מתי נוצר השתק פלוגתא ? רק בהתקיים שני תנאים נוצר השתק פלוגתא: 1. הטענה העובדתית הועמדה במחלוקת במשפט הראשון; 2. מפסק הדין עולה בבירור שהטענה אמנם הוכרעה. (י' וינוגרד, תקנות סדרי הדין, מהדורה שלישית, כרך ראשון 267). "בניגוד למעשה בית דין מסוג של השתק עילה שיחול, בין אם פסק הדין מבוסס על ממצא חיובי ובין אם הוא מבוסס על ממצא שלילי או על העדר הוכחות, הרי כאשר מדובר בהשתק פלוגתא, הוא יחול רק לגבי ממצא חיובי ולא לגבי ממצא של העדר הוכחות" "פסק הדין גורם לסיומם המוחלט של כל הנושאים והעניינים שהוכרעו בו במפורש" [נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי שם, 318]. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מתי נוצר השתק פלוגתא: כללי בקשה לדחיית התביעה, או למחיקתה, על הסף. המבקשת תבעה, בשעתו, את המשיבה בסדר דין מקוצר בת.א. 9695/98. כבוד הרשמת ת' נמרודי דחתה בקשה למחיקת כותרת (החלטה מיום 17.12.98) ובמועד מאוחר יותר, ניתן על ידה פסק דין (ביום 9.2.99) לפיו נמחקה בקשת הרשות להתגונן, והמשיבה חוייבה לשלם למבקשת סכומי כסף שונים, בכללם 14,537 ש"ח, סכום התביעה בסד"מ. השתק פלוגתא ב"כ המבקשת אינו מתעלם מדברי מנהל המשיבה בדיון שם, מר איוב קוואסמה ("ברור לי כי המבקשת רשאית להגיש תביעה נגד המשיבה, בתיק נפרד"), אך הוא סבור כי דינה של התביעה להידחות על הסף, בשל השתק פלוגתא. ב"כ המבקשת תומך יתדותיו בדברי המלומדת ד"ר נ' זלצמן [מעשה בית דין בהליך האזרחי (מהדורה שניה, 1996)] דברים שנמצאו להם תימוכין, בין היתר, בדברי כב' השופט א' גנון בת"א (חיפה) 9813/93 אליהו מאיר נ' אליהו נחמיאס [לא פורסם]. מסקנתו של כבוד השופט א' גנון (שם בעמוד 3), הינה כי אין הצדקה "לא דיונית ולא מהותית, להטיל על התובע להתמודד מחדש עם הפלוגתא שהוכרעה, גם כאשר נדחתה בקשתו לרשות להתגונן, ובפרט, כאשר הדבר נעשה בהסכמתו". פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשמת נמרודי לא קבע כל ממצא בשאלה העובדתית שעמדה במחלוקת בין הצדדים. הרשמת המלומדת פסקה כי "לאור האמור לעיל נמחקת בקשת הרשות להגן" וכי המבקשת זכאית לפסק דין בהתאם לכתב התביעה. אולם פסק הדין לא קבע כל ממצא עובדתי. נמצא, איפוא, כי הפלוגתא לא הוכרעה בפסק הדין ולכן אין המשיבה מושתקת מלהעלותה בתביעה הנוכחית. "רק בהתקיים שני תנאים נוצר השתק פלוגתא: 1. הטענה העובדתית הועמדה במחלוקת במשפט הראשון; 2. מפסק הדין עולה בבירור שהטענה אמנם הוכרעה. (י' וינוגרד, תקנות סדרי הדין, מהדורה שלישית, כרך ראשון 267). "בניגוד למעשה בית דין מסוג של השתק עילה שיחול, בין אם פסק הדין מבוסס על ממצא חיובי ובין אם הוא מבוסס על ממצא שלילי או על העדר הוכחות, הרי כאשר מדובר בהשתק פלוגתא, הוא יחול רק לגבי ממצא חיובי ולא לגבי ממצא של העדר הוכחות" (שם, עמ' 268 א). "פסק הדין גורם לסיומם המוחלט של כל הנושאים והעניינים שהוכרעו בו במפורש" [ההדגשה שלי - נ' ס'] [נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי שם, 318]. יתר על כן, אף אם נניח כי בפסק דינה של כבוד הרשמת הוכרעה הפלוגתא שבין הצדדים, הרי שהתביעה דנן איננה מבוססת אך על אותה פלוגתא שהוכרעה, בדבר חיובה של המשיבה לשלם למבקשת עבור השירותים שקיבלה ממנה. המשיבה תובעת כאן בגין קיזוז חיוביה וכן בגין חוב נוסף שלטענתה המבקשת חבה לה. לפיכך לא ניתן לומר כי הפלוגתא העומדת לדיון בתביעה דנן היא הפלוגתא שהייתה נושא התביעה הראשונה, פלוגתא שנסבה, כאמור, סביב השירותים שנתנה המבקשת למשיבה. דומני איפוא, כי אף לדעתה של ד"ר זלצמן, לפיה ייתכנו מקרים בהם אף ללא הכרעה פוזיטיבית יווצר מעשה בית דין, במקרה שלפנינו אין מקום למניעות: "ואמנם, סבורים אנו, כי יש בכוחה של תשובה זו [תשובה לפיה התובע בתביעה הראשונה כבר נהנה פעם אחת ממחדלו של הנתבע שלא הגיש כתב הגנה ואין מקום שיהנה שוב באמצעות הצבת מחסום דיוני בפני הנתבע - תוספת שלי - נ' ס'] לשכנע כאשר מלכתחילה לא התגונן הנתבע, לאמור, כאשר לא הגיש כתב הגנה, ובכך גילה