חובת הזהירות בהליכי פינוי מדירה בהוצאה לפועל

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יש לנהוג זהירות רבה בהליכי הוצאה לפועל שבמרכזם פינוי החייב בדירת מגוריו (ר': כב' השופט א' ריבלין רע"א 2501/01 גולדמן ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ ואח', אתר האינטרנט של בית המשפט העליון):

"מכירת מקרקעין בהוצאה לפועל, במיוחד מקום בו מדובר בדירתו של החייב, מן הראוי לה שתיעשה בזהירות ובקפדנות. חובה מיוחדת מוטלת, בעניין זה, על כונס הנכסים. עליו לפעול תוך הקפדה יתירה על תקינות ההליכים......".


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת הזהירות בהליכי פינוי מדירה בהוצאה לפועל:

המסגרת העובדתית

1. ניתנת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (הרשמת א' דובסקי) מיום 1.11.01. הבקשה תידון כערעור עצמו.



2. המערער (עו"ד ש' סליפוי) מונה בתור כונס נכסים, על ידי ראש ההוצאה לפועל, על דירת מגוריהם של המשיבים ברעננה. הליכי המכירה בוצעו בתחומיה של בקשה למימוש משכנתה שהוטלה על זכויות המשיבים בדירה זו. במהלך הליכי המכירה קבל הכונס מראש ההוצאה לפועל, צו המורה על פינוי המשיבים מהדירה נשוא הכינוס. בין הכונס למשיבים נכרת הסכם לעניין פינוי הדירה (נספח מס' 3 לבר"ע), לפיו הסכימו המשיבים לפנות את הדירה מרצונם, עד ולא יאוחר מיום 17.6.01. המשיבים היו מיוצגים על ידי עו"ד פוזנר, ומהאמור בסיפא להסכם עולה כי הוא הסביר להם את האמור בהסכם, והם הסכימו לדברים שנאמרו שם.

3. המשיבים לא עמדו בפינוי הדירה מרצונם, ועל כן היה על הכונס לפעול באמצעות ההוצאה לפועל. ביום 24.7.01 בוצע הפינוי בהתאם לצו שניתן ביום 12.7.01 (נספח מס' 4 לבר"ע). לאחר ביצועו של הפינוי המשיך הכונס בהליכי המכירה, ובסופו של תהליך נמצא קונה לדירה זו. המכירה אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל בסכום של 321 אלף דולר. בין כה וכה חזרו המשיבים אל הנכס והחלו לבצע בו שיפוצים. אני מדגיש כי למשיבים לא היתה כל זכות לשוב ולתפוס חזקה בנכס, והם בצעו פעולה זו שלא כדין.

4. הכונס פנה אל ראש ההוצאה לפועל ובקש, בין השאר, הוראה לשוב ולפנות את המשיבים מהנכס. ראש ההוצאה לפועל קבעה דיון בעל פה בבקשה זו וכן בבקשת המשיבים לביטול המכר. ביום שנקבע לדיון הודיעה ראש ההוצאה לפועל לבאי כוח הצדדים כי איננה יכולה לקיים את הדיון מכיוון שהחומר איננו מצוי על שולחנה. ביום 11.11.01 פנה הכונס אל ראש ההוצאה לפועל וחזר על בקשתו לשוב ולפנות את המשיבים מהדירה בעזרת המשטרה. ראש ההוצאה לפועל קבעה אותו יום: "הבקשה בשלב זה נדחית. ראה פרוטוקול הדיון מיום 8.11.01" (נספחים מס' 1 ומס' 11 לבר"ע). בדיון שנערך ביום 8.11.01 קבעה ראש ההוצאה לפועל כי באי כוח הצדדים יעבירו חומר רלוונטי נוסף עד ולא יאוחר מיום 18.11.01.

