשנית. זאת ועוד, מעיון בבקשה גופה עולה כי המבקש בבקשתו דנן מפנה לאותם חובות ולאותן סוגיות שנדונו ע"י בית משפט המחוזי בחיפה בבקשתו הקודמת, ובין השיטין נמצא כי עקב אכילס שנמצא בהליך הקודם בכל הנוגע לחוב לשלטונות המס, נשאר כאבן נגף להכרזתו פושט רגל גם כיום. התוצאה היא שאין המבקש אז וגם היום ראוי להליך עת ברי כי חובות לא מבוטלים נוצרו בחוסר תום לב, כקביעת בית המשפט בהליך הקודם, ובעניין זה ר' דברי בית המשפט (כב' השופטת ד. סלע), כהאי לישנא; "מתביעות החוב אשר פורטו על ידי המנהל המיוחד, ניתן ללמוד כי חלק נכבד מחובותיו של החייב - 1,454,258 ₪ - נתבע על ידי רשויות מס הכנסה ונוצר כתוצאה מביצוע עבירות מס. המנהל המיוחד צירף לדו"ח החקירה שערך, כתב אישום אשר הוגש נגד החייב ואחר, לפיו החייב קיבל במרמה סכומים העולים על 1.3 מיליון ₪ בנסיבות מחמירות, סייע לאחרים לקבל דבר מרמה, ניהל פנקסי חשבונות באופן שהשמיט הכנסות אלה מפנקסיו ומהדו"ח, וכל זאת במזיד במרמה ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. המנהל המיוחד אף ציין כי החייב הורשע בעבירות אלה. משכך, מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, בלשון המעטה." אמירתו של החייב בבקשה בסעיף 11 במענה לאמור ,דומה כי חוטאת לעיקר וסותמת הגולל על הבקשה כולה, שכן קבלת הטענה תביא לפגיעה בתקנת הציבור, עת חוטא בחוסר תום לב ביצירת חובות יוצא נשכר, וכלשונו; ""רמיזותיו" של המנהל המיוחד, בתגובות שנתן לבית המשפט של פשיטת רגל בגדרו של תיק פש"ר מס' 513/05, כאילו כתוצאה ממעשים שעשה ובגינם הועמד לדין - נותרו בידיו כספים - הן חסרי יסוד. כתוצאה ממעשיו לא נותרו בידו כספים כלשהם. בוכהלטריה המנוהלת על ידי פקידי מס כנגד עברייני מס כאילו הם התעשרו ממעשיהם - היא, אולי, נכונה חשבונאית - אך בפועל ולמעשה רובם המכריע של מעלימי המס - נותרים אביונים, שכן הכספים שהעלימו בוזבזו על ידם. הכספים שהועלמו היו בסכומים קטנים וידוע הפתגם העממי הגורס: "מה שבא בקלות - יוצא בקלות"." לכל אלה, מצטרף הנתון לפיו שהה החייב בהליך הקודם כברת דרך במהלכה יצר בחוסר תום לב פיגור של 27 תשלומים בקופת הכינוס בסכום כולל של 13,500 ₪, כל זאת כשהוא אינו מגיש דו"חות דו חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו כפי שנדרש לעשות עפ"י צו הכינוס; כשהכנסות, לפי הנאמר בפסק הדין, מקורן בתשלום שכר עבודה המשולם ע"י בנו אצלו הוא עובד. אשר על כן, אני סבורה שטוב היה לו הבקשה לא היתה מוגשת, משהוגשה. אין מקום ליתן למבקש לפתוח בהליך פשיטת רגל חדש שהינו הלכה ולמעשה ערעור על ממצאים עובדתיים של בית משפט זה, במיוחד עת בחר מדעת שלא לערער על פסק הדין על כל המשתמע מכך. בבקשתו מתעמת המבקש עם הראיות שהוצגו בבית המשפט בהליך הקודם ומתעלם מן העובדה כי יומו בערכאה המבררת ניתן לו, וערעור על פסק הדין לא התקיים, כך לפי בחירתו, במיוחד שכל מעייניו מופנים להביא לשינוי בתוצאה אליה הגיע בית משפט זה בהליך קודם עפ"י אותן הטענות שנטענו ועל בסיס אותן ראיות שהוצגו. הדברים מתחדדים במיוחד מקום שאין בענייננו נסיבות חדשות לעצם הבקשה ונסיבות חדשות אישיות בחלוף העתים. הטענה בבקשה דנן לפיה מדובר בחובות ישנים אינה מקהה את הטענה כי מדובר בחובות שבית משפט בהליך קודם קבע שהינם חובות שלא נוצרו בתום לב; הטענה כי החייב לא יצר חובות חדשים במשך 20 השנים האחרונות, אינה מכשירה את הדרך להליך פשיטת רגל חדש, עת בהליך קודם יצר המבקש הלכה ולמעשה "חובות חדשים" במסגרת ניהול ההליך, כשלא שילם את התשלום החודשי שהושת עליו וצבר חוב בגין 27 תשלומים, וכן מנע מהכונ"ר להתחקות אחר הכנסותיו והוצאותיו באי הגשת דו"חות דו חודשיים תקופה ארוכה. אשר על כן, הבקשה לפשיטת רגל נדחית. המבקש ישלם הוצאות ההליך לכונ"ר בסך 3,000 ₪.פשיטת רגל