סעיף 3 לחוק הבוררות

בהתאם לסעיף 3 לחוק הבוררות, אין להעביר הסכם בוררות הנוגע לעניינים אשר אינם יכולים לשמש נושא להסכמת הצדדים: "בתי הדין לעבודה הוסמכו בסמכות ייחודית לדון בתביעות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969) והדברים ידועים. עם זאת, לפי סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה. "שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת עניין פלוני לבוררות..." מכח הוראה זו מכבדים בתי הדין לעבודה הליכי בוררות שהוסכמו בין צדדים או הסדרי שיפוט פנימיים הקיימים ביחסים שבין עובד למעבידו ובמקרים מתאימים מורים על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. אולם בוררות אינה מילת קסם ואף לה יש גבולות ומגבלות. מגבלה עיקרית הנוגעת לבוררות מקורה בסעיף 3 לחוק הבוררות הקובע לאמור.... הוראה זו היא העוגן לפסיקת בית הדין הארצי ולפסיקת בית המשפט העליון כי "סכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכותו של עובד על פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להמסר להכרעת בורר" (בג"צ 760/79 דיין נגד בית הדין הארצי לעבודה; פ"ד ל"ד(3). 820, 824)." [עע 791/05 דורון כץ - רועי סופר (לא פורסם), ניתן ביום 4.5.06 והאסמתכאות שם; עע 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו וסניו בע"מ נ' עראקי יעל (לא פורסם), ניתן ביום 14.9.09] לפיכך, על מבקש עיכוב ההליכים להוכיח, כי הסכם הבוררות אינו בעניינים קוגנטיים שאינם יכולים לשמש נושא להסכמת הצדדים. יישוב סכסוכיםבוררות