ערעור על כפל מס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על כפל מס:

1. בפני ערעור על החלטת מע"מ – אשדוד, מיום 8.11.05, לפיה הטילה המשיבה על המערערת כפל מס בגין חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין, בסך של 6,761,364 ₪ (להלן: "ההחלטה" או "החלטת המשיבה").
הערעור בעיקרו מכוון כנגד ההחלטה להטיל כפל מס.

2. המערערת, חברה פרטית המפעילה מגרש לאיסוף, מחזור ותיווך גרוטאות ברזל ומתכות על ברזיליות, במושב שדה עוזיה.
את הסחורה רוכשת המערערת מסוחרים ומתווכים בענף הברזל, חלקם מוכרים וידועים וחלקם עוברי אורח מזדמנים.

3. במסגרת בדיקה שערכה המשיבה בספרי המערערת לשנים 2004-2005, התחוור לה, כי המערערת הגישה דוחות תקופתיים, בגדרם ניכתה מס תשומות על פי חשבוניות מס שהוצאו לה שלא כדין.

4. בהחלטתה קבעה המשיבה בין היתר:
" העוסק עשה שימוש באופן שרשם בספריו, קניות/ תשומות וניכה את מס התשומות על פי חשבוניות מס או מסמך הנחזה כחשבוניות מס שהוציא אחר, מבלי שהמוכר לכאורה עשה, התעתד או התחייב לערוך העסקה לגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור. אשר על כן, נקבע כי העוסק ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38. כפועל יוצא, העוסק לא דרש, בניגוד לחוק, חשבוניות מס אותן היה חייב לדרוש" (עמ' 1 לנספח א1 להודעת הערעור).

בהמשך ההחלטה ציינה:
"על בסיס העובדה שעוסק מציג תוצאות עסקיות שאינן סבירות, על פי הראיות בתיק לפיהן, הוא לא עמד אף לא במבחן אחד מהאמורים לעיל וכתוצאה מהקביעה כי ספריו נוהלו בסטייה מהותית והם בלתי קבילים, הוחלט לחייבו כאמור לעיל. לדעתנו, לא זו בלבד שיש לשלול את זכאותו לקיזוז מס תשומות על פי 'המבחן האובייקטיבי', כפי שנקבע בפסיקה, אלא שהעוסק היה מודע להיותם של החשבוניות ככאלה שאינן כדין. לכן הוחלט לקבוע כי הוא חייב על פי סעיפים 50 ו- 77 לחוק" (חוק מס ערך מוסף – תשל"ו – 1975, להלן: "החוק" – ו.מ).

על החלטה זו, משיגה כאמור המערערת בערעורה דנן.

5. במסגרת ערעורה, משיגה המערערת על פסילת ספריה וכורכת סוגיה זו בשאלת נטל הבאת הראיות והשכנוע.המערערת טוענת כי, היה ויקבע שבדין נפסלו ספריה, כי אז ברי שהנטל להוכחת הטענה לפיה, החשבוניות שביקשה לנכות משקפות עסקאות אמת לצורך ניכוי מס תשומות בגינן – רובץ לפתחה. דא עקא, לטענתה, מלכתחילה לא היתה עילה לפסילת הספרים ומכל מקום, אין זה המקרה הראוי להשית קנס עונשי, בדמות כפל מס.

חשבוניות המס נשוא הערעור

המסגרת הנורמטיבית

6. סעיף 77 ב' לחוק קובע:
"עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס, אלא אם כן הוכיח בעת הבאת טענותיו לפי סעיף 62, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין".

חשבונית מס תהא חשבונית שהוצאה כדין בתנאים כדלקמן:


עוסק מורשה רשאי להוציאה
על החשבונית להיות ערוכה כדין ולכלול את כל הפרטים הקבועים בחוק (סעיף 38 לחוק) ובתקנות לניהול ספרים (תק9' 9 ו-9א'), לרבות תיאור השירות וזיהויו, הגדרת כמות ומחירה.
על החשבונית לעמוד במבחן אמיתות העסקה, באופן אובייקטיבי, קרי, לשקף עסקה אמיתית, בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה.


