כלל יסודי הוא, כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, בעוד אשר עיכוב ביצוע פסק הדין הוא בבחינת החריג לכלל. ביחס לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, פסק בית הדין הארצי לעבודה בבש"א 1360/02 אחים עובדיה שרותי נקיון ושמירה בע"מ נ' עבד אלמועטי עמאש, עבודה ארצי כרך לג (39) 33, כדלקמן: "עיכוב ביצועו של פסק דין כספי מותנה, בדרך כלל, בהתקיים שלושה תנאים, שעל מבקש העיכוב לבססם. תנאי מוקדם הוא, קיומה של תשתית עובדתית, מוצקה, אמינה ומקפת באשר לאופיים, לטיבם ולמידתם של הנזקים העלולים להיגרם לחייב במימוש הנכסים, ולהעדר יכולת כספית לפרוע את החוב בלא לממשם. בנוסף, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים ועיקרם בכך שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ושהערכת הנזק היחסי שייגרם למערער-המבקש, ממתן הצו או אי נתינתו, גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה". וכך פסק בית המשפט העליון בסוגיה זו: "בכל הנוגע להחלטה בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין, קובע הכלל הרחב כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" וכי רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות, כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש. הרי שכידוע, רק "בנסיבות בלתי רגילות, בעלות חומרה מיוחדת" יעכב בית המשפט את ביצועו של פסק דין לקיום חוב כספי" (ראה: רע"א 2050/06 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (טרם פורסם, ניתן ביום 9/10/07). ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועשאלות משפטיות