עסק ללא קופה רושמת

האם חייבים קופה רושמת בעסק ? מהיא גישת בית המשפט בסוגיית עסק ללא קופה רושמת ? בית המשפט עומד על החשיבות שבהקפדה בניהול ספרים, המהווה בסיס לתשלום מס אמת, ומשנתגלו סטיות מהותיות, וזאת ללא קשר אם הייתה העלמת עסקאות או ניכוי תשומות ביתר, יש לפסול את הספרים ואף לשקול הטלת קנס לפי סעיף 95(א) של חוק מס ערך מוסף. ואולם, בבדיקת אופן ניהול הספרים, אין להתעלם מן העובדה כי המחוקק מאפשר גיוון מסוים בנוגע לאמצעי הרישום. שיטת הרישום מפרטת אמצעים שיש בהם להבטיח לכאורה רישום אמת, ואולם אין היא מצביעה על אמצעי בלבדי אלא על מגוון אמצעים, מותנה באופיו של העסק. כפי שהוסבר בע"א 475/83 (פקיד השומה פתח תקווה נ' כץ נח, פ"ד מא(1), 804): "בקביעת שיטת הרישום המחוקק הנו גמיש למדי; והוא מציע לנישומים מגוון של דרכי רישום: "סרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תיעוד אחר", אך לכל אלה מכנה משותף אחד, הקבוע בס' 17 להוראות: הרישום צריך להיעשות "סמוך לביצוע הפעולה". זהו סימן ההיכר הבולט של שיטת הרישום המוכתבת על ידי המחוקק, בבחינת תנאי בל יעבור. אם לא נהג נשום כך "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי הייתה סיבה מספקת לאי הרישום". אותה "סיבה מספקת" חייבת להתייחס לאי הרישום סמוך לבצוע הפעולה. היא חייבת להראות מדוע, במקרה מסוים פלוני, לא נהגו על פי השיטה המוכתבת על ידי החוק ולא רשמו סמוך לאחר הפעולה" (שם,עמ' 808-809). כך גם ייתכן שבנסיבות מסוימות ובהתמלא תנאים מסוימים מותנה באופיו של העסק ומותנה באמצעי רישום אחרים של העוסק, יכול שיגיע בית המשפט למסקנה, שהעדר קופה רושמת אינו מבסס פסילת הפנקסים. כך בע"א 706/83 פוטו ברנר חיפה בע"מ נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד מ(2) 76 נקבע: "אפשר על פי סעיף 7(ב) להוראות הניהול לפסוח על הרשום בקופה רושמת, אם סכומי התקבולים נרשמים בשובר קבלה או בחשבונית במועדים שבו היו חייבים רשום בסרט הקופה הרושמת" (שם, עמ' 80-81). מכאן שניהול הפנקסים צריך להיעשות באופן שניתן יהיה לערוך ביקורת אמיתית כנדרש כדי לעמוד על שיעור מס האמת. הרישום צריך שייעשה במועד, סמוך לביצוע המכר או מתן השירות, ויישקף נכונה את מהות העסקה על כול רכיביה. מיסיםניהול קופה רושמת