קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דלקת פרקים באצבעות עקב עבודה: 1. בפני תביעתו של התובע להכרה בפגיעה באצבעות ידיו כפגיעה בעבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה. 2. לטענת הנתבע אין מדובר במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, וכי הפגימה בידיו של התובע מקורה במצבו הבריאותי הבסיסי, וכי השפעת העבודה על הפגימה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים. 3. ביום 3.12.07 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה. 4. על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל 783/07) והתיק הוחזר לבית דין זה עם הוראות למנות מומחה רפואי, אשר יתבקש להשיב על שאלות פי עקרון המיקרוטראומה. 5. בדיון שהתקיים בפני ביום 27.4.09 גיבשו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות שעל בסיסן ימונה המומחה הרפואי. וביום 4.5.09 מיניתי את ד"ר דוד אנגל כמומחה מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. 6. העובדות המוסכמות: א. התובע עובד משנת 1972 בדואר, ואת ראשית דרכו החל כממיין דואר אשנב ובהמשך שימש כפקיד ראשי בבנק הדואר, ומשנת 1988 ואילך מכהן הוא כמנהל הדואר בעומר. ב. התובע, מסייע בעבודות מיון הדואר, היינו נטילת "מכתב ועוד מכתב להכניס לתיבת הדואר". ג. כן מבצע התובע ספירת כסף במטבעות ובשטרות, כאשר השטרות מגיעות בחבילות, המאלצות אותו לבצע את הספירה בשתי ידיים עם האצבעות, פעולה המתבצעת על ידיו הרבה פעמים במשך היום, בזמן כולל של 30 עד 40 דקות. ד. בימים "רגילים" סופר התובע שטרות בסכום של כ- 70,000 ₪, ובימים בהם משולמות קצבאות (10 לכל חודש - אבטלה, 14 לכל חודש, 20 לכל חודש וכן ביום 28 בכל חודש) סופר התובע סכומים שבין 250,000 ₪ ל- 400,000 ₪. ספירת השטרות נמשכת ביום רגיל כ- 30 עד 40 דקות, ובימים של תשלום קצבאות - כשעתיים. ה. ספירת מטבעות נעשית על ידי שפיכתם בערימה על השולחן ובאצבעות יד ימין דוחף אותם לתוך שקית, ומוריד אותם מהשולחן. ו. בסוף היום עוסק התובע גם בספירת שטרי כסף בסכומים שבין -.20,000 ש"ח ל - -.80,000 ₪. ז. בבוקר כל יום עבודה, סופר התובע שטרות, על פי המתוכנת המפורטת בסעיף ד' לעיל. ח. ספירת הכספים נעשית ברצף מראשיתה ועד סופה. ט. מצבו של התובע כעולה מהחומר הרפואי. 7. ביום 25/5/09 ניתנה חוות דעתו של המומחה ותשובותיו כדלקמן: "א. התובע סבל מכאבים בשתי כפות הידיים. בצילומים נראו שינויים ניווניים במפרקים רבים באצבעות ובשורש כף היד. רשומה בתיקו הרפואי גם האבחנה של דלקת מפרקים ראומטואידית, אולם לא ברור אם מחלה זו אכן אשורה. ב. - ג. עבודתו, כולל מיון המעטפות וספירת שטרות ומטבעות לא גורמת נזקים בלתי הפיכים שיתרמו תרומה ממשית להתפתחות מחלתו. אין כאן העברת כוחות או זעזועים שיותירו נזק בלתי הפיך. השפעת העבודה על גרימת מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים". 8. לאור העובדה שהתובע אינו מיוצג, קיימנו דיון ביום 12/7/09 ובו הצעתי לתובע לפנות ללשכה לסיוע משפטי על מנת שזו תטפל בעניינו משלב זה ואילך המחייב לטעמי ייצוג משפטי מקצועי, והלשכה אכן קיבלה על עצמה את הטיפול בעניינו ובא כוחו המלומד, עו"ד טל היני, הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה נוספות, ובהחלטה מיום 21/9/09 התרתי להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות: "א. האם מחלתו של התובע לצורך חוות דעתך הינה כי התובע אובחן כסובל מדלקת פרקים ניווניים (OSTCOARTHRITIS)? ב. האם כשאתה מתייחס למחלתו של התובע אתה מתייחס גם לעובדה כי קיימת אבחנה משוערת של דלקת פרקים ראומטואידית ו-CMC?". 