קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משפט על נסיעה ברמזור אדום: מזכה הנאשם מחמת הספק. ואילו נימוקי הזיכוי: 1. לנאשם (להלן - "הנ'") יוחסה עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, בכך שלא ציית לתמרור ה - 1 (רמזור), בצומת המרומזר בין הירידה מהאוניברסיטה לשד' רוקח, בתל אביב. בשתובתו לכתב האישום הנ' טען כי חצה קו העצירה באור ירוק. 2. להוכחת האישום המאשימה הביאה עדותה היחידה של רס"ר מלי (להלן - "ע.ת.") עורכת טופס "הודעת תשלום קנס" אשר הוגש כתחליף לח.ר. כמוצג ת/1. לפי הנסיבות בת/1, בהגיעה לצומת הבחינה כיצד רכב הנ' ממשיך וחוצה קו העצירה, עת ברמזור, כיוון נסיעתו שמאלה, דולק אור אדום. היא שמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנ' ועצרה אותו בכניסה לאיילון צפון, יחסה לו העבירה ורשמה מפיו תגובתו, לפיה, חצה באור צהוב כיוון שלא היה יכול לעצור עקב נתוני המקום ומזג האויר הגשום. בח.נ. הודתה כי המקרה היה בזמן חשכה, במזג אויר גשום וכן אשרה כי עצרה רכב הנ' במרחק 50 או 100 מטר מהרמזור הרלוונטי, כאשר גם היא נסעה בנסיעה איטית לנוכח נתוני מזג האויר. היא הודתה כי לא רשמה המרחק בינה לבין רכב הנ' בעת התקרבה לצומת והדגישה כניסתה לצומת באור אדום. הנ' מסר גירסתו לפיה ע.ת. לא יכלה לראות הרמזור כי נסעה שלא בצמוד לרכבו, מאחוריו ולכן גם הצליחה לעצור אותו במרחק רב מהצומת. בח.נ. הדגיש כניסתו לצומת באור ירוק וגם הודה כי לו בלם על אתר לפני קו העצירה היה מחליק, למרות שנסע באיטיות. הוא הודה כי ע.ת. עצרה רכבו בעליה לכביש 20 לצפון. עוד הודה כי ראה הירוק ברמזור ממרחק 30-40 מ', אך כשעבר קו העצירה דלק בו עדין ירוק. 3. ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע על סמך עדות ע.ת. שלא נסתרה בח.נ. תוך התיחסות לתגובתו בת/1, שם הודה כי נכנס באור צהוב. הנ' ביקש לזכות אותו בטענה שנכנס באור ירוק. 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצג ת/1 "ותרגומו" ת/1 (א) בכתיב קריא יותר, הערכת הראיות לנוכח טענות סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: (א) בסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנ' על סמך עדותה היחידה של ע.ת. אולם בתנאי ואין בה תמיהות או השגות או סתירות ואין בעדות הנ' כדי לעורר כל ספק בה. (ב) בעדות ע.ת.2 מצאתי התמיהות או ההשגות, כדלקמן: (1) העדר סקיצה של מקום ביצוע העבירה ועליה ציון מסלול הנסיעה ונתיב הנסיעה בו נסעו המעורבים, צורת הצומת, ומיקום הרמזורים הרלוונטיים לעבירה. (2) העדרם של הנתונים האמורים פוגם ביכולת בית משפט לבחון אפשרות התרשמות ע.ת. ממראה עיניה, בעת ביצוע העבירה המיוחס לנ'. לדוגמא: מרחק ע.ת. מקו העצירה בעת שהבחינה באור האדום כיוון נסיעת הנ', צורת התפנית שמאלה של נתיב הנסיעה. (3) ע.ת. העידה כי נכנסה לצומת באור אדום במטרה לבצע תפקידה, אולם לא שמעתי מפיה כי דווחה על כך כפי שמחוייבת לדווח למרכז התקשורת של המשטרה בסוג מרדף או מעקב, בו נכנסים לצומת באור אדום. (4) ע.ת. לא דווחה זהות נהג הניידת לצידו ישבה ובאיזו מידה ראה או חזה בעבירה המיוחסת וזאת מאחר ומיקום פרטי העדים בת/1, "נתפס" מראש בתוספת לנסיבות המיוחדות של המקרה. אם נעשה שימוש בטופס מסוג ת/1, חובה לציין קיום או אי קיום עדים לאירוע, באופן מפורש, בין במילים ובין במתיחת קו אלכסוני או ציון שם העד. (5) לפי ת/1 האור האדום נדלק כאשר הנ' היה כ - 3 מטר לפני קו העצירה. ע.ת. הבחינה באור זה ברמזור מעבר לצומת. לא שמעתי מפיה מה מנע ממנה להבחין באור זה ברמזור לפני קו העצירה שהרי לפי עדותה נסעה מאחוריו ואם הנ' היה במרחק 3 מ' לפני קו העצירה, ברור שהיא היתה רחוקה יותר ויכלה להביט ברמזור לפני הצומת. העדר סקיצה המפרטת מיקום הרמזורים הרלוונטיים, פוגע במערכת ראיות המאשימה ומעורר בלבי ספק ביכולת ע.ת. להבחין באור האדום ברמזור הרלוונטי או בביצוע העבירה, בשים לב לעובדה שהכביש הינו בירידה. (6) בשום מקום בעדות ע.ת. לא מצאתי איזכור לקיומו של אור כתום או צהוב בטרם הופעת האדום, כפי שלא שמעתי מפיה עדות ממנה ניתן להסיק כי מזג האויר הגשום לא מנע ממנה לראות קו העצירה ומיקומו לעומת מיקום רכב הנ', עם הדלק האדום מעבר לצומת. די לי בתמיהות ובהשגות לעיל כדי להגיע למסקנה שאין לבסס על עדותה היחידה של ע.ת. הרשעה מעל לכל ספק סביר. ג. אשר לגירסת הנ' - אכן בתגובתו לשוטרת כפי שנרשמה בת/1 יש הודיה כי נכנס לצומת באור צהוב וזאת מפאת נתוני המקום ומזג האויר אשר לא אפשרו בלימה בסיבוב/פניה שמאלה ללא החלקה. מאידך בעדות לפני לא זכר תגובתו לשוטרת בת/1 והעיד כי נכנס לצומת וחצה קו העצירה באור ירוק מלא, כפי שאמר בתשובה לכתב האישום, בתאריך 13.7.04. עדותו לפני הנה עדות "כבושה" ואני מקבל תגובתו בת/1, כהודיה כי חצה קו העצירה באור צהוב. על מנת להרשיע לפי הודיה זו עלי לבדוק טענתו כי בנסיבות המקום והזמן, בלימה על אתר היתה גוררת החלקתו הבלתי מבוקרת לתוך הצומת ולהחליט כי בנסיבות אלו פעל באופן נכון. אין מחלוקת בין הצדדים כי מסלול הנסיעה בגישה לצומת הנו בשיפוע כלפי מטה עם סטיה שמאלה שכן כעדות ע.ת. והנ' - מאפשר פניה שמאלה למזרח כדי לעלות לכביש 20. אין מחלוקת כי במועד הרלוונטי מזג האויר היה גשום והדבר גרם לקיומה של סכנת החלקת כלי רכב בעת בלימת חרום. אם הנ' כטענתו בת/1 "עבר בצהוב" אזי ברור כי צהוב זה נדלק לו ברמזור כה סמוך לפני קו העצירה עד כי בלימת חירום היתה גוררת החלקה בלתי מבוקרת לתוך הצומת, עם תוצאות בלתי ידועות. מכאן - אני מסיק כי במועד הרלוונטי אמנם היתה כניסה לצומת באור צהוב ברמזור שכיוון כניסת הנ' לצומת, אך פעולתו נכפתה עליו שכן לא יכל היה לעצור בבטחה על אתר, בלא החלקה בלתי מבוקרת לתוך הצומת. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל, מזכה הנ' מחמתה ספק, מאי ציות לתמרור ה - 1 וכן מזכה אותו מאי ציות לתמרור ה - 5, לנוכח נסיבות המקום ומזג האויר הגשום. 6. במטרה לחסוך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומזמנם של הצדדים, המזכירות תשלח העתק פסק הדין אל הצדדים והמועד של 1.12.04 - בטל בזה. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדום