האם ניתן לקיים עדות שלא בפני הצד שכנגד ? זכותו של אדם להיות נוכח בהליך משפטי הנוגע לו מקורה בכללי הצדק הטבעי. נוכחות בעל דין אינה באה רק להבטיח את זכותו למשפט הוגן כך שניתנת לו הזדמנות להגיב לטענות ולהביא ראיות כנגד הראיות המובאות כנגדו, אלא שלנוכחות בעל דין נודעת חשיבות בכל הקשור לחשיפת האמת. כלל יסוד זה, לפיו אין מקיימים דיון ואין שומעים ראיות שלא בפני בעל דין, הינו כלל עתיק יומין במקורתינו. בספר דברים פרק א' פסוק ט"ז נכתב "ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמור שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מכאן ששמיעת הדיון בנוכחות בעלי הדין ("בין אחיכם") הינה תנאי מוקדם והכרחי לעשיית משפט צדק ("ושפטתם צדק"). על יסוד דברים אלה קבע הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כ"א הלכה ז' כי: "אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבוא חברו או שלא בפני חברו, ואפילו דבר אחד אסור שנאמר שמוע בין אחיכם ...". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקיים עדות שלא בפני בעל דין: 1. החלטה זו מתייחסת לבקשת המבקש להטיל חיסיון על תצהירו ועל חקירתו של עד מטעם המבקש בהליך שבמסגרתו עותר המבקש להכריז על שלושת ילדיה של המשיבה כבני אימוץ. החיסיון המבוקש נוגע לעצם חשיפת שמו של העד ולתוכן עדותו. כיוון שכך, מבוקש גם שחקירת העד בבית המשפט תעשה שלא בנוכחות המשיבה. אין בא כוח המבקש מתנגד לכך שתוכן התצהירים יגיע לידיעת באת כוח המשיבה, שתוכל לחקור את העד. בקשת המבקש מנומקת בכך שקיים חשש להתנהגות אלימה ולא צפיה של המשיבה עד כדי סיכון לשלומו הפיזי של העד. עוד מנומקת הבקשה בכך שיש בה כדי להגן על הקטינים מפני פגיעה של המשיבה בהם, אם היא תדע תוכן עדותו של העד. 2. בנוגע לחשש מפני התנהגות אלימה של המשיבה, נטען כי מדובר במשיבה המטילה אימתה על כל מי שנראה שהוא פועל כנגדה והדברים הגיעו לכך שהמשיבה איימה ברצח כלפי פקידת הסעד גב' אריאלה סדון (ראה עדותה מיום 6.12.98 עמ' 9 לפרוטוקול). גם במהלך הדיון בבית משפט זה נהגה המשיבה באלימות מילולית עד כי היה צורך בנוכחות אנשי אבטחה באולם. (ראה עמ' 19 שורה 16 לפרוטוקול מיום 17.1.99). כבר בשלב זה יאמר כי לפחות לצורך החלטה זו הוכחה התנהגות אלימה של המשיבה בעבר והונח הבסיס לחשש מפני התנהגות אלימה שלה בעתיד ואף על פי כן סברוני שאין להעתר לבקשה. 3. את הבקשה מבקשת באת כוח היועץ המשפטי להשתית, מהבחינה המשפטית, על שלושה מקורות שבדין כדלקמן: א. סעיף 22 לחוק אימוץ ילדים תשמ"א - 1981, במשולב עם סעיף 4 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים) תשט"ו - 1955. ב. סעיף 68 (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984. ג. סעיף 8 (א') לחוק בתי המשפט לעניני משפחה תשנ"ה - 1995. 4. זכותו של אדם להיות נוכח בהליך משפטי הנוגע לו מקורה בכללי הצדק הטבעי. ביחס לכך שנוכחות בעל דין בכל דיון הנערך בעניינו הינה מכללי הצדק הטבעי נכתב בבג"ץ 90/3396 מ.ה. נ' בית הדין הרבני פ"ד מ"ה (3) 311: "שמירה קפדנית על הכלל לפיו חייב המשפט כולו לא להשמע בנוכחות שני הצדדים לסיכסוך ולפיו יש לתת לכל בעל דין הזדמנות הוגנת להגיב על ראיות וטענות של הצד היריב ולנסות ולהפריכן היא בלב ליבו של "הצדק הטבעי", שכל בית משפט מחוייב בכיבודו, כל זמן שאין בנמצא חיקוק המשחררו מחובה זו. רק בדרך זת מתאפר לבעל דין "ליטול את העוקץ" מטענות הצד שכנגד ולגבור עליהן. ניהול דיון בנוכחות צד אחד בלבד, בלא שידע על כך הצד השני אלא בדיעבד, מהווה הפרה חמורה של כללי הצדק הטבעי". נוכחות בעל דין אינה באה רק להבטיח את זכותו למשפט הוגן כך שניתנת לו הזדמנות להגיב לטענות ולהביא ראיות כנגד הראיות המובאות כנגדו, אלא שלנוכחות בעל דין נודעת חשיבות בכל הקשור לחשיפת האמת. כלל יסוד זה, לפיו אין מקיימים דיון ואין שומעים ראיות שלא בפני בעל דין, הינו כלל עתיק יומין במקורתינו. בספר דברים פרק א' פסוק ט"ז נכתב "ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמור שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מכאן ששמיעת הדיון בנוכחות בעלי הדין ("בין אחיכם") הינה תנאי מוקדם והכרחי לעשיית משפט צדק ("ושפטתם צדק"). על יסוד דברים אלה קבע הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כ"א הלכה ז' כי: "אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבוא חברו או שלא בפני חברו, ואפילו דבר אחד אסור שנאמר שמוע בין אחיכם ...". למקורות נוספים במשפט העברי ביחס לאמור לעיל ראה בג"ץ 93/5182 לוי נ' בית הדין הרבני האזורי ואח', פ"ד מ"ח (3) עמ' 1 ובג"ץ 91/1923 רוזנצוויג נ' בית הדין הרבני האזורי ואח' מ"ו (2) עמ' 1. 5. סבורני כי אין בכך שבאת כוח המשיבה תדע תוכנו של תצהיר העדות כדי לרפא את הפגמים ואת התוצאות הקשות הנובעות מאי הבאת התצהיר לידיעת המשיבה עצמה ומהעדר נוכחותה במהלך חקירת העד. אם לא תוכל באת כוח המשיב לחשוף בפני המשיבה את שם העד ואת תוכן התצהיר באופן מלא, הכיצד תוכל המשיבה להביא גירסתה ביחס לאותה עדות?. הכיצד תוכל באת כוח המשיבה להכין חקירה נגדית נאותה מבלי לקבל גירסת המשיבה ביחס לעדות?. הכיצד תוכל באת כוח המשיבה להציג בפני העד את השאלות המתאימות הנובעות מתשובותיו של העד במהלך החקירה הנגדית מבלי שתהא המשיבה לצידה ותוכל להעיר באוזני באת כוחה, את אשר יש לה להעיר ביחס לדברי העד בחקירה נגדית?. מגבלות קשות אלה - רפט לעצם הפגיעה שיש עימהן בזכותה של המשיבה להיות נוכחות בדיון - פוגעות הן באפשרות להגיע לחקר האמת. 6. הדברים נכונים ביחס לכל הליך משפטי וסבורני כי הם נכונים שבעתיים ביחס להליך הנוגע להכרזת קטין כבר אימוץ. להכרזת קטין כבר אימוץ (או על אי הכרזה) השלכות מרחיקות לכת על טובתו של הקטין, על עניינם וזכויותיהם של הוריו הביולוגיים ובמקום בו מוכרז קטין כבר אימוץ, הרי שהעניין נוגע ומשליך גם ביחס להורים המאמצים, אם כי בשלב מאוחר יותר. בהליך של אימוץ יש משום הוצאות של אדם מ"אילן" משפחתו הטבעית והעתקתו למשפחה אחרת תוך השארת חלל בקרב בני המשפחה הביולוגית. לא בכדי נתפס עניין של אימוץ כאחד העניינים הקשים ביותר להכרעה בשל תוצאותיו המרחיקות לכת. כיוון שכך, אם בכל הליך משפטי יש להקפיד הקפד היטב לבל תיפגע זכותו של בעל דין להיות נוכח במהלך הדיון, הרי שבוודאי יש לעשות כן גם בהליך הנוגע להכרזת קטין כבר אימוץ. מהכלל האמור לעיל יש לסטות אך במקום בו קיימת הוראה מפורשת שבדין תוך בחינה מדוקדקת בדבר קיום התנאים הנוגעים לאותה הוראה והכל במידה הראויה. 