ערעור על ועדת ערר נפגעי איבה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדת ערר נפגעי איבה:


המחלוקת

1. ערעור על החלטת וועדת ערר הפועלת לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א- 1961 (להלן: "החוק") לדחות ערר שהגישו המערערים על דחית תביעתם לפיצוי בגין נזק פעולות איבה.

2. המערערת הינה הבעלים של מלון עץ הזית בירושלים (להלן: "בית המלון"). המערערת הזמינה מאיטליה ריהוט עבור בית המלון, והנזק הנטען הוא חריטות שנחרטו על גבי פריטי הריהוט.

3. הנימוק העיקרי לדחיית הערר על-ידי הוועדה היה כי לא הוכח לה במאזן הסתברויות כי מועד קרות הנזק היה מועד הצבת הריהוט בחדרי בית-המלון (ולא, למשל, מועד יציאת הריהוט מן המפעל באיטליה) ובשל כך לא ניתן להסתמך על ראיות נסיבתיות שעניינן זהות העובדים במלאכת הצבת הריהוט או הרקע הסביבתי של אזור בית-המלון.

עיקר טענות הצדדים

4. הטענה המרכזית שמעלה המערערת הינה כי שגתה הוועדה בכך ש: "[הסתמכה בהחלטתה] על נימוק שאין לו כל בסיס, ותוך אימוץ אפשרות רחוקה ביותר לאופן התרחשות הנזק, ודחיית האפשרות הסבירה בהרבה להתרחשות הנזק". עוד טענה המערערת כי שגתה הוועדה בהתעלמותה מחוות-דעת המומחה שהציגה בפניה המערערת, וכן טענה כי שגתה הוועדה בסירובה לאפשר העברת חוות-דעת שמאית, שנערכה ע"י המשיבה, לידי המערערת.

5. המשיבה טוענת מנגד, כי דין הערעור להידחות. ראשית, מהטעם שהטענות שהובאו על ידי המערערים אינן מגלות "בעיה משפטית" כמוגדר בפסיקה וכי מדובר בסוגיות עובדתיות גרידא, אשר וועדת הערר כבר נתנה את הדעת עליהן בהחלטתה. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור מן הטעם שהמערערת לא הוכיחה כי הנזקים הנטענים שנגרמו לריהוט במלון נגרמו כתוצאה מפעולת איבה.

דיון והכרעה

טענת סף – האם הערעור דן ב"בעיה משפטית"

6. סמכות ערכאת הערעור מצומצמת לדיון בטענות שהן בגדר בעיה משפטית. אין הדרך פתוחה לערער על קביעות עובדתיות של הוועדה, כקבוע בתקנה 12 א(א) לתקנות מס רכוש, שזו לשונה:

"על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערערת" (ההדגשה איננה במקור).

7. המשיבה טוענת, כי הטענות המועלות בערעור אינן עולות כדי "בעיה משפטית", מאחר ואין במקרה הנדון צורך בקביעת "כלל משפטי העולה מן העובדות שנקבעו בערכאה הדיונית" וכן, מאחר ומדובר בערעור על הסוגיות העובדתיות בפני הוועדה.

8. למשמעות העיונית של המונח "בעיה משפטית" המופיע בהקשרים שונים, ראו: ע"א 7624/04 השקעות ר.ע.ה בע"מ נ' מינהל מיסוי מקרקעין חיפה בו מובאות קביעותיהם של שופטי ההרכב בע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' מקס וויסמן, פ"ד נז(3) 207 (להלן: עניין וייסמן) אשר אמנם לא יצרו כלל חד וברור להבנת המונח "בעיה משפטית" אך קבעו כללי-עזר להבנתו.

כב' השופט ש' לוין ביטא בעניין וויסמן את הכלל הרלוונטי באומרו:
"הקו המנחה הראשון (guidline) לאיתורה של שאלה כ'בעיה משפטית', בהקשר שלפנינו, הוא, לדעתנו, הצורך בסטנדרטיזציה, והצורך במתן תשובה לשאלה שיש להשיב עליה לפי כללים; לשון אחרת: בית המשפט נדרש לקבוע מהו הכלל החל, ואם הדבר נדרש – להחיל אותו על המקרה הקונקרטי" (שם, בעמ' 215).

כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ביטאה את הכלל במילים אלו:
"לצורך ענייננו אסתפק בכך שאומר כי כאשר התשובה לשאלה המתעוררת אינה אמורה ליצור קביעה עובדתית או תשתית עובדתית אלא כלל משפטי העולה מן העובדות שנקבעו בערכאה הדיונית בהסכמה או על פי חומר הראיות, הרי לפנינו בעיה משפטית" (שם, בעמ' 217).

ואילו השופט י' טירקל הציע לאמץ את ההבחנה הבאה:
"הייתי אומר, איפוא, כי 'בעיה משפטית' היא בעיה שמטרת ההכרעה בה אינה - ברב או במעט - קביעתו של מצב עובדתי אלא מטרתה רק הסקת מסקנה ממצב עובדתי נתון. במלים אחרות, כאשר פתרון הבעיה העומדת להכרעה אינו צריך מכל וכל לקביעת ממצאים שבעובדה, אלא הוא נסמך רק על ממצאים שבעובדה שנקבעו, או על ממצאים שבעובדה שאינם במחלוקת, היא 'בעיה משפטית'" (שם, בעמ' 219-218).

9. ע"פ כל המבחנים, חלק מטענות המערערת אינן מעלות בעליל בעיה משפטית ועל כן אין בידי לדון בהן כערכאת ערעור – כזו היא הטענה העיקרית של המערערת, לפיה הנימוק המרכזי של ועדת הערר הינו נימוק חסר בסיס. קביעת המצב העובדתי על בסיס העובדות שהוצגו בפניה והערכתן הינה פעולה השמורה לועדת הערר עצמה. כאמור, וועדת הערר קבעה כי האפשרות שהריהוט ניזוק במועד אחר ממועד התקנת הריהוט בבית המלון אינה פחות סבירה מהאפשרות שמועד הנזק הינו במועד ההתקנה – במובן זה קבעה הועדה כי המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח במאזן הסתברויות כי הנזק נגרם במועד ובאופן המביאים להגדרת הנזק כנזק איבה. קביעה זו של ועדת הערר הינה קביעה עובדתית, וככזו - אין באפשרותי להתערב בה.

10. לעניין זה יפים דבריה של השופטת פרוקצ'יה ביושבה בבית המשפט המחוזי (י-ם) בע"ש (י-ם) 6/96 א.ד. בתי עץ (שבדיה) בע"מ נ' מנהל מס רכוש :
"... על פי תקנה 12א' לתקנות מס רכוש, החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור בפני בית המשפט המחוזי בבעיה משפטית בלבד. ערעור זה עניינו בהשגה על הדרך שבה שקלה הועדה והעריכה את חומר הראיות שהובא בפניה, וזוהי איננה שאלה משפטית שניתן לערער עליה אלא עניינה בקביעת ממצאים על בסיס הערכת משקל ומהימנות של ראיות ...".

וכן יפים הדברים שנאמרו בעמ"נ 440/07 עפרי דג נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה זבולון ( 2009):
"טענתה העיקרית של המערערת היא שהחלטת ועדת הערר לוקה בחוסר סבירות קיצוני, והשאלה היא אם חוסר הסבירות שלקיומו טוענת המערערת יכול להעמיד שאלה משפטית המצדיקה את הדיון בערעור. לדעתי התשובה לשאלה זו שלילית, מפני שהקביעה שהחלטה מסוימת לוקה בחוסר סבירות טומנת בחובה התייחסות לעובדות הקונקרטיות של המקרה, ופשיטא שאז לא מדובר בשאלה משפטית המצדיקה את הערעור לבית משפט זה".

כלל דברים אלה תואמים גם את כללי-העזר שנקבעו על-ידי השופטים בעניין וייסמן.

