קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זריקת אבנים על חיילים - מעצר עד תום ההליכים: 1. ביום 2.12.98 נערכה הלווייתו תושב אבו טור, שנרצח באותו בוקר, ונראה כי בסמוך לתום ההלוויה החל ההמון, או חלק ממנו - להתפרע ולזרוק אבנים ובקבוקים לעבר כוחות הביטחון וכלי רכב שנסעו ברחוב צלאח-א-דין בירושלים. 2. המשיב נטל חלק בהתפרעויות וביידוי האבנים לעבר כלי רכב נוסעים, ועל כן הואשם בכתב האישום בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, בתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ובהתפרעות. 3. אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות בהן מואשם הנאשם. 4. כשמדובר בעבירה של סיכון חיי אדם, ובתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ועוד במצב של המון מתפרע - לא יכולה לעלות טענה כי אין עילת מעצר. 5. השאלה היחידה העומדת לפני היא אם יש מקום לחלופת מעצר. 6. ב"כ המבקשת טוען כי בעבירות מסוג זה, ועוד בנסיבות בהן אירעו - אין מקום לחלופת מעצר. 7. ב"כ המשיב טוען כי שלושה מעדי התביעה, שהפלילו את המשיב ואת עצמם כמי שהשתתפו בהתפרעות האמורה - שוחררו, וכן שוחרר על-ידי כב' השופט צבן נאשם נוסף - טהה - שהופלל על-ידי אותם עדי תביעה. בנסיבות אלו, סבור ב"כ המשיב כי אין להפלות בין המשיב לבין אותם ארבעה מעורבים, ויש לשחרר את המשיב בתנאים. 8. ב"כ המשיב לא הגיש לי את תיקיהם של שלושת עדי התביעה שהפלילו את עצמם ואת המשיב, ועל כן אין באפשרותי לדעת מה טעם שוחררו אותם עדי תביעה, ואם השחרור היה בהסכמת המדינה. אין לי, איפוא, אלא לנחש כי אם המדינה הסכימה לשחרורם, הרי זה מן הטעם שהשלושה סייעו לה לברר את זהותם של עשרות מתפרעים אחרים, סיוע שלא ניתן למדינה על-ידי המשיב. אם השלושה שוחררו שלא בהסכמת המדינה - היה מקום לבחון את ההחלטות לגביהם על מנת לברר את סיבת השחרור - דבר שלא ניתן לעשות בהעדר התיקים. 9. לשון אחרת - אין ללמוד מאומה משחרור שלושת עדי התביעה ממעצר - לגבי המשיב שלפנינו. 10. ב"כ המשיב המציא לבית המשפט את החלטת כב' השופט צבן לגבי הקטין טהה (שהוא בן 15-16 שנה). 11. מהחלטת כב' השופט צבן בב"ש 512/99 עולה כי הראיות לכאורה לגביו אינן נקיות מתהיות ואינן חד-משמעיות, ועל כן ראה כב' השופט צבן לשחרר את טהה בתנאים. 12. לגבי המשיב לא ניתן לומר שהראיות לגביו אינן חד-משמעיות. המשיב אף מבוגר מטהה. 13. בנסיבות אלו אינני רואה מקום להקיש מטהה לגבי המשיב. 14. אכן, רצח אוסמה אל נתשה הינו דבר חמור ביותר, וניתן להבין לזעמם של מכריו ואף לזעם אנשים שאינם מכריו, על נסיבות רציחתו. 15. עם זאת, לא יעלה על הדעת שבית המשפט יתייחס בקלות ראש להתפרעות המונים הכוללת השלכת אבנים ובקבוקים לעבר כוחות הביטחון ולעבר כלי רכב נוסעים בכביש, שהרי אלה בוודאי לא השתתפו ברצח אל נתשה ואין מקום להפנות את המרירות המוצדקת הקיימת כלפי הרוצח - כנגד אנשים חפים מפשע. 16. התנהגות ההמון, כולל המשיב, שבחר לסכן חיי אנשים חפים מפשע, אינה שונה בהרבה מהתנהגות הרוצח שרצח אדם חף מפשע. מי שמתקומם, בצדק, נגד פגיעה בחיי אדם חף מפשע, חייב להימנע מפגיעה בחיי אנשים חפים מפשע. 17. בנסיבות אלו יש להפעיל את העיקרון כי מי שמסכן חיי אחרים - ראוי שייעצר עד תום ההליכים נגדו, וכך אני מורה. 18. ההחלטה ניתנה במעמד ב"כ הצדדים, בהעדר המשיב. מעצרצבאזריקת אבניםחייליםמעצר עד תום ההליכים