מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית ?

מהם התנאים לאישור תביעה ייצוגית ? תביעה ייצוגית הינה, ככלל, כלי משפטי שמטרתו ליתן סעד לקבוצה גדולה של תובעים אשר לכל אחד מהם נגרם נזק קטן יחסית על ידי נתבע אחד (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות פ"ד נא(2), 312, עמ' 324). שמעותו של כלי משפטי זה באה לידי ביטוי בעיקר במקרים בהם הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה קטן מכדי שיגיש תביעה נפרדת. התובענה הייצוגית מאפשרת לאגד את נזקם של כל התובעים לתביעה אחת המתבררת בהליך אחד. בסעיף 4(א) kחוק תובענות ייצוגיות נקבע כי אחד הרשאים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא: "אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א) המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם בשם אותה קבוצה." על פי ההלכה הפסוקה  "על מנת שתאושר תביעה כתובענה ייצוגית נדרש שיתקיימו בה שורה של תנאים, והכל, לשם השגת המטרות העומדות ביסוד ההסדר שבחוק תובענות ייצוגיות" (ע"ע 246/09 רונן תורג'מן נ' שחק אבטחה ושירותי משרד, ניתן ביום 27.12.09 להלן -עניין תורג'מן). כן נפסק: "מושכלות ראשונים הם, כי לצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית ישנם גם חסרונות אותם על בית הדין לשקול בכל מקרה לגופו ובנסיבותיו" (ע"ע 425/09 אבישי גולדברגר נ' אגודת השומרים בע"מ, ניתן ביום 3.2.10). שיקול נוסף הניצב בבסיס התובענה הייצוגית הוא האינטרס הציבורי. לעניין זה יפים דברי הנשיא ברק ברע"א 4556/94 רמי טצת ואח' נ' אברהם זילברשץ ו-8 אח פ"ד מט (5), 774, 785: "ביסוד התובענה הייצוגית, מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. לעתים בא הדבר בשל כך שהנזק שנגרם לאותו יחיד הוא קטן יחסית. עם זאת, הנזק לקבוצה הוא גדול, כך שרק ריכוז תביעות יחידים לתביעה אחת, היא התובענה הייצוגית, הופך את תביעתם לכדאית ... השיקול השני עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית ערך מרתיע. מפירי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת פעולה נגדם... אינטרס ציבורי זה מוגבר לאור היעילות והחסכון במשאבים של הצדדים ובית המשפט הנילווים לתובענה הייצוגית. כן מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית המשפט בעניינים דומים. נמנע ריבויין של תביעות... " יחד עם זאת, התובענה הייצוגית אף כוללת בחובה חסרונות בולטים. התובענה הייצוגית יוצרת מעשה בית דין כלפי כל קבוצת התובעים המוגדרת על ידי התובע הייצוגי. למעשה אדם עשוי לאבד את זכותו לתבוע מבלי שידע כלל על קיומה של תובענה ייצוגית. חסרון נוסף עשוי להיות ייצוג לקוי על ידי התובע הייצוגי. בכדי להתמודד עם חסרונות אלו פותחו הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה כלים מתאימים בכדי להתמודד עם חסרונות אלו. מטרות החוק מפורטות בהוראת סעיף 1 לחוק: "1... לקבוע כללים אחידים לעניין וניהול הגשה של תובענות ייצוגית, לשם שיפור ההגנה על זכויות ובכך לקדם בפרט את אלה: (1)    מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתבקשים לפנות לבית המשפט כיחידים. (2)     אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. (3)     מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. (4)     ניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות". בסעיף 3 לחוק נקבע: "(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שיקבע בהוראת חוק מפורשת ...". בתוספת השניה בסעיף 10 נאמר: "(1)      תביעה בעילה אשר לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24 (א) (1) (1א') או (3) לחוק בית הדין לעבודה.... ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנה ... (2)        ... (3)        בפרט זה - "תביעה" - למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; ........." על מנת שתביעה תאושר כתובענה ייצוגית, צריך שיתמלאו בה התנאים המנויים בהוראת סעיף 8(א) והם: "(1)      התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2)      תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (3)      קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת...; (4)      קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".שאלות משפטיותתביעה ייצוגית