סעיף 54 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשמ"ד-1994, הקובע כי לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הוועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות. אמנם לפי כללי ברירת הדין, הוראות חוק מאוחר גוברות על חוק מוקדם, כאשר קיימת סתירה מפורשת או מכללא, בין שתי ההוראות, ובענייננו חוק תובענות ייצוגיות נחקק לאחר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עם זאת, אם החוק המוקדם הוא חוק ספציפי (Lex special), לעומת החוק המאוחר, שהינו חוק כללי ביחס לסוגיה הרלבנטית העומדת על הפרק, אזי החוק המיוחד דוחה את החוק הכללי. כלומר, בסתירה בין נורמה מאוחרת וכללית לבין נורמה מוקדמת ומיוחדת, יד הנורמה המוקדמת והמיוחדת על העליונה (א. ברק פרשנות במשפט - תורת הפרשנות הכלללית, בע' 551). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעה ייצוגית נגד קופות החולים: 1. לפני בקשה לאשר כתובענות ייצוגיות, 3 תובענות אשר הוגשה נגד כל אחת משלוש קופות החולים: מכבי, לאומית וכללית (להלן - המשיבות). בתגובה לבקשה הגישה כל אחת מהקופות בקשה לדחייה על הסף. במקביל הגישו המבקשים בקשה לגילוי מסמכים. בהחלטה זו יידונו הבקשה לגילוי מסמכים והבקשות למחיקה על הסף. 2. הבקשות למחיקה על הסף תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת ביחס לדחייה על הסף כי: "(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1)   מעשה בית דין; (2)  חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע." (ב) החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות - הן של הבקשה והן של התובענה עצמה - ככל שייראה לו. (ג) לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 7 (להלן - חוק בתי המשפט)" 3. המשיבות, מבקשות לדחות את הבקשות על הסף, על יסוד תקנה 45(2) לעיל, בשל חוסר סמכות עניינית. לטענתן קופות החולים עונות להגדרת "רשות", ובשל כך חל עליהן סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות), הקובע כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות תוגש לבית הדין לעניינים מנהליים. לחלופין הן מבקשות להעביר את הדיון בבקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים. 4. דין הבקשה להידחות. גם מבלי להכריע בשאלה האם קופת חולים הינה רשות אם לאו, נתונה לבית דין זה הסמכות לדון בבקשה. זאת, לנוכח האמור בסעיף 54 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשמ"ד-1994, הקובע כי: "לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה או הוועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות". אמנם לפי כללי ברירת הדין, הוראות חוק מאוחר גוברות על חוק מוקדם, כאשר קיימת סתירה מפורשת או מכללא, בין שתי ההוראות, ובענייננו חוק תובענות ייצוגיות נחקק לאחר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עם זאת, אם החוק המוקדם הוא חוק ספציפי (Lex special), לעומת החוק המאוחר, שהינו חוק כללי ביחס לסוגיה הרלבנטית העומדת על הפרק, אזי החוק המיוחד דוחה את החוק הכללי. כלומר, בסתירה בין נורמה מאוחרת וכללית לבין נורמה מוקדמת ומיוחדת, יד הנורמה המוקדמת והמיוחדת על העליונה (א. ברק פרשנות במשפט - תורת הפרשנות הכלללית, בע' 551). 5. פרט לטענה זו לא העלו המשיבות טענות נוספות המבססת עילה של מחיקה על הסף. עיון בטענותיהן מגלה כי פרט לטענה בדבר חוסר סמכות בית הדין, לא הציגו המשיבות טעמים נוספים המצדיקים דחייה על הסף, אלא העלו טענות לגופה של הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. טענות אלה - בדבר היותה של העתירה תיאורטית, העדר עילה אישית של המבקשים, ואי התקיימות התנאים להכרה בתובענה כייצוגית - נוגעות לבקשה לגופה, ויש לדון בהן בעת הדיון בבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית. לפיכך נדחות הבקשות למחיקת הבקשה על הסף. 6. הבקשה לגילוי מסמכים הבקשה לגילוי מסמכים מכילה רשימה ארוכה של מסמכים שהתבקשו הקופות להעביר לידי המבקשים. הרשימה ברובה זהה ביחס לכל אחת מן הקופות, למעט שוני מסוים בתאריכים ובמספר הגדרות, שאין אנו מוצאים לנכון להתעכב עליהם. מאחר שהמסמכים הנדרשים מן הקופות זהים במהותם, למעט שינויים טכניים שונים, נסקור אותם לפי עניינם ומהותם, ואח"כ נדון בטענות הצדדים. המסמכים המתבקשים הם אלה: א. כל מסמך הקשור לבירור/בדיקה שערכה הקופה בעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. ב. רשימת כל מוקדי הרפואה הדחופה שהפעילה הקופה (בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים) בתקופה הרלבנטית או בחלק ממנה. ג. פירוט השירותים שניתנו בכל מוקד רפואה דחופה (בהתייחס לקופת חולים מכבי) ורשימת התעריפים של דמי ההשתתפות העצמית שנגבו בו במהלך התקופה הרלבנטית. ד. מסמכי הנהלת חשבונות המתייחסים לתשלומי דמי השתתפות שנגבו מלקוחות הקופה בתקופה הרלבנטית, בכל אחד ממוקדי הרפואה הדחופה (בהשמטת פרטים מזהים של הלקוחות). ה. רשימת כל מוקדי הרפואה הדחופה שבהם נהגה הקופה להשיב ללקוחותיה את התשלום ששילמו עבור דמי השתתפות עצמית, או חלקו, ופירוט הסכום ששילם הלקוח וסכום ההחזר שקיבל. ו. רשימת כל מוקדי הרפואה הדחופה שבהם לא גבתה הקופה דמי השתתפות עצמית בשבתות ו/או במועדי ישראל. ז. רשימת כל מוקדי הרפואה הדחופה שבהם לא גבתה הקופה דמי השתתפות עצמית בשבתות ו/או במועדי ישראל בחודש דצמבר 2009 לגבי קופת חולים מכבי, מחודש נובמבר 2009 לגבי קופת חולים מאוחדת, ומ-15.10.09 לגבי קופת חולים כללית. רשימת מוקדי הרפואה דחופה שהפעילה הקופה (בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים ): נכון לחודש דצמבר 2009 לגבי לקופת חולים מכבי, מ-15.10.09 לגבי קופת חולים כללית, ומחודש נובמבר 2009 לגבי קופת חולים מאוחדת, פירוט השירותים שניתנו בכל מוקד בנפרד, ודמי ההשתפות העצמית שנגבו בכל אחד מהמוקדים במועד האמור. ח. בהתייחס לקופת חולים מכבי בלבד - פירוט של שירותים אחרים (שאינם ניתנים במסגרת שירותי רפואה דחופה) הכלולים בסל הבריאות, ושבגינם גובה הקופה דמי השתתפות עצמית שונים כפונקציה של רמת השירות. הקופה נדרשת לפרט בסעיף זה את דמי ההשתתפות הנגבים על פי סוג השירות, מקום הינתנו וההבדלים ברמת השירות. ט. הסכמי ההתקשרות של הקופה עם נותני שירותים וקופות חולים אחרות למתן שירותי רפואה דחופה ללקוחות הקופה, בתקופה הרלבנטית. י. פירוט כל הבקשות שהגישה הקופה וההיתרים שניתנו, אם ניתנו, על ידי משרד הבריאות, לגביית דמי השתתפות עצמית דיפרנציאליים בהתאם לרמת השירות. יא. חליפת מכתבים (לרבות בפקס ובהודעות דוא"ל) בין הקופה למשרד הבריאות, שעניינן תלונות על גובה התשלומים במוקדי הרפואה הדחופה. יב. פרסומים של הקופה המיועדים למגזר החרדי, לרבות עלונים וחוברות בדיוור ישיר שהופצו בריכוזים חרדיים. יג. הסכמים שערכה הקופה לצורך גיוס לקוחות מהמגזר החרדי, לרבות הסכמים עם אנשי שיווק והסכמים עם חוגים שונים במגזר החרדי. יד. כל ההסכמים למתן תרומות, גמ"ח, סיוע וכד' שערכה הקופה עם חוגים, קבוצות ויחידים במגזר החרדי. טו. הסכמים שערכה הקופה עם מגייסי לקוחות ואנשי שיווק למגזר החרדי, בין שהם עובדי הקופה ובין שהם קבלנים חיצוניים, יהא אשר יהא הכינוי שניתן להם או לתפקידם. טז. כל הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה והדירקטוריון של הקופה בתקופה הרלוונטית בקשר עם תעריפי הרפואה הדחופה. יז. תמצית מאזן מבוקר או סרוק של הקופה לשנת 2007 או 2008 המעיד על היקף המחזור הכספי של הקופה. טענות הצדדים: 7. המבקשים סומכים את ידיהם על ההלכה שיצאה מפי בית המשפט העליון ברע"א 10052/02 יפעת ואח' נ' דלק מוטורס ואח' מיום 3.6.03 שם נפסק כי: "מן האמור עולה כי יש להחיל את הלכת טצת גם במהופך - קרי יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד. כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים, ראוי להתנות זכות זו במספר תנאים. ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלבנטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים" (ההדגשה הוספה-ד.פ). 8. המבקשים, טוענים כי הם עומדים בתנאים שקבע בית המשפט על מנת לאפשר גילוי מסמכים כבר עתה. לטענתם המסמכים המבוקשים מתייחסים לטענות המשיבות נגד קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית, וכי לכאורה מדובר במסמכים הסותרים את טענות המשיבות בדבר היעדר תנאי הסף הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית. מוסיפים המבקשים כי בבקשת האישור ובתשובה שהגישו לתגובת המשיבות, העמידו תשתית מוצקה, המלמדת על התקיימות תנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית, וכל המשיבות הודו כי אכן התקיימה דיפרנציאציה בתעריפים הנגבים עבור שירותי רפואה דחופים. המבקשים מדגישים כי יעמדו בכל הגבלות שיוטלו עליהן לעניין שמירת "סודות מסחריים" של קופות החולים, ומגבלות אחרות הנובעות מהגילוי עצמו. 9. מנגד, טוענות המשיבות כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם ולא הוכיחו עילת תביעה אישית, כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך אישור הבקשה, כי אישור הבקשה לגילוי מסמכים יטיל עליהן נטל כבד, וכי הבקשה לגילוי מסמכים הינה כוללנית ורחבה, ויש לדחותה מטעם זה, גם בשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא ההליך, ולניסיון המבקשים לעשות "דיג" של מסמכים. מוסיפות המשיבות כי נעשה ניסיון להרחיב את גדר המחלוקת בין הצדדים באמצעות בקשת מסמכים הרלבנטיים לעניינים שלא זכו להתייחסות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובהם: גביית דמי השתתפות עצמית בשבתות ובחגים, השבת דמי השתתפות על ידי חלק מהמוקדים, הקשר בין כל הקופה לציבור החרדי באמצעות פרסומים, הסכמי שיווק, קשרים עם עמותות וכיוצא בזאת. מסמכים אלה אינם רלבנטיים כלל לענייננו. המשיבות טוענות כי חלק מהמסמכים, ובהם "רשימות", "פירוט שירותים", "רשימת תעריפים" אינם קיימים. משכך, אין מדובר בגילוי מסמכים אלא בדרישה ליצירת מסמכים, שאין לה מקום בשלב מקדמי זה, וכי הרשימות והמסמכים המבוקשים מתייחסים הן לתקופה שלפני הגשת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית והן לתקופה שלאחריה. 