הפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין כתנאי לעיכוב ביצוע

נפסק כי הבקשה מתקבלת בחלקה כך שהמבקשות עיכוב ביצוע פסק דין כספי יפקידו את מלוא סכום הפסוק או ערבות בנקאית בגובה החיוב, בקופת בית דין לעבודה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין כתנאי לעיכוב ביצוע: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב -יפו (השופטת חנה בן - יוסף; עב' 4632/07, 4633/07, 4989/07, 4638/07 ו-עב'4562/07), בו חויבו המבקשות לשלם למשיבים סכומים שונים המגיעים להם בשל תקופת עבודתם אצלן וסיומה. רקע 2. המשיבים, מהגרי עבודה מבולגריה, עבדו כפועלי בניין בישראל, החל מחודש נובמבר 2001. תחילה הועסקו המשיבים באתרי בניה של חברת קל בניין בע"מ ולאחר שנה וחצי עברו לעבוד באתריה של המבקשת 1 (להלן- חברת דניה). המשיבים חתמו על הסכמי העסקה עם המבקשת 2 (להלן- חברת מגדליה), שהינה חברת כח אדם המספקת שירותים לעובדים זרים. בחודש מאי 2005 נכנסה לתוקף החלטת הממשלה אשר קבעה כי עובדים זרים לא יועסקו ישירות על ידי קבלני כח אדם אלא על ידי תאגידים מורשים שיקבלו רשיון והיתר מיוחד מאת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בעקבות שינוי בשיטת ההעסקה בענף הבניין הופסקה העסקתם של המשיבים באמצעות חברת מגדליה והחל מחודש מאי 2005, הם המשיכו לעבוד באתריה של חברת דניה באמצעות חברת כח אדם אחרת. 3. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררו, במאוחד, תביעות שהגיש כל אחד מן המשיבים נגד המבקשות וחברת קל בניין לתשלום הפרשי שכר וניכויים שלא כדין, פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, תמריץ אי העדרות ותשלומים אחרים המגיעים להם, לטענתם, בשל תקופת עבודתם וסיומה. 4. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבים בחלקה. בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח שהתקיימו יחסי עבודה בין המשיבים לחברת קל בניין. עוד קבע בית הדין האזורי, בהסתמך על מבחני ההעסקה שקבעה הפסיקה, כי חברת דניה וחברת מגדליה היו מעבידות במשותף של המשיבים החל מחודש ינואר 2002. כן נקבע כי בתקופה שמחודש נובמבר 2001 עד לחודש ינואר 2002, הועסקו המשיבים על ידי חברת מגדליה בלבד. כפועל יוצא מכך, חייב בית הדין את המבקשות לשלם לכל אחד מהמשיבים הפרשי שכר על שעות קיץ, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצויי פיטורים ופיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשות לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. תביעות המשיבים לתשלום הפרשי שכר על שעות נוספות, תמריץ אי היעדרות, דמי כלכלה והשבת ניכויים שנוכו מהשכר נדחו. 5. על פסק הדין הגישו המבקשות ערעור לבית דין זה ועימו בקשה לבית הדין האזורי לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 2.3.10 נעתר בית הדין האזורי באופן חלקי לבקשה והורה לעכב את ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין. אולם, מתגובת המשיבים התברר כי החלטה זו של בית הדין האזורי ניתנה במעמד צד אחד ובעקבות פנייתם, ההחלטה תוקנה באופן שהסכומים שנפסקו על פדיון חופשה, דמי הבראה והוצאות משפט לא עוכבו (החלטה מיום 24.3.10; להלן- ההחלטה המתוקנת). לפני מתן ההחלטה המתוקנת הגישו המבקשות את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו, בה ביקשו לבטל את החלטת בית הדין האזורי מיום 2.3.10 ולהותיר את עיכוב ביצוע פסק הדין ללא תנאי. לחלופין מבוקש להורות לחברת מגדליה להפקיד בקופת בית הדין האזורי תשלום עבור פיצויי פיטורים בלבד. המבקשות טוענות כי בית הדין האזורי לא נימק את החלטתו בעניין עיכוב הביצוע ולא ידוע להן מה הטעם לפסיקתו. מטעם זה בלבד, כך לטענת המבקשות, יש מקום לקבל את בקשתן. לגופו של עניין טוענות המבקשות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים. לטענתן, טעה בית הדין האזורי בכך שלא נתן משקל להתנהלות המשיבים אשר הגישו תביעות זהות ותצהירי עדות ראשית זהים. לטענתן, אין מדובר בערעור חסר סיכוי, שכן בפסק הדין התעוררה שאלה משפטית הנוגעת לזכויות סוציאליות של עובדים זרים מכח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה, אשר הוכרעה בחלקה בבית דין זה (סק' 18/08). המבקשות מוסיפות וטוענות כי נוכח מצוקת האשראי של חברת דניה, כל סכום שיופקד בקופת בית הדין ייגרע מההון השוטף שלה, המיועד לביצוע עבודות, לתשלום שכר לעובדים ולהון חוזר. לפיכך, כך טוענות המבקשות, כל עוד פסק הדין אינו חלוט אין טעם להכביד על חברת דניה שלא לצורך, בעיקר לאור העובדה שהמשיבים לא ייפגעו מכך. 7. המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק הדין ללא תנאי. לטענת המשיבים, נוכח פרסומים בעיתון, חברת האם של חברת דניה נמצאת בקשיים כלכליים. לטענתם, לאור פרסומים אלה וטענות המבקשות מן הבקשה על קושי בגיוס אשראי כספי, קבלת הבקשה עלולה להעמידם בפני שוקת שבורה. עוד טוענים המשיבים כי זה למעלה משלוש שנים הם ממתינים לקבלת הכספים המגיעים להם. בנסיבות אלה, כך טוענים המשיבים, הנזק שייגרם להם כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הדין ללא תנאי עולה על הנזק שעלול להיגרם למבקשות אם יעוכב ביצועו. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור של המבקשות אינם גבוהים, שכן פסק הדין מנומק ומבוסס היטב במימצאים עובדתיים ובמסקנות משפטיות ועל כן אין להיעתר לבקשה. המשיבים מציינים כי הם שוקלים להגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה המתוקנת של בית הדין האזורי בעניין עיכוב הביצוע בכל הנוגע לרכיבי הפרשי שכר על עבודה בשעות קיץ ודמי חגים. לטענתם, סיכויי הערעור לגבי רכיבים אלה אינם גבוהים, שכן מדובר בקביעות עובדתיות, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. 8. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). 9. לאחר שנתנו דעתנו לטענת הצדדים לרבות לפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. החלטות בית הדין האזורי מיום 2.3.10 ומיום 24.3.10 אינן מנומקות ואין בהן בסיס עובדתי או משפטי להחלטה בדבר עיכוב ביצוע, ולו חלקי. המשיבים הינם מהגרי עבודה ולא ידוע אם הם נמצאים בארץ. בנסיבות אלה, על פני הדברים, קיים חשש שיקשה על המבקשות להיפרע מהם אם ישלמו להם את מלוא הסכום הפסוק והערעור יתקבל. עם זאת, מן הבקשה עולה כי למבקשות קיים קושי בגיוס אשראי כספי. בנסיבות אלה נראה לנו כי האיזון הנכון בין האינטרסים של הצדדים הוא בהפקדת מלוא סכום הפסק בקופת בית הדין הארצי עד למתן פסק דין בערעור. ההפקדה תבוצע תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו שאם לא כן, לא תכנס לתוקפה ההחלטה על עיכוב הביצוע. 10. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור לעיל. המבקשות יפקידו את מלוא סכום הפסוק או ערבות בנקאית בגובה החיוב, בקופת בית דין זה תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו. אין צו להוצאות. עיכוב ביצוע