9. המומחה השיב כי: "1. כן. המחלה שאובחנה בבירור בצילומים הינה שינויים ניווניים במפרקים רבים בכפות הידיים (אוסטאוארתריטיס). ציינתי בנוסף כי בתיקו רשומה גם אבחנה של דלקת מפרקים ראומטואידית, הומלצו בדיקות לכיוון דלקת ראומטואידית והוא גם טופל על ידי ראומטולוג. עם זאת התרשמותי מהמסמכים כי מחלה זו לא נמצאה. 2. ציינתי כי הועלתה השערה שיש כאן דלקת מפרקים ריאומטולוגית, אולם נראה שהפגיעה במפרקים הינה אוסטואוארתריטיס (שינויים ניווניים במפרקים). מפרק CMC הינו אחד מהמפרקים הרבים בכפות הידיים בהם נראו שינויים ניווניים". 10. ביום 19.1.10 ניתן פסק דין הדוחה בשנית את התביעה, בהסתמך על קביעת המומחה כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לפגיעה בידיו. 11. על פסק הדין הוגש ערעור נוסף לבית הדין הארצי (עב"ל 140/10), שם הוסכם כי המומחה ישאל שאלת הבהרה נוספת בזו הלשון: "המומחה מתבקש להסביר למה הוא מתרשם כי התובע אינו לוקה בדלקת פרקים ראומטואידית, וזאת למרות הרישום בחומר הרפואי". כמו כן הוסכם בין הצדדים בבית הדין הארצי כי אין בשאלת ההפניה כדי לחסום דרכו של המערער מלבקש - לאחר קבלת תשובת המומחה, מינוי מומחה נוסף, או לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות. 12. ביום 28.11.10 התקבלה תשובת המומחה על שאלת ההבהרה כדלקמן: "אני מתרשם שלא מדובר בדלקת פרקים ראומטואידית בגלל הרישומים בתיקו הרפואי (ולא למרות רישומים אלה). ב-11.1.06 מופנה התובע לריאומטולוג ובאבחנה נרשמת האבחנה ראומטואיד-ארתריטיס (דלקת מפרקים ראומטית). ב-14.2.06 נרשם כי הוא עבר ברור ראומטולוגי ואורתופדי מקיף "ללא כל ממצא". כלומר נראה שברור שערך הריאומטולוג לא נמצאה מחלה זו. בצילומים נראו שנויים ניווניים (אוסטאוארתריטיס) וזו האבחנה היחידה שהוכחה בבדיקות. למען הבהרה נוספת: לו היתה מאובחנת דלקת מפרקים ראומטואידית אזי על אחת כמה וכמה שלא היה מקום להכיר בקשר סיבתי בינה לעבודה. דלקת מפרקים ראומטואידית הינה מחלה טבעית." (ההדגשות במקור, מ.ש.). 13. הלכה היא כי קביעתו של קיום קשר סיבתי בין פגימה לפגיעה נטענת בעבודה, או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה בעלת פן משפטי המושתת על חומר הראיות, אלא שבקביעה זו ניתן משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה-יועץ רפואי שנתמנה על ידי בית הדין לסייע בתחום הרפואי. (ראה: דב"ע לו/0-8 דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374. 14. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט רבינוביץ בעב"ל 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05 ולפיהם: "ו. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. ז. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין."נ 15. כאמור, העובדות בתיק זה נוסחו בהסכמת הצדדים ביום 27.4.09. לא ניתן להתערב בעובדות שנקבעו והן אלו העומדות בבסיס חוות הדעת של המומחה. 16. חוות דעתו של המומחה שהובאה לעיל, הינה ברורה ושוללת את הקשר הסיבתי במקרה דנן. חוות הדעת מנומקת ומעוגנת בחומר הרפואי שהוגש למומחה. 17. לאור האמור, ולאחר שכבר ניתנה בעבר חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה, מצאתי, שוב, כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה ולדחות את התביעה, מה גם שתשובתיו של המומחה לשאלות ההבהרה שפכו אור נוסף על מסקנתו להעדר קשר סיבתי. 18. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. 19. אין צו להוצאות. מחלות פרקיםאצבעותהכרה בתאונת עבודהדלקת