7. בהתקיים התנאים המפורטים, זכאי עוסק לנכות מס תשומות. ודוק; המבחן לפסלות חשבונית מס הינו מבחן אובייקטיבי. על מנת לשלול זכותו של עוסק לנכות מס תשומות, יש להוכיח את הפסול שנפל בחשבוניות המס באמות מידה אובייקטיביות. (ראה ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ. מנהל מכס ומע"מ, ).
על העוסק חלה חובה מכוח הדין, לבחון באמצעים סבירים, תקינותן של חשבוניות הנמסרות לידיו. לא די באמונתו כי לא נפל פגם בחשבונית. עליו לברר את מקור החשבונית, זהות עורכה, רישום העוסק שבכותרתה במשרדי מע"מ ובמידת הצורך רישומו ברשם החברות. יחד עם זאת, שמורה לעוסק זכות להוכיח ל"מנהל" - מנהל רשות המיסים, או מי שהסמיכו לכך במשרדי מע"מ, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין וזאת, באמצעות שימוע שייערך לו. (סעיפים 62 ו – 107(א) לחוק).

8. בענייננו, כפי שיבואר, הוכח כי המערערת ידעה שחשבוניות המס נשוא הערעור, הוצאו ונמסרו לידיה שלא כדין, וברי כי היה סיפק בידה לגלות את הפסול שבהן, דא עקא, המערערת בחרה לשתף פעולה בהוצאתן.

העובדות
9. לאור תקופה בת כשנה ומחצה, במהלך השנים 2004 – 2005, קיזזה המערערת מס תשומות בגין 71 חשבוניות מס, אשר הוצאו לכאורה, על ידי 17 ספקים שונים, באופן שסכום המע"מ הגלום בהן הגיע כדי 3,380,683 ₪, סכום המלמד על היקף המחזור העסקי של המערערת, ביחס לחשבוניות הללו, העומד על סך של כ - 24 מליוני ₪ בקירוב.

10. במסגרת שימוע שנערך למערערת, היא בקשה להוכיח כי לא ידעה שחשבוניות המס, נשוא הערעור, הוצאו שלא כדין. טענותיה נדחו על ידי נציגי מע"מ ומכאן הערעור דנן. כאמור, מתוך הראיות שהובאו עולה, כי לא רק שהמערערת ידעה על דבר הפסול שנפל בחשבוניות, אלא עשתה כן, תוך שיתוף פעולה מלא עם הספקים שהוציאו אותן כדי לזכות בניכוי תשומות המס, שלא כדין.

11. מר אליעזר אשטר, בעל המערערת, העיד מטעמה ובעדותו, הוא עצמו הניח את התשתית לפסילת ספרי המערערת, בתארו את דרך התנהלותה. מר אשטר אישר, כי כ- 20% עד - 30% ממחזור עסקיה של המערערת, נרכש מספקים מזדמנים, "חאפרים", "טנדרים ובדואיים" כפי שכינה אותם, מהם לא קיבלה המערערת חשבוניות מס.

12. בהיותו ער לפסול שבהתנהלותה פנה אשטר בשם המערערת, למשרדי מע"מ באשדוד, במכתב מיום 20.12.04 וביקש עצה וסיוע: "ידוע לי מראש שאסור לי לקנות בלי חשבוניות, אבל לצערי הרב יש הרבה ספקים שמתעסקים עם זה, אם אני לא קונה, הם הולכים למקום אחר" .

הוא הבהיר במכתבו את עומק הבעיה בפניה ניצבה המערערת:

"א. כדי לא לעבור עבירה מבחינת מע"מ.
ב. שלא אפסיד את מע"מ תשומות".
את פנייתו סיים במילים: "אני כולי תקווה שכבודו ידריך אותי מה עלי לעשות". (המכתב צורף כנספח ל"ה למוצגי המשיבה).

13. מכתבו של אשטר מבטא לכאורה כוונה טובה, אולם נראה כי באמצעותו, ביקש אשטר לחפש כסות למעשי המערערת או למצער, למזער את נזקה, אם וכאשר יתגלו מעשיה ולראיה, משלא קיבל פתרון לסוגיה שהעלה במכתבו - אשטר המשיך בניהול עסקי המערערת ללא תיעוד, חרף היקפם הניכר, עד 30% ממחזור עסקיה. (תחילה אשטר נקב בשיעור של 30% ממחזור עסקי המערערת ולאחר מכן, הוא ביקש למזער את היקף העסקים חסר התיעוד וציין כי מדובר בין - 20% ל- 25% ממחזור עסקי המערערת).

14. בתצהירו הודה אשטר בריש גלי, כי נבצר ממנו כך לדבריו, לזהות את הספקים המזדמנים:
"למערערת אין כל דרך ואופן לדעת זהות בעליה של הסחורה הנרכשת על ידה מן הספקים המזדמנים השונים. האדם המוכר למערערת הסחורה, נחזה להיות בעליה. למערערת אין דרך ואופן לדעת האם הסחורה תווכה למגרשה או סופקה על ידי מי שמתייצג כבעליה" [סעיף17 לתצהיר].