7. סעיף 22 לחוק האימוץ וסעיף 4 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונערים): סעיף 4 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, אשר חל גם בהליך על פי חוק אימוץ (לפי סעיף 22 לחוק האימוץ) קובע לאמור: "התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור ימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את כל תוכן התצהיר ומקצתו". על פי האמור בסעיף 2 לחוק הנ"ל, מדובר בתסקיר של פקיד סעד. להוראות החוק האמור אין תחולה לענייננו מהטעם הפשוט בתכלית ולפיו אין מדובר כלל בתסקיר כי אם בתצהיר עדות. בנוסף לכך אין מדובר כלל בפקיד סעד אלא תצהיר עדות של מי שאינו פקיד סעד. מדובר בתצהיר עדות ביחס למה ששמע וראה העד ואין מדובר במי שליקט מידע מגורמים שונים והביא מידע זה במסגרת תסקיר. להשלמת התמונה יאמר כי אם היה מדובר בתסקיר (ולא בתצהיר עדות) של פקיד סעד (ולא של אחר), אין נגזרת אוטומטית המסקנה לפיה יש להטיל חסיון על אותו תסקיר. במקרה כזה ראוי היה ליתן את הדעת למטרת הטלת החסיון שביסוד הוראות סעיף 4 לחוק הנ"ל והאם לא ניתן להשיג מטרה זו מבלי שיהיה כרוך הדבר בפגיעה מרחיקת לכת בעניינה של המשיבה, שהיא גם פגיעה באפשרות לברור האמת. 8. סעיף 68 (ב) (7) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984: בסעיף האמור בא סייג לכלל לפיו בית המשפט דן בפומבי. בסייג זה יכול שבית המשפט לא יקיים דיון בפומבי אם עלול הדבר להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד כלל. סבורני שאין הסעיף האמור מכוון לכך שהדיון לא יהא בפומבי באופן בו בעל הדין עצמו לא יהא נוכח בדיון. פומביות של דיון אין פירושה אלא פתיחת שערי בית המשפט ואולמו בפני האחרים שאינם בעלי דין ואין לומר שבמקום בו נוכחים בעלי דין והם בלבד בדיון הנוגע לעניינם כי אז מתקיים דיון בפומבי. לא רק שאין בסעיף האמור להביא לתוצאה לה טוענת באת כוח המבקש, אלא שהמחוקק טרח במיוחד להגן על זכותו של בעל דיון להיות נוכח במהלך דיון גם אם יש בנוכחותו כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית, בקובעו בסעיף 69 (ב) לחוק הנ"ל כי: "בית המשפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שבנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד כלל". הנה כי כן, לא הוסמך בית המשפט להרחיק בעל דין מאולם בית המשפט גם אם נוכחותו באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית. העולה מן האמור לעיל הוא שלא נמצא בחוק בתי המשפט בסיס משפטי לבקשת המבקשת. 9. סעיף 8 (א) לחוק בתי המשפט לעיני משפחה תשנ"ח - 1995: סעיף זה קובע לאמור: "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי החסיונות עדים או כללי ראיות חסויות". לעניין הסיפא של הסעיף האמור, יאמר כי במקום בו היה בסיס להטלת חסיון על עדות העד במקרה דנן, הרי שבית המשפט לעניני משפחה אינו יכול לסטות מהטלת חסיון זה, אלא שלא נמצא בסיס משפטי להטלת אותו חסיון. לעניין הרישא שבסעיף האמור, ספק רב בעיני אם עניין זכותו של בעל דין להיות נוכח במהלך הדיון בעניינו הינו עניין דין או בדיני ראיות, שהרי מקורו בזכות הזו בכלל הצדק הטבעי. כולםן, העדר נוכחותו של בעל דין - עד כדי שלילת האפשרות כי הוא ידע מי מעיד בעניינו ועד כדי שלילת האפשרות כי הוא יביא ראיותיו כנגד ראיה עלומה המובאות כנגדו - הינה בגדר הדרך הטובה לעשיית משפט צדק? אם יעתר בית המשפט לבקשה, הרי שהפגיעה בעניינה של המשיבה הינה פגיעה וודאית. מאידך, אם ידחה בית המשפט את הבקשה הרי ניתן להשיג בדרכים אחרות פתרון לקשיים אשר מעלה באת כוח המבקש בנימוקים לבקשתה. את אבטחת בטחונו האישי של העד, לפחות במהלך הדיון, ניתן להשיג בדרך של נקיטת אמצעים מתאימים באמצעות ובסיוע אנשי בטחון. את ההגנה על שלומם של קטינים מפני החשש שהמשיבה תפגע בהם לאחר שתוכן העדות יגיע אליה ניתן להשיג בדרך של נקיטת אמצעים ובקשת צווים מתאימים, אם נמצא בסיס של ממש לצורך בהם. הנה כי כן, לפחות ביחס לחלק מהחששות אשר העלתה באת כוח המבקש ניתן להשיג פתרון אחר מבלי להידרש לתוצאה הקשה והוודאית שיש עמה פגיעה בעניינה של המשיבה. 