מהו השתק עילה ? מכוח כלל "השתק עילה" פסק דין שניתן ע"י בית משפט מוסמך בתובענה אחת, מהווה "מעשה בית דין" ומונע תביעה נוספת בין אותם בעלי הדין אם זו מבוססת על אותה עילת תביעה. היינו, אם מצא בית המשפט שהעילות בכל אחת מן התובענות זהות, מושתק התובע מלתבוע שוב. מכאן שהגדרת המושג "עילת תביעה" הינו חיוני לצורך הפעלתו ולקביעת היקפו של כלל ההשתק. בפסיקה הוגדר המושג "עילת תביעה" כ: "מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש" אך עם זאת נאמר על ריבוי המשמעויות למושג כי "משהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לענין פלוני בלבד" (מדבריו של כב' השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ. ג'ראח (פ"ד י"ז 2617) ). לאמור, לאור השימושים השונים שנעשים בביטוי זה בהקשרים שונים ולמטרות שונות, משמעות המונח "עילת תביעה" עשוי להשתנות בהתאם לתכלית שמבקש כלל ההשתק להשיג. לצורך כלל ההשתק ובדיקתה של זהות העילה נראה כי המבחן הינו רחב ביותר וזאת מן השיקול שאין להטריד את הנתבע בתביעות אחדות בגין אותו מעשה (ג'ראח נ. ג'ראח - לעיל). נראה כי בית המשפט העליון נוטה לאמץ את מבחן הזכות המהותית לצורך הגדרת המושג עילת תביעה בהקשר המיוחד של השתק עילה. על פי גישה זו בכל מיקרה ומיקרה בודק בית המשפט איזו זכות מהותית של התובע נפגעה בכל אחת מן התביעות. היינו, הדגש הוא על הזכות המהותית שנפגעה אשר בגינה מבוקש הסעד וכאשר נפגעו שתי זכויות שונות של התובע, אם כתוצאה ממעשה אחד ואם מאותה מסכת עובדות, יקומו לתובע שתי עילות תביעה שונות לצורך טענת השתק עילה (ראה לדוגמא 822/77 בסה נ. "אגד",פ"ד לב(3) 21 ; ר"ע 236/84 אשתר נ. נפתלי, פ"ד לח(2) 665 ; ע"א 158/83 פינקל נ. נוימן, פ"ד לח(1) 17). ניתן איפוא לאמר, וכך נקבע גם בפסיקה, כי כאשר חוזה אחד מצמיח מספר חיובים שונים, כל הפרה ע"י הנתבע של אחד מן החיובים מקימה עילת תביעה חדשה, בהיותה מבוססת על פגיעה שונה בזכותו של התובע לקיום החוזה. יפים דבריו של כבוד השופט זוסמן בדבר הפרת חיובים שונים בחוזה אחד בע"א 68/55 תעשיות א"י לנחושת נחושתן בע"מ נ. לובן בע"מ (פ"ד י 1298): "התביעה שם היתה מבוססת על שתי עוולות ואילו כאן, בשני חיובים חוזיים אנו עוסקים, אך הדברים האמורים כוחם יפה גם לגבי זכויות הנובעות מחוזה: זכותו של מלווה לתשלום ההלואה וזכותו של קונה או מזמין סחורה לקבל את הסחורה. שתי זכויות הן, המקבילות ומתאימות לשני החיובים המוטלים על הלווה - המוכר וכל אחת משתי הזכויות האלה עומדת בפני עצמה ומשמשת עילת תביעה". במקרה נוסף שבו נטל על עצמו הנתבע שני חיובים שונים במסגרת חוזה: מסירת החזקה בדירה והעברת בעלות על שם התובע - הקונה, קבעה המשנה לנשיא, כבוד השופטת מ. בן-פורת כי שתי התביעות הקימו לצד הנפגע שתי עילות שונות, עם הפרת כל אחד מן החיובים השונים במועד שנקבע לביצועו (ראה ר"ע 236/84 אשתר נ' נפתלי, פ"ד לח(2) 665). בע"א 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה נ. ס.א.ר. סרט אלכסון בע"מ, פ"ד מב(4) 805) צייינה כבוד השופטת וולנשטיין בעניין הפרה נוספת של החוזה שאירעה לאחר הגשת התביעה הראשונה כי אין צורך בהיתר לפיצול סעדים, וכי אין התובע מנוע מלהגיש תביעה חדשה בגין ההפרה החדשה. "באשר ההפרה החדשה הולידה כאמור עילה חדשה לתביעה, ואם כך הדבר, אין לבוא בטרוניה למערערת על שלא הגישה לבית-משפט השלום בקשה כזאת לתיקון התביעה הראשונה. לי נראה, שלגבי ההפרה החדשה הזאת לא הייתה חובה לבקש תיקון התביעה הראשונה, ומותר היה להגיש את התביעה בנפרד כפי שהוגשה". הפסיקה בעניין זה ענפה וניתן לסכם ולאמר כי חוזה אחד יכול להצמיח עילות תביעה שונות ונפרדות אשר יכולות לקום בשלבים שונים של התקדמות הפעולות על פי החוזה. כל זאת בכפוף להנחה כי במסגרת תביעתו הראשונה בחר התובע בסעד של אכיפה או פיצויים ולא בחר בביטול החוזה עקב הפרתו. השתק עילההשתק / דיני מניעות