משהודה בעובדות הללו, המתייחסות לכשליש עד רבע ממחזור עסקי המערערת, אשר לגביהן אין תיעוד ודיווח, כמו גם אין להן ביטוי בספרי המערערת ומשהוסיף וטען, כי אין בידו לבדוק כשרותן של חשבוניות, חרף הכללים הברורים שנקבעו לכך – שמט אשטר את היסוד לטענתו בדבר כשרות ספריו. הודאתו בעובדות אלו מקימה על פניה, עילה לפסלות ספרי המערערת.

15. אשטר טען כי בידיו אישורים המוכיחים כי פעל כדין ונקט באמצעים הדרושים לוודא את כשרותן ותקפותן של החשבוניות. כך, לטענתו, הוא נהג לבדוק תעודות זהות של ספקים מזדמנים ולקבל מהם אישורי ניהול ספרים ואישורי ניכוי מס במקור. לדבריו, הוא בדק תדפיסים של רשם החברות אודות החברות עמן סחר וכן, פרוטוקולים ותקנונים של אותן החברות. דבריו אינם מתיישבים עם המסמכים שהציג. אמנם, היו מקרים בהם בדק תעודות זהות כאלו ואחרות של ספקים והיו אף מקרים בהם בדק עוסקים רשומים על פי רישומיהם בחשבוניות המס, אולם סופו של יום, המערערת ניכתה מס תשומות בסך של למעלה מ – 3 מיליון ₪ - בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין, אשר בהן, נמנע אשטר מהצלבת מידע כפי שנדרש, כמו גם, נמנע מקבלת תדפיסי רשם חברות, לא בדק את זהותם של בעלי המניות בחברות שנרשמו על גבי החשבוניות ובמחדליו כי רבים – לא קיים את המבחנים הנדרשים לבחינת כשרותן של החשבוניות.

טיעוני המערערת

16. עו"ד אפשטיין, בא כוח המערערת טען בסיכומיו, כי המערערת נאלצה לנהוג כפי שנהגה, בשל אופיו המיוחד של שוק המתכות, אותו כינה "גרוטאות ברזל אינן סימפטיות למבט ואינן קלות לשינוע". לטענתו, "המתבונן מן הצד לא בנקל יידע לאמוד את היקף הסחורה השייכת למערערת, לא כל שכן טיבה". ב"כ המערערת מוסיף:
"הקושי של המשיבה הוא ב'תוצאות עסקיות שאינן סבירות' (עמ' 4 להחלטה) אך דומה כי שוק הברזל בשונה משווקים אחרים, איננו מתאפיין ביציבות, שכן מחירי הברזל יכולים להרקיע שחקים באותה מידה בו הברזל יכול להימכר במחירי הפסד, נמוך מן המחיר בו נרכש... זו תורה וזו שכרה" [סעיף 34 לסיכומי המערערת].

17. נושא "תנודות" שוק המתכות, עליו שם ב"כ המערערת את יהבו, לא הוכח. הטענה לא נתמכה בחוות דעת מומחה ואף לא הועלתה מפורשות על ידי אשטר בתצהירו או בעדותו.

18. בסיכומיו, טען ב"כ המערערת, בהתייחסו למקור הסחורה שנרכשה וזיהוי הספקים, כי נבצר מהמערערת לבדוק את זהות הספקים או לעמוד על מקור הסחורה, כלשונו:
"למערערת אין כל דרך ואופן לדעת זהות בעליה של הסחורה הנרכשת על ידה, מן הספקים המזדמנים השונים... האדם המוכר למערערת הסחורה, נחזה להיות בעליה. למערערת אין דרך ואופן לדעת האם הסחורה תווכה למגרשה או סופקה על ידי מי שמתייצג כבעליה. על כן, באם לא עלה בידי המשיבה לשום את אותם סוחרים ספקי הסחורה למערערת הרי הם הנוכלים ומעלימי המס. ... האתר מספק הסחורה איננו בשליטתו של המערערת וכל חטאה של המערערת הוא בהיעדר יכולת אופרטיבית להתחקות אחר המקור של הסחורה... אי יכולתו של בעלי המערערת לזכור באופן קוהרנטי את שמות אותם השליחים המתייצגים כספקים איננה מהווה מסקנה אין בילתה לפיה אין הם נתנו לו חשבוניות מס" [סעיפים 42 – 48 לסיכומי המערערת].