את דעתו, כבר בראשיתה של ההתדיינות, שאין הוא מתכוון לחלוק על גירסת התובע ומוכן להשלים עם התוצאה הבלתי נמנעת של פסק דין נגדו... על כן, יהא זה לדעתנו בלתי הוגן כלפי הנתבע אם יותר לתובע גם לקטוף מפירותיו של כלל ההשתק וליהנות הנאה כפולה ומכופלת ממחדלו המסויים של הנתבע בתובענה הראשונה, לאמור, גם לזכות בפסק דין וגם לסכור את פי הנתבע בהתדיינויות אחרות ביניהם, בטענה של השתק-פלוגתא, לגבי פלוגתאות שמעולם לא הועמדו ביניהם למחלוקת, כמובנה בשיטת התדיינות אדוורסרית..." (שם, עמ' 325-324). במקרה שלפנינו המשיבה למעשה לא התגוננה מפני התביעה. נמצא כי לא הועמדה פלוגתא לדיון וממילא לא הוכרעה כל פלוגתא ולפיכך לא נוצר מעשה בית דין. בל נשכח גם דברים מפורשים שאמר מנהל המשיבה בדיון בפני כב' הרשמת נמרודי: "ברור לי כי המבקשת רשאית להגיש תביעה נגד המשיבה, בתיק נפרד". זה היה הלך-המחשבה שהוביל להסכמה שם. ד"ר נ' זלצמן מדגישה את הצורך "לסייג את היקף חלותו של כלל השתק-פלוגתא באותם מצבים שבהם עשויה הפעלתו של הכלל לגרום עוול לבעל הדין שכנגדו מועלת טענת המניעות" (שם, עמ' 323). נראה לי כי החלטתי זו, לדחות את בקשת המחיקה, איננה סותרת את פסק הדין של כב' השופט גנון בת"א (חיפה) 9813/93, באשר שם, היתה התדיינות בין הצדדים בעניין התביעה. אמנם לא ניתנה לנתבע רשות להתגונן עקב אי-הפקדת ערבות שאותה התחייב הנתבע להפקיד, אולם לפני כן התקיימה התדיינות בעניין התביעה. בנוסף על כך, ניתנה לנתבע הזדמנות להתגונן, אם יפקיד ערבות, אך הוא, מסיבותיו-שלו, לא ניצלה. נמצא כי החלטתו של כב' השופט גנון לא לאפשר לנתבע להגיש תביעה עקב מעשה בית דין, לא גרמה עוול לנתבע. במקרה שלפנינו אין הדבר כן. הנתבעת לא קיבלה כלל אפשרות להתגונן, לאחר שהובהר למנהלה כי אין לו כל סיכוי שבקשתו תתקבל כיוון שהטענה היחידה היתה טענת קיזוז. מניעת האפשרות מן הנתבעת לתבוע כעת, עלולה לגרום לה עוול. אכן, ההלכה הפסוקה מחייבת גמישות בהפעלת כלל המניעות וניתן שיקול דעת לבית המשפט לסטות מן הכלל כשקיים חשש שמניעת הזדמנות להתדיין באותה פלוגתא, יכולה להיות בלתי-צודקת: "כאשר מביעים הצדדים מפורשות את כוונתם, כי הודאה בעובדות כלשהן או בנכונותן של טענות משפטיות כלשהן היא לצורך התובענה הנוכחית בלבד ובמסגרת הסכם הפשרה שנועד לסיים תובענה זו. הבעת כוונות מפורשת זו שוללת מפסק הדין כל נפקות כהשתק פלוגתא בהתדיינויות אחרות שתתקיימנה בין אותם צדדים" (שם, עמ' 338). לא אאריך עוד, ממילא הארכתי די במקום שהיה ראוי לקצר. עשיתי כן רק מן הטעם שנראה, לכאורה, שגם מי שדוגל בדעה שיכול שיהיה "השתק פלוגתא" בהעדר התדיינות בפועל בין הצדדים, ייסבור שאין מקום למניעות שכזו בענייננו. על כל פנים, די בלשונו התמציתית של י' זוסמן [סדרי הדין האזרחי מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 668]: "החלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן אינה קובעת ממצא ואינה מהווה השתק פלוגתא בהתדיינות נוספת שבין בעלי הדין". השתק עילה ב"כ המשיבה הכביר מילים בתשובת המשיבה גם על השתק עילה, טענה שלא נטענה בבקשה. כך או כך, בידוע הוא כי כלל השתק העילה אינו משמש "מחסום" בפני נתבע במשפט קודם, שהפך לתובע. חילופי עמדות בעלי הדין אינם מונעים השתק פלוגתא, אך הם מונעים חלותו של כלל השתק העילה. העדר עילה הלכה היא, כי "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחוסר עילה...חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (י' זוסמן, שם 387). סבורני, כי על פי כתב התביעה כמות-שהוא, לא ניתן לשלול אפשרות שהתובעת תזכה בסעד שתבעה. לא בנקל יעלה בידה להוכיח את טענותיה, אך טענות שלגבי רכישת הציר הקדמי, כמו גם טענות על הסכמה לגבי שיטת חישוב התמורה בגין תיקון המשאית, וטענות על אי-ביצוע מקצת העבודות לפי הפירוט בחשבונית, כל אלה, אם יוכחו כדבעי, יכול שיצמיחו סעד לתובעת. הבקשה נדחית. ב"כ הנתבעת (המבקשת) יוכל להגיש כתב הגנה בתוך 20 יום. השתק פלוגתאשאלות משפטיותהשתק / דיני מניעות