מאסר בגין הגשת דוחות כוזבים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר בגין הגשת דוחות כוזבים: הנשיא א. לרון: המערער הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של אחריות מנהלים ביחס לניהול ספרי חשבונות כוזבים והשמטת הכנסות מדו"חות שהגיש למס הכנסה ע"י שתי חברות שאותן ניהל ושהובאו לדין ביחד אתו בקשר לאותן עבירות וזאת במשך שלוש שנות מס. לגבי שנת המס 94 ביצע באמצעות החברה, הנאשמת 2, עבודות בניה בסכום של כ- 360,000 ש"ח אולם רשם בספרי החשבונות ודיווח על הכנסה של כ- 92,000 ש"ח בלבד. באותה שנה ביצעה הנאשמת 3, עבודות בניה בסך של כ- 330,000 ש"ח והמערער כלל בספריה ודיווח על הכנסה של 224,000 ש"ח בלבד. כלומר העלים באותה שנה קרוב ל- 270,000 ש"ח מהכנסות שתי החברות. כמו כן לא שילם 18.400 ש"ח מס ערך מוסף וכדי להסתיר את מלוא תקבוליה של הנאשמת 3 הפקיד את חלקם בחשבון בנק אחר שעל קיומו לא דיווח למנהל החשבונות ולראוי החשבון של החברה. לגבי שנת המס 95 ביצעה הנאשמת 3 עבודות בניה בסכום של כ- 2,700,000 ש"ח וכללה בספרי החשבונות ודיווחה על הכנסה של פחות מ- 1,400,000 ש"ח. כך שהשמיטו כ- 1,300,000 ש"ח בכוונה להתחמק מתשלום מס ולגבי החשבוניות שהוציאו גם לא שילמו במועד את המע"מ בסך של קרוב ל- 230,000 ש"ח גם כאן נהג המערער להפקיד חלק מהתקבולים בחשבון בנק אחר שעליו לא דיווח. לגבי שנת המס 96 ביצעה הנאשמת 3 עבודות בניה והוציאה חשבוניות בסכום של 3,148,000 ש"ח ורשמה בספרי החשבונות סכום של 2,180,000 ש"ח בלבד כך שהשמיטה קרוב ל- 1,000,000 ש"ח מהכנסותיה וגם לא שילמה מס ערך מוסף בסך של קרוב ל- 170,000 ש"ח במועד וגם כאן העביר המערער חלק מהתקבולים לחשבון בנק אחר. לאחר שהמערער טען כי ביצע את כל העבירות כתוצאה מהסתברות כלכלית לאחר שפעם לאחר פעם נקלע לקשיים גדולים וכשנדמה היה לו שהצליח להתגבר עליהם חזר ונקלע לקשיים שבסופו של דבר לא הצליח להתגבר עליהם, הבעיות התחילו עוד בשנת 1988 כשרכש דירה ולא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא, נאלץ לפנות את הדירה ושקע בחובות גדולים וגם לאחר מכן כשנדמה היה לו שהצליח להתאושש ולעלות על דרך המלך חברה שעבורה ביצע עבודות התמוטטה ולא שילמה לו ושוב נקלע למשבר כלכלי ושקע בחובות כבדים נוספים שמהם לא הצליח להתאושש ושעל רקע מצב כלכלי קשה זה ביצע העבירות וכן טען כי גם הוא וגם אשתו סובלים ממחלות ושרויים במצב דיכאוני, אשתו כתוצאה מלידת עובר מת והוא כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה הורה ביהמ"ש קמא על הגשת תסקיר שירות מבחן. בתסקיר פורטו התנאים הקשים שבהם גדל המערער, העובדה שהיה נשוי בנישואיו הקודמים עם אשה מנורבגיה מהם נולד לו ילד שאין לו קשר אתו ובעיקר מצבו הבריאותי הקשה שלו ושל אשתו והמצב הנפשי הקשה בעקבות אלה והומלץ שלא לשלוח אותו למאסר בפועל ולדון אותו למאסר לתקופה שתאפשר ריצוי המאסר בעבודות שירות. ביהמ"ש קמא לאחר שפירט את חומרת העבירות ואת הנסיבות האישיות כפי שפורטו בתסקיר שירות מבחן הגיע למסקנה כי על אף הנסיבות האישיות החמורות לפי ההלכה אין להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ודן את המערער ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ל- 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ולתשלום קנס בסך 50,000 ש"ח שהורה כי ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים החל משלושה חודשים לאחר שיחרורו מהכלא וכן דן את שתי החברות לתשלום קנס בסך 100,000 ש"ח לכל אחת מהן ומכאן ערעורו של המערער המופנה בעיקר כנגד עונש המאסר בפועל. נראה לי כי בכפוף להקלה מסויימת בתקופת המאסר יש לדחות את הערעור וצדק שופט השלום המלומד בכך שלא קיבל את המלצת שירות המבחן להימנע ממאסר בפועל ולקבוע תקופת מאסר שתאפשר ריצויו בעבודת שירות. הדבר נובע בראש ובראשונה מחומרת העבירות שבוצעו באון רצוף במהלך שלוש שנות מס כאשר ההכנסה הכוללת שהמערער השמיט, בכוונה להתחמק מתשלום מס, מהכנסות החברה מגיעה לכ- 2,700,000 ש"ח. גם אם הרווח שניסה להעלים מהכנסות אלה היה בשיעור של 10 עד 15 אחוז כפי שטען המערער הרי שמדובר בהעלמת מס בשיעור של כ- 300,000 ש"ח אם לא למעלה מכך וכן מדובר גם באי תשלום מס ערך מוסף במועד בסכומים ניכרים כפי שצויין. עבירות אלה בוצעו בתכנון ובתחכום בכך שהעביר את ההכנסות שלא דיווח עליהן לחשבון בנק נפרד שעליו לא דיווח אפילו למנהל החשבונות ולרואה החשבון שלו. בנסיבות אלה של אי הגשת דו"חות לפי חוק מס ערך מוסף באופן עקבי במשך תקופה ארוכה אישרנו עונשי מאסר לריצוי בפועל גם במקרים שהדבר נבע מקשיים כלכליים. במקרה הנוכחי לא מדובר רק באי הגשת דו"חות לפי חוק מס ערך מוסף אלא בניהול ספרי חשבונות כוזבים ובהשמטת הכנסות מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס לפי פקודת מס הכנסה שהן עבירות חמורות יותר. בע"פ 7040/99 אלחמדה עלי נ' מ"י אישרנו לאחרונה, בדעת רוב, 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי בקשר להגשת 9 דו"חות כוזבים בכוונה להתחמק מתשלום מס לפי חוק מס ערך מוסף ניהול ספרים בסטייה מהותית בכוונה להתחמק מתשלום מס בקשר לאותן עבירות ואי הוצאת חשבונית בכוונה להתחמק מתשלום מס כאשר העבירות בוצעו במהלך שנתיים וכאשר סכומי המס שהמערער ניסה להתחמק מלשלם היו בגובה של 23,000 ש"ח בלבד כשבאותו פסק דין צוטטו פס"ד נוספים שלנו שבהם אישרנו עונשי מאסר בפועל בנסיבות דומות וציינו גם מקרה שבו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על אחד מפסה"ד נדחתה. ברור שהמקרה הנוכחי חמור הרבה יותר הן במשך תקופת העלמת ההכנסות והן בהיקפן הגדול עשרות מונים והדברים שנאמרו בדעת הרוב בפסה"ד בענין אלחמדה הנ"ל בקשר לאי קבלת עיקרון אחידות העונשים כתוצאה מפסה"ד בעניינו של עמוס מר- חיים יפים גם למקרה זה שגם בו מעבר לתקופת הזמן הממושכת ולסכומים הגדולים שבהם מדובר המערער גם פעל בתכנון ובתחכום בכך שאת הכספים שלא דיווח עליהם הפקיד בחשבון בנק נפרד שהעלים גם ממנהל החשבונות ורואה החשבון שלו. בנסיבות כאלה פסק ביהמ"ש העליון, גם בפסקי דין שצוטטו ע"י שופט השלום המלומד וגם באחרים כי הנסיבות האישיות אינן יכולות להיות עדיפות ואינן יכולות לגבור על העונש החמור המתחייב מחומרת העבירות. המערער גם לא טען כי ניסה לשלם או לפחות להגיע להסדר תשלומים של חוב המס כתוצאה מהשמטת ההכנסות דבר אשר התחשבנו