19. הטענות לא הוכחו ואין להן ביסוס בראיות. יתירה מזו, יש בטענות אלו משום ניסיון לתרץ באורח לא ראוי את מעשיה הפסולים של המערערת. הטענה, לפיה מסמכים רבים נגנבו ממשרדיה - לא הוכחה ומכל מקום, אין בה כדי "להכשיר" את ספרי הנהלת החשבונות שלה. הדברים הינם בבחינת קל וחומר לנוכח הודאותיו של אשטר בחלק ניכר מהעובדות.

20. בסיכומיה, אישרה המערערת את העובדות, כפי שמר אשטר מסרן, לפיהן, היא אכן לא עמדה במבחנים הקבועים לבדיקת חשבוניות המס שקיבלה מהספקים המזדמנים. בעדותו, אשטר אישר, כי היו למערערת הרבה ספקים שכאלה: "... היו לי הרבה מוכרים מזדמנים, כל אחד רואה את השלט ונכנס. מכירים את המגרש מלפני כן ובאים למגרש" [עמ' 3 פר' 31.10.07].
המערערת דבקה בטענתה לפיה מעשיה ומחדליה "נכפו" עליה, בבחינת "כורח המציאות", בשל אופיו של שוק הברזל ומנהגיו.

21. האומנם? האם המנהג, אשר לטענת המערערת, קנה לו שבת בקרב סוחרי הגרוטאות, לפיו רכישת סחורה מ"ספקים מזדמנים" – פוטר מעמידה בהוראות החוק, מקים הגנה למערערת? האם באמת ובתמים סוברת המערערת כי הינה פטורה מחיוביה על פי הדין, בשל העובדה כי אם לא היתה נוהגת כך – היתה מאבדת חלק מלקוחותיה? האם שיקול כלכלי שכזה מהווה צידוק למעשים? בוודאי שלא.

22. המערערת ביקשה להטיל את האחריות לתופעת הספקים המזדמנים, פושטי החוק, לפתחה של המשיבה, אשר לשיטתה, לא נקטה אמצעים סבירים לאיתורם ולהבאתם לדין. לטענתה, מעשיהם הם מעשי הונאה ובהם האשם. אף טענה זו לא תעמוד למערערת. אכן, על המשיבה כרשות אוכפת חוק, מוטלת חובה לאתר את מפרי החוק, בין אם מדובר בספקים מזדמנים ובין באחרים ולמצות עמם את הדין. יחד עם זאת, אין בחובה זו כדי להקים עילה הפוטרת את המערערת מחובתה לפעול על פי הדין, לבדוק את תקינותן של חשבוניות המס ולהימנע מלעשות עסקים עם נוכלים למיניהם.

23. המערערת עותרת בסיכומיה למחילה מהמשיבה, על כך שבתמימותה, לא ערכה את כלל הבדיקות, אשר לשיטתה המשיבה הייתה משכילה לבצען ביעילות ובדרך הנאותה [סעיף 78 לסיכומים]. בקשת המחילה לכאורה, נעדרת תמימות, שכן באמצעותה, מבקשת המערערת להטיל את האחריות למחדליה, לפתחה של המשיבה בנימוק, כי אין היא מצוידת בכלים לעריכת הבדיקות הנדרשות לספקים המזדמנים. אלא מאי, המערערת היא זו אשר קשרה קשרי מסחר עמם, תוך רצון להאדיר את רווחיה, חרף הידיעה כי בעשותה כן, היא מפרה את הוראות החוק. לפיכך, אין בהפנייתה אצבע מאשימה לעבר המשיבה אלא התחמקות מנשיאה באחריות למעשיה.

24. המערערת מודה אפוא, בעובדות ואין בטענותיה אלא תרוץ לא משכנע או ניסיון בלתי ראוי להעביר את האחריות למעשיה לשכמה של המשיבה.
הוכח אפוא הפסול שבניהול ספרי המערערת. דינם להיפסל. ברי כי החשבוניות נשוא הערעור הוצאו שלא כדין. חרף זאת, מחדליה של המערערת ייבחנו בקצרה.

מחדלי המערערת

25. עו"ד שטיין, באת כוח המשיבה, היטיבה להצביע בסיכומיה המפורטים והבהירים, על מחדלי המערערת, באי עריכת הבדיקות הנדרשות לבחינת תקינותן של חשבוניות המס, באי בדיקת זהותם של בעליהן, כמו גם, אי קבלת מסמכי זיהוי של הספקים ומסמכיהן של החברות אשר שמותיהן מתנוססות בכותרות החשבוניות ועוד כהנה וכהנה מחדלים, המלמדים על הפרה בוטה של החוק.