10. המבקשים הגישו בקשה לגילויים של מסמכים רבים מאד, וכפי שטענו המשיבות יש להבחין בין מסמכים קיימים, לבין כאלה שעל המשיבות "ליצור". איננו רואים מקום לחייב את המשיבותצ, בשלב מקדמי זה של ההליך, ועוד בטרם אושרה הבקשה כתובענה ייצוגית, לחייב את המשיבות ליתן למבקשים מידע כללי אודות התשלומים שנגבו, התנהלותו של כל מוקד ומידע נוסף המתבקש בבקשה. חיובן של המשיבות בגילויים של מסמכים אלה תגרום להכבדה ניכרת ביותר על המשיבות. בשלב מקדמי זה, וכאשר התובענה עדיין לא אושרה כתובענה כייצוגית, יש להקפיד ולהבחין, כעולה מן האמור לעיל, בין מסמכים הרלבנטים להגדרת גודל הקבוצה, היקף הסעד המבוקש, ולשאלות אחרות המתעוררות בעת הדיון בתובענה עצמה, אשר אינם נדרשים בשלב זה, לבין מסמכים שיש בהם בכדי להשליך על סיכוי הבקשה ואישור התובענה כייצוגית. המבקשים כללו בבקשתם מסמכים רבים אשר אינם רלבנטייים לענייננו בשלב זה של ההליך. יש לדחות את הבקשה ככל הדבר נוגע למסמכים מסוגים אלה. זאת ועוד. חלק גדול מן המסמכים שגילויים התבקש נועדו למעשה לאפשר למבקשים לבסס את בקשתם, על ידי העברת הנטל למשיבות "לייצר" מסמכים אשר יבססו את תביעתם של המבקשים. לא זו תכליתו של הליך גילוי מסמכים, שהרי הנטל להוכיח כי יש הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, מוטל על המבקשים, מה גם שכאמורהליך גילוי המסמכים נועד לגילויים של מסמכים קיימים. מטעמים אלה יש לדחות את הבקשה ביחס לחלק מן המסמכים המבוקשים. כך, יש לדחות את הבקשה לגילוי מאזני הקופות המפורטת בסעיף 6.יז' לעיל. עם זאת על הקופות לגלות את הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה והדירקטוריון של הקופה בתקופה הרלבנטית לענייננו בכל הקשור לתעריפי הרפואה הדחופה. אלה רלבנטיים לענייננו. לפיכך על הקופות לגלות למבקשים את המסמכים המפורטים בסעיף 6.ט"ז. המסמכים המפורטים בסעיפים ב', ג', ה', ו', ז' ו-ח' אינם מסמכים קיימים. לפיכך הבקשה לגילויים נדחית אף היא. ואולם בקשות ותכתובות בין הקופות לבין משרד הבריאות, בהתייחס לתעריפים שנגבים במוקדי הרפואה הדחופה ותלונות על תעריפים אלה, עשויים להיות רלבנטים לביסוס טענת המבקשים כי נגבו תעריפים שונים. לפיכך, על המשיבות לגלות למבקשים את המסמכים המפורטים בסעיפים 6.י' ו-יא'. גם ההסכמים שערכה הקופה עם אנשי שיווק חרדיים, פרסומים שנערכו לציבור החרדי ותרומות שניתנו לציבור זה רלבנטיים לעניין זה, שהרי כל אלה עלולים להעיד על יחס שונה. לפיכך על המשיבות לגלות את המסמכים המפורטים בסעיפים 6.י"ב-ט"ו. קופ"ח מכבי טוענת כי ההבדלים בתעריפים שגבתה נובעים מהבדלים בשירותים שניתנו במקומות השונים. לפיכך, יש לגלות את המסמך המפורט בסעיף 6.ט', והמתייחס לסוגי השירותים בסניפים השונים, ותעריפים הנגבים בגינם. סוף דבר - על המשיבות לגלות את המסמכים המפורטים בסעיפים 6.א', ד', ו-ט'-ט"ז. הבקשה לגילויים של כל המסמכים האחרים נדחית. המשיבהות ימציאו את המסמכים לב"כ המבקשים בתוך 60 ימים. רפואהסמכות בית הדין לעבודהתביעה ייצוגיתקופת חוליםבית הדין לעבודה