ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש: זהו ערעור על החלטת ועדת ערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים אשר דחתה את הערר של המערערים על החלטת המשיב לראות בחלקה 11 בגוש 18171 יחידת מיסוי נפרדת מחלקה 12 באותו גוש. המערערים הם בעלי שני מגרשים המצויים בחלקה 11 ובחלקה 12. בחלקה 12 בנויים בתיהם של המערערים עם גינות ודרך גישה. חלקה 11 אינה מבונה והיא רשומה כיחידת רישום נפרדת מחלקה 12. ועדת הערר בהסתמכה על פסק הדין בפרשת רע"א 94/1221 תרשיש נ' מנהל מס רכוש נתניה, פ"ד מ"ט (1) 353, החילה את מבחן הייעוד הכלכלי וקבעה שלחלקה 11 פוטנציאל כלכלי משלה, כאשר ניתן לבנות עליה או למכרה לצורך בניית 6-7 יחידות דיור. היא דחתה את הצעת המערערים לאמץ במקרה זה את המבחן של השימוש בפועל. המערערים חולקים על עמדה זו של הועדה. לטענתם, חלקה 11 משמשת כגינה עבור כל אחד מהמערערים, מחציתה הצפונית כגינת אופנהיימר ומחציתה הדרומית כגינת ציבולסקי. הם מפנים להסכם השיתוף בין שני המערערים שלפיו ניתנה לכל אחד מהמערערים זכות השימוש והחזקה הבלעדיים במחציתה של חלקה 11. הם גם מסתמכים על פסה"ד של ביהמ"ש העליון בפרשת רע"א 95/7970 מוראבי נ' מנהל מס רכוש חיפה, פ"ד נ' (5) 434. לדעתי, דין הערעור להדחות. פסה"ד המנחה בעניננו, הוא פס"ד תרשיש. באותו פסה"ד נקבע ע"י הרוב (כב' השופטים חשין ומצא), כי קיימים שני מבחנים לענין קביעת יחידת המיסוי לענין חוק מס רכוש והם: מבחן הרישום ומבחן הייעוד הכלכלי. אשר למבחן השלישי, הוא מבחן השימוש בפועל, אמר כב' השופט חשין שנתן את פסה"ד המרכזי של הרוב, כי: "מבחן זה יכריע רק בהעדר הצדק או בהעדר אפשרות מעשית או רציונלית להחיל את אחד משני המבחנים האחרים (כגון: בהעדר תוכנית בנין עיר), או "במקרים יוצאי דופן במיוחד"" (שם, בעמ' 364). כב' השופט מצא, שאף הוא היה בין שופטי הרוב, ביקש "להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם יש מקום להחלתו ולו גם (כלשון חברי) "במקרים יוצאי דופן במיוחד" - של מבחן השימוש בפועל בקרקע" (שם, בעמ' 368). שופט המיעוט, כב' השופט טל קבע: "בשאלה של שימוש כלכלי וייעוד פוטנציאלי, איזה מהם גובר, נראה לי שהכל לפי הנסיבות" (שם, בעמ' 858). ניתוח פס"ד זה מראה שיש לפחות רוב לדעה שמבחן השימוש בפועל הוא מבחן נחות לעומת שני המבחנים האחרים. בפס"ד של מוראבי, שהוא מאוחר יותר, ואשר ניתן פה אחד, הוחל מבחן השימוש בפועל. בפס"ד זה, התיחס כב' השופט טירקל לדברי השופט טל ולדברי שופטי הרוב בפרשת תרשיש כמצויים באותה רמה בלי לציין שדעת כב' השופט טל היתה דעת מיעוט, וקבע שבנסיבות המקרה שנידונו שם אין להחיל את מבחן הייעוד הכלכלי "הן משום שאין הצדק לכך, הן משום שלא ניתן לומר שהוא בגדר "יוצא דופן" והן משום שהנסיבות מחייבות". כלומר, פסה"ד יצא ידי "חובת הכל" בכך שנזקק לשלושת המבחנים בפרשת תרשיש על אף השוני שביניהם ועל אף שכאמור בפס"ד תרשיש אין מדובר בשלושה מבחנים הנמצאים באותה רמה. לדעתי, המקרה הנוכחי אינו מקרה יוצא דופן ואין הנסיבות מצדיקות חריגה ממבחן הייעוד הכלכלי, בפרט כשהוא עולה בקנה אחד גם עם המבחן הראשוני שהוא מבחן יחידת הרישום. הענין שלנו שונה מהמקרה שנדון בפרשת מוראבי בפרטים אלה: א. מדובר בשתי יחידות רישום נפרדות, בעוד ששם "הגינה" היתה יחידת רישום אחת עם הבית. ב. למערערים לפי קביעות הועדה יש כבר גינות בחלקה 12. ג. בפרשת מוראבי היה מדובר בחלקה קטנה אחת בשטח של דונם בערך, ואילו בעניננו, חלקה 11 היא עצמה בשטח של 1,050 מ"ר וחלקה 12 אף היא בשטח של 1,034 מ,ר (ראה תשריט שהוגש בפני הועדה). אין זה דבר רגיל שלמגרש בין כ500- מ"ר (שהוא שטח המגרש שבידי כ"א מהמערערים) שעליו בנין תיווסף גינה של עוד 500 מ"ר. ד. בהסכם השיתוף בין שני המערערים נאמר במפורש בסעיף 5(ב) שלכל אחד מהמערערים הזכות לקבל היתר בניה ולבנות בחלקו בחלקה 11. משמע, ששני המערערים היו ערים לפוטנציאל הגלום בחלקה 11 לבניה. לפיכך, אין מקום להתערבותי בהחלטת הועדה שראתה בחלקה 11 יחידת מיסוי נפרדת. הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות ושכר טרחה בסך 4,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. מס רכוש - נזקי מלחמהערעורמיסיםעררועדת ערר