5. הדיון היה אמור להתקיים ביום 20.11.01, אולם ניתנה דחיה מכיוון שבא כוחם הנכבד של המשיבים (עו"ד נאמן) ישב שבעה על מות אמו ז"ל. ביום 29.11.01 הועבר התיק לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל י' גבאי. בישיבה זו הוסכם כי המכר יבוטל וכונס הנכסים יערוך מכרז חוזר, קרי: יפרסם בקשה לקבלת הצעות לרכישת הנכס. בנושא של פינוי הנכס, נרשם בפרוטוקול הדיון כי הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה קבועה לדיון בפני, ובא כוחם של המשיבים בקש כי עניינו של הפינוי יתברר במסגרת הבר"ע.

הדיון בבקשה למתן רשות ערעור

6. באי כוח הצדדים באו בפני ביום 3.12.01 וטענו את טענותיהם. בא כוח המשיבים הגיש תצהיר חתום על ידי המשיב, וקבלתי אותו כחלק מחומר הראיות הנוגע לעניין. עו"ד נאמן בקש לחקור נגדית את המצהירים מטעם הכונס (פקיד בנק המזרחי מר בר זאב והכונס עצמו), אולם דחיתי את בקשתו וקבעתי כי ההחלטה תינתן על יסוד מה שנאמר בתצהירים. אני מוסיף ואומר כאן שעיינתי בתצהירים מטעם הכונס כמו גם בתצהירו של המשיב. אני מדגיש כי תצהירו של מר בר זאב מיוסד בעיקרו על מסמכים כתובים שנערכו במהלך הדיונים, והם נספחים לתצהירו. פירוש הדבר הוא שהתצהיר מסכם, לאמיתו של דבר, את חומר הראיות האובייקטיבי, כך שאין יסוד להטיל ספק באמיתות הטענות העובדתיות.

7. עיינתי בתצהירו של המשיב מר אלי אלימלך ולא מצאתי שם הכחשה לכך שחזר אל הנכס לאחר פינויו. על כן קביעתי היא כי המשיבים חזרו אל הנכס המפונה שלא כדין, לאחר שהם פונו ממנו כדין. אני דוחה את טענתו של המשיב לפיה נפל קורבן להטעיה בנושא הפינוי (סעיף 9 לתצהירו). אין לכך כל סימוכין משכנעים בראיות שהובאו בפני. המשיבים היו מיוצגים על ידי עורך דין כאשר כרתו את הסכם הפינוי, וכבר אמרתי כי מהאמור בסיפא להסכם עולה כי בא כוחם הסביר להם את תוכן ההסכם, והם הסכימו לדברים שנאמרו שם.

8. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יש לנהוג זהירות רבה בהליכי הוצאה לפועל שבמרכזם פינוי החייב בדירת מגוריו (ר' לאחרונה: כב' השופט א' ריבלין רע"א 2501/01 גולדמן ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ ואח', אתר האינטרנט של בית המשפט העליון):
"מכירת מקרקעין בהוצאה לפועל, במיוחד מקום בו מדובר בדירתו של החייב, מן הראוי לה שתיעשה בזהירות ובקפדנות. חובה מיוחדת מוטלת, בעניין זה, על כונס הנכסים. עליו לפעול תוך הקפדה יתירה על תקינות ההליכים......".

בעניין זה שבפני הסכים הכונס לביטול הליכי המכירה, ופירוש הדבר הוא כי ההליכים חוזרים לשלב של פרסום הצעה לציבור להגיש לכונס הצעות לשם רכישת הנכס. יחד עם זאת נראה לי שעל המשיבים לפנות את הדירה אליה חזרו ונכנסו שלא כדין. לא היה כל פגם בצו הפינוי שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל, ולא ברור לי מדוע נמנעה ראש ההוצאה לפועל הנכבדה מלהעתר לבקשתו של הכונס להורות על פינויים המחודש של המשיבים. חשוב לומר כאן כי, לגופו של עניין, לא היה כלל צורך בהוראה מחודשת זו של הפינוי, שכן המוציא לפועל עצמו מוסמך לבצע פינוי חוזר לפי ההוראה שבסעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל. אין צורך, לשם כך, בצו של ראש ההוצאה לפועל, מכיוון שלמוציא לפועל נתונה סמכות חוקית עצמאית לחזור ולפנות את הנכס מהחייב או מאדם אחר, שתפסו את הנכס שלא כדין לאחר פינויו.

9. נראה לי כי בהליכים של מימוש משכנתה, מדיניות נכונה היא לבצע את הפינוי בשלב מוקדם של ההליכים. הדברים אמורים כמובן במקרים הנפוצים, שבהם אין חובה להעמיד סידור חלוף לחייב ולמשפחתו, לפי ההתניה שבשטר המשכנתה. הטעם לכך הוא שהנכס יהיה נקי מכל מחזיק כאשר הכונס יציע אותו לקונים בכוח. עבור נכס כזה תוכל להתקבל הצעת מחיר מירבית רק כאשר הוא יהיה פנוי מדייריו, והקונה יוכל לנהוג בו מנהג בעלים מיד לאחר אישור המכירה. הקשיים למכור נכס תפוס ברורים וידועים. הקונה יהסס להציע מחיר מירבי עבור נכס תפוס, מכיוון שהוא עומד במקרה כזה בפני מצב מעורפל ואפילו מסוכן, שמא לא יפנה החייב את הדירה כלל או יאחר בפינוייה. בנתונים כאלה נתון הקונה לחסדיו של החייב, עד שיסתיימו הליכי הפינוי שמלווים לעיתים במאבקים משפטיים עקשניים וממושכים שעולים כסף רב, לבד מעגמת נפש רבה.

10. המשיבים בצעו מעשה חמור ואסור כאשר הרהיבו עוז לחזור אל הנכס אשר פונה כדין מכוח הוראתו של ראש ההוצאה לפועל. וכעת עלינו להחזיר את המצב לקדמותו ולהורות מחדש על פינוי הנכס.

11. עיקר הדברים: הערעור מתקבל והחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.11.01 בטלה בזה. על המשיבים לפנות את הנכס נשוא הדיון ללא דיחוי. הפינוי יבוצע על ידי לשכת ההוצאה לפועל בתל -אביב, במועד קרוב ככל האפשר ומבלי להיזקק למועד הקבוע ברישא לתקנה 97 לתקנות ההוצאה לפועל. ההודעה על הפינוי תומצא על ידי פקיד מסירה מטעמו של כונס הנכסים. פקיד המסירה יגיש לכונס דו"ח על פרטי מסירת ההודעה לחייבים. אם יסרבו החייבים לקבל את הודעת הפינוי, ניתן יהיה להשאיר את ההודעה בתיבת הדואר שלהם או להדביק אותה על דלת הדירה.

המשיבים במאוחד ובנפרד ישלמו למערער שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפרעון.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חובת הזהירות של רופא

  2. חובת זהירות של בנק כלפי לקוח

  3. חובת הזהירות של עורך דין

  4. חובת הזהירות של המעביד כלפי עובד

  5. הפרת חובת הזהירות של הבנק

  6. חובת הזהירות של מנהל חברה

  7. חובות זהירות הבנק כלפי לקוח

  8. חובת הזהירות של מרכול (סופר)

  9. חוסר זהירות בנהיגה על אופנוע

  10. נהיגה בחוסר זהירות של נהג מונית

  11. חובת זהירות של עורך דין כלפי לקוח

  12. חובת זהירות מוגברת של מזמין עבודה

  13. חובת זהירות של סוכן ביטוח כלפי קבלן

  14. פסיקה בנושא חובת הזהירות של המעסיק

  15. חובת הזהירות לפני פתיחת הליכים משפטיים

  16. חובת הזהירות של עורך דין בעסקת מקרקעין

  17. חובת הזהירות של עורך דין כלפי צד שלישי

  18. חובת הזהירות הקונקרטית - חובת הזהירות המושגית

  19. חובת הזהירות בהליכי פינוי מדירה בהוצאה לפועל

  20. על הנוהג ברכב הרתום לנגרר חלה חובת זהירות מוגברת

  21. נזקי רכוש לרכב אזרחי בשל חוסר זהירות ונהיגה רשלנית

  22. מה ההבדל בין נהיגה ב"חוסר זהירות" ל"נהיגה ברשלנות" ?

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון