רבות נכתב בפסיקה כי דעתו של בית המשפט אינה נוחה מהעלאת טענות של "טעות משרדית" ראה למשל ב"ש 95/86 יעקב גבאי נ' שלמה גבאי פ"ד מ(1) 441 "מדובר בתקלה משרדית בדלת אמותיו של בעל הדין או של בא כוחו עליה ניתן להתגבר ... תקלה או טעות משרדית כשלעצמן אינן מהוות טעם מיוחד להארכת המועד". במקרים מסויימים קבע בית המשפט כי "טעות משרדית" שגרמה לאי הגשת סיכומים במועד ובעטיה ניתן פסק דין במעמד צד אחד אינה מהווה סיבה לביטול פסק דין "על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט ולו בדוחק מה גרם למחדלו ומי שמזלזל במילוי חובותיו כלפי בית המשפט וכלפי יריבו עשוי לצאת בתוצאות מחדליו". "השיקול המכריע צריך שיהא נסיון לברור מהות התביעה לגופה ולא סיומה מטעמים פרוצדורליים. "מידת הצדק ומראית הצדק כאחת דורשות כי כל סכסוך משפטי אמיתי יתברר לגופו ויוכרע לעניינו ולא מטעמים פורודצורליים , עיכובים טרחה נוספת והצורך בהתדיינות מיותרת ניתנים לפיצוי בפסיקת הוצאות מתאימות". [ר' רע"א 2979/97 תעשיות רכב נ' ראש אברהם תק-על כרך 97(2) תשנ"ז-תשנ"ח עמ' 11; יגור נ' הובלות יו"ש תק-מח כרך 96(4) תשנ"ו-תשנ"ז עמ' 799]. הלכה היא כידוע כי בבוא בית המשפט לדון בביטול פס"ד עפ"י שיקול דעתו עליו לבחון שתי שאלות - מדוע לא הגיש הנתבע כתב הגנה או התייצב למשפט ומהם סיכויי הצלחת הנתבע אם יבוטל פסה"ד והוא יורשה להתגונן. לשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית בלבד ואולם מקום בו אין לנתבע כל הסבר למחדלו ידחה בית המשפט את בקשתו - ע"א 276/62 אורי פרידמן נ' רחל פרידמן פ"ד יז(1) 349 יתרה מכך אם נתן הנתבע בתצהירו הסבר למחדל אך ההסבר הוזם בחקירה הרי שלא יתעלם בית המשפט מהשאלה הראשונה וידחה את הבקשה לביטול פסק הדין [רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל תק-על כרך 92(3) 2079].טעות משרדית