בו לקולא וכאשר במקרים רבים בהם שולם מלוא חוב המס קבענו כי הדבר מצדיק קביעת עונש מאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות. בהחלט מתקבל על הדעת שמבקרה הנוכחי מדובר בחוב מס שהוא מעל ומעבר ליכולתו של המערער בנסיבות שנוצרו אך הוא גם לא הראה כל רצון וכל נסיון לתשלום לפחות חלקי של חוב המס מתוך כוונה לתקן את המעוות שגרם לו בעבירותיו החמורות ובנסיבות אלה הצער והחרטה שהביע הם במידה רבה מס שפתיים. עם זאת קבעו בתי המשפט שיש לתת משקל גם לנסיבות האישיות ולא להתעלם מהם לחלוטין ובמקרה הנוכחי הנסיבות הן אכן קשות במיוחד. המערער ואשתו ושלושת ילדיהם גרים בדירה של חדר או בחדר שהעמידו לרשותם הורי אשתו, אשתו אכן סובלת מדיכאון לאחר לידה של עובר שנולד מת וברור שהדבר משפיע על יכולת תפקודה וטיפולה בשלושת הילדים האחרים וגם המערער עצמו סובל משורה ארוכה של מחלות, מכיב כיבה בקשר אליו עבר שני ניתוחים, נתגלה נגיף B בכבד, סכרת, לחץ דם עודף כולסטרול, שינויים ניווניים בחוליות עמוד השידרה ולאחרונה גם נתגלה גידול בעין שמאל המצריך ניתוח והמציא גם תעודות רפואיות שנמצא בטיפול נפשי בקשר למצב דיכאוני ששקע לתוכו כתוצאה מכל אלה. בנסיבות אלה נראה לנו שעונש המאסר של 12 חודשים לריצוי בפועל הוא חמור יתר על המידה ועלול לגרום לפגיעה חמורה מדי במשפחה בכללותה בעוד אשר האפקט ההרתעתי והביטוי לחומרת העבירות שביצע יכולים לבוא על תיקונם גם בתקופת מאסר קצרה יותר. אין מנוס מחובה להיזקק לעונש מאסר בפועל אך ניתן ומן הראוי לקצרו במידה מה. לכן אני מציע לקבל את הערעור ולהעמיד את תקופת המאסר בפועל על 8 חודשים בלבד והמאסר על תנאי, כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש קמא יעמוד על כנו. לגבי עונש הקנס על אף שהמערער לא שם את הדגש על כך ועל אף שהוא חולק לתשלומים שתשלומם יחל לאחר גמר ריצוי המאסר בפועל נראה לי כי לאור המצב הכלכלי הקשה האמיתי יש מקום להקלה גם בענין זה ולכן הנני מציע להעמיד את הקנס על סכום של 30,000 ש"ח בלבד שישולמו, על אף הקטנת הקנס, ב- 20 תשלומים חודשיים כפי שקבע ביהמ"ש קמא החל משלושה חודשים לאחר גמר ריצוי המאסר בפועל. השופט נ. הנדל: לדעתי העונש אשר הוטל על המערער, הינו שקול ומאוזר בהתחשב בחומרה העולה ממעשיו. כפי שחברי, כב' הנשיא, ציין בחוות דעתו: "חומרת העבירות שבוצעו באופן רצוף במהלך שלוש שנות מס כאשר ההכנסה הכוללת שהמערער השמיט, בכוונה להתחמק מתשלום מס, מהכנסות החברות מגיע לכ- 2,700,000 ש"ח". פרמטר חשוב בעבירות הרכוש הינו היקף הפגיעה ברכושו של הזולת - במקרה דנן - המדינה. פרמטר חשוב נוסף בשיקולי הענישה בעבירות מס הוא האם מדובר בכוונה פלילית אשר מאופיינת במחדל ממלא הוראת חוק או בכוונה המאופיינת במעשה ישום להונות את השלטונות. העבירות בהן הורשע המערער שייכות לקבוצה השניה. במצב זה, התוצאה של עונש מאסר בפועל של שנה יש בה גם לתת משקל לשיקולים האישיים של המערער כפי שכתב השופט של בית משפט השלום בגזר דינו. סבורני כי דין הערעור להידחות. ס. הנשיא י. פלפל: אני מסכים לפס"ד של חברי אב"ד הנשיא א. לורן. לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד הנשיא א. לרון. מאסר