שתי הטענות האחרות:

11. באשר לטענת המערערת בעניין אי-התייחסות הוועדה לחוות-דעת המומחה שהובאה מטעמה. אמנם ראוי היה לטעמי כי הוועדה הייתה מנמקת כדבעי את החלטתה שלא להסתמך על חוות-הדעת שהוגשה לה, ובמקרים מתאימים יכול עצם היעדר נימוק להביא להגדרת הסוגיה כבעיה משפטית (ראו פסק-דיני בע"ש (י-ם) 3080/04 חב' א' סביטאני נ' מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים ( 2005)). אולם במקרה זה אין בפגם שנפל בהיעדר ההנמקה כדי להביא לכך שהטענה תוגדר כבעיה משפטית, וזאת מהטעם שאין בחוות-דעת המומחה כדי לשנות מקביעתה העובדתית של הועדה באשר למועד קרות הנזק, קביעה אשר עומדת בבסיס ההחלטה.

על-כן, ראיתי לנכון להחיל את הכלל המקובל, לפיו קבלת חוות דעת או דחייתה הינה שאלה עובדתית, שאין הצדקה לדון בה במסגרת ערעור על החלטת הועדה (ראו, פסקה ה(3) בע"ש 5691/97 שופרסל בע"מ נ' מנהל אגף מס רכוש וקרן פיצויים חדרה, מיסים; וראו גם: פסקה 10 לפסק דינו של השופט הומינר בע"ש 156/93 אנואר בלאס נ' מנהל מס רכוש, מיסים).

12. באשר לטענת המערערת בעניין סירוב הוועדה לאפשר לה לעיין בחוות-דעת השמאי שנערכה מטעם המדינה אציין כי בע"ש 5091/06 (בו נדון ערעור על החלטתה הראשונה של וועדת הערר בעניין נשוא פסק-דין זה) הוריתי לוועדה לנמק את סירובה זה. הוועדה נמנעה מלעשות כן, חרף הוראתי, והדבר מעורר תמיהה. יחד עם זאת, סבורני כי לגופו של עניין אין במומחיותו של עורך חוות-הדעת הנ"ל, כדי לאפשר לחוות-הדעת לשפוך אור על הקביעה שבסיס החלטת הוועדה, גם לו הייתה קובעת במפורש את שטוענת המערערת. לפיכך אין אני רואה לנכון להתערב בהחלטתה על בסיס נימוק זה.

סוף דבר

13. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הערעור, משאינו מעלה, ברובו, בעיות משפטיות ומכוון בעיקרו כנגד ממצאיה העובדתיים של הוועדה.

בהתחשב בגובה ההוצאות שפסקה הועדה (20,000 ש"ח), לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.


ניתן היום, כ"ג באדר ב תשע"א, 29 מרץ 2011, בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פעולת איבה בחוק

  2. תאונת דרכים פעולת איבה

  3. הכרה כנפגע פעולות איבה

  4. פיצויים על הפיגוע בסיני

  5. חישוב אחוזי נכות לנפגעי איבה

  6. ועדה רפואית לנפגעי פיגוע טרור

  7. תביעת נזיקין בגין פעולת איבה

  8. ערעור על ועדת ערר נפגעי איבה

  9. ערעור על אי הכרה בפעולת איבה

  10. ערעור על נכות נפשית נפגעי איבה

  11. ביטוח תאונות אישיות - פיגוע טרור

  12. חובת נימוק ועדה רפואית לנפגעי איבה

  13. מימון טיפול רפואי לנפגע בפיגוע טרור

  14. אחוזי נכות בגלל צלקות בעקבות פעולת איבה

  15. הרקע ההיסטורי לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

  16. עתירה לבג''צ נגד החלטת ועדת העררים נפגעי איבה

  17. ערר על החלטת הרשות המאשרת - נפגעי פעולות איבה

  18. זכויות נפגע פעולות איבה ערבי המשתייך לארגון טרור

  19. קשר סיבתי בין פיגוע לבין האפילפסיה שהתגלתה שנתיים אחרי

  20. בחירה בין ביטוח לאומי לבין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

  21. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) אשר קבעה כי אין קשר סיבתי

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון