האם ניתן לקבל הארכת מועד לניכוי מס מתשומות ? ההכרה במס התשומות והתביעה לנכותו היא רשות ולא חובה ומותנית בתנאים. הזכות לניכוי מס תשומות שהיא בידי העוסק מחייבת אותו לעמוד בתנאים לצורך ביצוע הניכוי האמור. מימוש הזכות כרוך בקיומה של חשבונית מס שהוצאה כדין לרבות הגשתה במועד (ראה ע"ש 155/98 עפיפי נגד מנהל מע"מ, מיסים טו/1, ה- 211 להלן: פס"ד עפיפי). פרק ח' לחוק מע"מ (חוק מס ערך מוסף) מגדיר את זכות העוסק לנכות מס תשומות. סעיף 38(א) לחוק קובע: "עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשומון יבוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל ובלבד שרשומון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין, ושהניכוי יעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית, הרשומון או המסמך" (ההדגשה אינה במקור - ש' ו'). בתיקון 6 לחוק, נקבעה מגבלת הזמן, לפיו הניכוי יעשה תוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית. רכיב הזמן הוא בעל משמעות ויש בו כדי לתרום תרומה ממשית להיותו של המס, מס יעיל. תשלום המס וביצוע ניכוי מס התשומות צריך שייעשה בזמן אמת, כביטוי למועד ביצוען של העסקאות, נשוא הדו"ח התקופתי. בהצעת חוק מע"מ(תיקון מס' 6 ), התשמ"ו-1986, הצ"ח 92 ( להלן - תיקון 6 לחוק מע"מ) הובהר: "לפי החוק הקיים אין הגבלה לגבי הזמן שבו צריך להתבצע ניכוי מס התשומות. דבר זה מקשה על הביקורת ואין לו כל הצדקה עניינית, שכן הזכות לגבי מס התשומות איננה מוגבלת לניכוי בלבד: אם אין העוסק חייב במס באותה תקופה, ומשום כך אין לו ממה לנכות את מס התשומות, הוא מקבל החזר של מס התשומות. בהעדר אפשרות למעקב, יכולים להיווצר עיוותים הן לגבי הנישום והן לגבי שלטונות המס". בפרק ד' סעיף 1 לתיקון 6 נקבע כי מעבר הזמן מפקיע את הזכות. עוד יצוין כי בהצעת החוק דובר בתקופה של שלושה חודשים. מאחר שיש חשיבות לאלמנט הזמן, מתן ארכה, גם אם היא אפשרית, אינה יכולה להינתן כדבר שבשגרה, שאם לא כן, ייווצר מצב שהגבלת הזמן, אינה אלא בגדר "הצעה" ויישום ההוראה יכול שייצור חוסר שוויון. אכן סעיף 116(א1) לחוק מע"מ, מסמיך את מנהל מע"מ להאריך את המועד לניכוי מס התשומות מעבר למועד הקבוע, הוראה זו מתייחסת מפורשות לסעיף 38(א) לחוק הדן בחשבונית שהוצאה על ידי מי שרשום כעוסק בישראל. ואולם מודגש, כי לעניין ניכוי מס תשומות כמפורט בסעיף 116(א1) כדי ליתן ארכה, יש צורך בקיומו של תנאי מקדים - אי הניכוי לא נבע מרשלנות העוסק - ועוד "טעמים מיוחדים", ובכל מקרה ההארכה לא תעלה על חמש שנים. ובלשון הסעיף: "אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי אי-ניכוי מס התשומות במועד המקורי לא נבע מרשלנות של העוסק, רשאי הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד ... לניכוי מס תשומות לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד המקורי". הארכת מועדמיסיםניכוי מס