קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת פיקדון בוררות: זו בקשה להצהיר, כי בוררות שהתקיימה בין הצדדים, נסתיימה בלי הכרעה וכי הסכם הבוררות פקע. כפועל-יוצא - לצוות על החזרת פקדון, שנמסר על-ידי המבקשת לנאמנים, כביטחון לתוצאות הבוררות. תחילתו של העניין בהסכם מ- 1981בין הצדדים, לבניית פרויקט מגורים על-ידי המבקשת בשביל המשיבה. ב- 10.3.86מסרו הצדדים את הסכסוך שהיה ביניהם לבורר, מר משה מן. ניתן פסק-חלקי והבוררות נמשכה עד ליום .3.1.91במועד זה טען בא-כוח המבקשת, כי יש להפסיק הבוררות מטעמים שמנה, ובין השאר, מטעמי פסלותו של הבורר. שאלה זו נשארה פתוחה והישיבה נסתיימה בכך שהבורר הביע משאלה שהצדדים ינסו להגיע להסדר בלעדיו על שאר התביעות, שטרם התבררו ושטרם נפסק בהן. מאז 3.1.91(שלוש שנים!) לא חודשה הבוררות. היו אמנם מגעים בין הצדדים ובאי-כוחם וניסיונות, שלא עלו יפה, להסדרי פשרה. הישיבה האחרונה בנדון זה היתה בחודש יוני .1992 צודק בא-כוח המבקשת, שאין להשאיר עניין תלוי ועומד ב"בוררות" שאינה קיימת עוד, וכי יש לסיים את המצב-לא-מצב הזה בקביעה ברורה. משך חייה הרגיל של בוררות הוא שלושה חודשים. זה הזמן שנקבע בסעיף ט"ו לתוספת לחוק הבוררות תשכ"ח- .1968תוך פרק זמן זה על הבורר לתת את הפסק. הבורר רשאי להאריך את התקופה עד שלושה חודשים נוספים. יש להוראה זו, בדבר משכה של בוררות וההקפדה עליה, חשיבות רבה, הואיל ואחת המעלות של בוררות על-פני דיון משפטי בבית המשפט, אמורה להיות החשת הדיון בבוררות, לעומת המצב בבתי המשפט, העמוסים לעייפה (ראה ס' אוטולנגי, בוררות-דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת) עמ' 372). על-כן, אין לקבל כרצויה את האפשרות שבוררות תימשך חודשים רבים, ובוודאי, לא שנים רבות. הצדדים יכולים - בהסכמה - להאריך את התקופה למתן הפסק, ואף בית המשפט רשאי להאריך את התקופה (ראה סעיף 19לחוק). אך הוא יעשה זאת, לפי שיקול-דעתו, רק כאשר התברר לו שלא היה עיכוב בפנייה לבית המשפט וכי הצדדים לא גילו דעתם, בהתנהגותם, שאין להם עוד עניין בהמשך ההתדיינות (ראה ס' אוטולנגי, בספרה הנ"ל, בעמ' 377, 378, בהסתמך על ע"א 87/57 [1]). בעניין הנדון לפנינו, חלפו, כאמור, שלוש שנים מאז פסקה הבוררות ושנה וחצי, לפחות, מאז פסקו המגעים בין בעלי הדין. אפשר לומר, שבנסיבות אלה שבקה הבוררות חיים מזה זמן רב, ואילמלא פנתה המבקשת לקבל לידיה את הכספים שהופקדו בידי הנאמנים, לא היה מתעורר כנראה, כלל, עניין החייאתה של הבוררות ביום מן הימים. בנסיבות אלה, בית המשפט לא יפיח רוח-חיים בבוררות זו ולא יחייה אותה באורח מלאכותי. הבוררות נסתיימה כפי שנסתיימה. חלק מעילותיה נשארו ללא תשובה, אך אין בכך כדי להצדיק את ניהולה מחדש, מה גם שהבורר עצמו לא גילה התלהבות רבה לניהולה כבר מלכתחילה. נראה לי, שהוא בעצם היה מרוצה מכך שחדל העניין של הצדדים בבוררות, מאחר שלו עצמו לא היה, כאמור, עניין מיוחד בניהולה. פועל-יוצא, כאמור, מסיומה של הבוררות, שכספים שהופקדו בנאמנות, כדי שישמשו בטוחה למימוש אכיפתו של פסק-בורר או למימוש הסכם בין הצדדים בנושא הבוררות, ומונחים כאבן שאין לה הופכין מזה ארבע שנים ויותר, יוחזרו למפקידתם - המבקשת. אני מחליט, איפוא, כי הבוררות פקעה ואין להמשיכה, אלא אם כן יהיה הסכם חדש בין הצדדים. על הנאמנים, עורכי הדין מירון וזינגל, להשיב את כספי הנאמנות ופירותיהם לידי המבקשת, באמצעות בא-כוחה, וזאת, תוך 14יום מהיום. המשיבה תשלם הוצאות בקשה זו למבקשת בסך של 500, 7ש"ח + מע"מ + הפרשי הצמדה וריבית מהיום. יישוב סכסוכיםפיקדוןבוררות