10.תוצאותיו של הליך אימוץ הינן תוצאות קשות וחמורות ובדרך כלל קשות הן מתוצאותיו של הליך פלילי. כיוון שכך ניתן לומר שביחס להליך של אימוץ יש להחיל לפחות אותם כללים שנועדו להגן על זכויותיו של נאשם. בסעיף 126 לחוק הסדר הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 נקבע הכלל לפיו לא ידון אדם בפלילים אלא בפניו וזאת באין הוראה אחרת באותו חוק. בפסיקה נקבע כי זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו הינה בגדר זכות יסוד המבטיחה כי הוא לא ישפט "מאחורי גבו" ושתנתן לו הזדמנות להתמודד עם הראיות המובאות כנגדו ולפרוש את הגנתו. אין מדובר אך בצורך לקיים משפט הוגן כלפי הנאשם כי אם באינטרס ציבורי שמקורו בצורך אמון של הציבור בהליך הפלילי התקין. סייג לכלל, לפיו דנים פלילים בעניינו של אדם אך בנוכחותו, נמצא - במידה מוגבלת בלבד שאינה מקבילה כלל לענייננו כפי שיפורט להלן - בהוראת סעיף 2 ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) תשי"ח - 1957, המתייחסת לאפשרות להעיד שלא בפני נאשם בעבירות מין. אפשרות זו הותנתה בעריכת סידורים הדרושים כדי לשמור על זכויותיו של הנאשם, תוך מתן אפשרות לנאשם ולבית המשפט לצפות בעד, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות וכן תוך מתן אפשרות לנאשם לשמור על קשר עם סניגורו במהלך הדיון ולהציג לעד שאלות באמצעותו. גם במקום בו מרחיק בית המשפט מהאולם נאשם המפריע לדיונו בית המשפט, על פי הוראת סעיף 131 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשנ"ב - 1982, על בית המשפט לקבוע דרך להביא את ההליכים לידיעתו. אין ההרחקה מביאה עימה את התוצאה שהנאשם לא יוכל לדעת מי מעיד כנגדו ומה מעידים כנגדו. 11.יחד עם האמור לעיל וחרף הצורך והרצון להגן על זכרויותיה של המשיבה לדעת תוכנו של תצהיר העדות בעניינה ולהיות נוכחת במהלך חקירת העד, ראוי שהמשיבה תדע כי בנסיבות מסויימות יכול שהיא תורחק מאולם בית המשפט. אם הרחקת המשיבה מאולם בית המשפט תתבקש עקב הפרעה שלה למהלך שמיעת העדות, היא אכן תורחק מאולם בית המשפט. הדברים נאמרים בעיקר לאור התנהגותה של המשיבה בעבר כפי האמור לעיל. במקרה כזה, אשר יש לקוות שהוא לא יהא, תתקיים חקירתו הנגדית של העד שלא בנוכחות המשיבה והמידע ביחס למה שיעלה מחקירתו הנגדית של העד יגיע אל המשיבה אך באמצעות באת כוחה. 12.העולה מן האמור לעיל הוא שאני מחליט לדחות את הבקשה. באת כוח המבקש תודיע לבית המשפט, עד ליום 1.3.99 האם עומדת היא על השמעת עדות העד נשוא הבקשה. אם על פי הודעת באת כוח המבקש אין היא עומדת על עדות העד האמור, יוחזר תצהירו של העד לבאת כוח המבקש. אם על פי הודעת בא כוח המבקש עומדת היא על עדות העד, ימסר התציהר לבאת כוח המשיבה וזו לא תהא מוגבלת להביאו בפני המשיבה והעד יחקר בנוכחות המשיבה במועד שיקבע להלן. באולם יהיו נוכחים שני אנשי בטחון ממשר בתי המשפט. אם תודיע באת כוח המבקש, עד ליום 1.3.99, כי היא הגישה בקשה רשות ערעור בנוגע להחלטה זו, לא ימסר תצהיר העדות למשיבה עד אשר תנתן החלטה ערכאת הערעור ביחס לכך. נקבע להמשך הדיון ליום 18.3.99 שעה 11.30. המזכירות תזמין לדיון זה את באי כוח הצדדים ואת המשיבה. כמו כן תודיע המזכירות למשמר בתי המשפט על הצורך בנוכחות שני אנשי בטחון במהלך הדיון באותו מועד.עדותדיון