26. ודוק; מדובר ב – 71 חשבוניות אשר נושאות שמותיהם של 17(!) עוסקים או חברות לכאורה. ניתן היה בנקל ובאמצעים סבירים ופשוטים, לעמוד על הפגמים שנפלו בהן. המערערת בחרה כאמור, לעצום עיניה ולהתנער מהאחריות הרובצת עליה לבחינתן.

27. להלן, חלק ממחדלי ומעשי המערערת, המלמדים על פסלות חשבוניות המס:



אי בדיקת רישומם של הספקים במשרדי מע"מ – אשטר גרס כי העביר את חשבוניות המס שקיבל מהמספקים ומהחברות לידי מנהל החשבונות שעבד עמו, מר בן שושן ז"ל. תצהיר מטעמו של בן שושן הוכן וצורף לראיות המערערת, אולם בשל פטירתו טרם מתן העדות - לא ניתן לסמוך עליו ממצאים עובדתיים. בכל מקרה, אשטר, כבעליה של המערערת, נושא באחריות למעשיה ומחדליה ואחריותו בעינה עומדת, אף אם האציל לכאורה סמכויות לבן שושן ז"ל, כפי שגרס. זאת ועוד, המחדלים צפים ועולים על פני המסמכים ועל כן, אין מקום להטיל את האשם בגרימתם על בן שושן ז"ל.




אי בדיקת זהותם של הספקים או רישומן של החברות לכאורה, העומדות מאחורי חשבוניות המס - אשטר גרס כי אינו זוכר את זהותם של הספקים או של החברות מהם קיבל את הסחורה. כך, משנשאל אם בדק פרטיה של חברה בשם "א.ב.לשיווק ברזל", אשר המערערת החזיקה שש חשבוניות הנושאות את שמה, בסכום מצטבר של למעלה מ – 2.1 מיליון ₪ - גרס כי אינו זוכר את זהות העומד בראשה. לאחר מכן "נזכר", כי שמו אחמד, דא עקא על פי תעודת זהות שנמצאה אצל המערערת, המדובר באדם בשם פחורי איהאב, אשר את שמו אשטר לא זכר. בעל מניות בחב' א.ב. לשיווק ברזל, בשם עליאן חסאם נחקר וציין כי אינו מכיר את אשטר או אנשים שעובדים עמו.




דוגמא נוספת – חב' ג.ש.נדיב בע"מ – אשטר גרס כי ניהל את עסקיו עמה באמצעות אדם בשם שלום כהן, אשר לסברתו, כך גרס, שימש כבעליה של החברה ובעל מניות בה, דא עקא, במהלך חקירת המשיבה התחוור, כי לשלום כהן הנ"ל, אין כל זיקה לחברה. ודוק; מדובר במחזור כספים של למעלה מ – 4 מיליון ₪ שהמערערת סחרה לכאורה עם ג.ש. נדיב בע"מ - סכום נכבד המלמד על היקף קשריה העסקיים של המערערת עם אותו ספק ומעמידה את גרסת אשטר כבלתי סבירה על פניה.




אי הוכחת הזיקה בין מקור הסחורה לבין חשבוניות המס - המערערת לא השכילה להצביע על הזיקה בין הטובין לספקים עמם ניהלה קשרי מסחר. אשטר גרס כי בן שושן הנחה אותו לשמור את תעודות השקילה, ברם, הוא לא פעל על פי ההנחיה ונהג לזרוק תעודות אלו בסיום החשבון (ראה הודעתו מוצג כ"ד לנספחי המשיבה, עמ' 1). על גרסה זו שב אשטר בעדותו בבית המשפט. המערערת לא הציגה אפוא, תעודות שקילה, על אף שבסיכומיה הטעימה את חשיבותן, כי "היקף הרכישות של המערערת מתבטא בתעודות השקילה שמשקפת כאמור הפקדה של סחורה בנאמנות כנגד קבלת תעודת שקילה המהווה אסמכתא לקבלת הסחורה" [סעיף 30].




המערערת לא קיימה את הוראת סעיף 47א(ב) לחוק, האוסר על עוסק לשלם במזומן, אם ערך הנכסים שרכש לצורך העסק עולה על 20,000 ₪. המערערת אישרה כי שילמה כנגד חשבוניות המס, נשוא הערעור, במזומן. ראה עדות אשטר;

"ש. אתה אמרת קודם שהיו הרבה ספקים שעבדו איתך בשיטת המזומן. עם כולם עבדת ככה?
ת. כן, לא ניתן לעבוד אחרת בענף הזה. כולם עבדו ככה" [עמ' 24 פרו' מיום 17.6.08].

המערערת לא הציגה קבלות שקיבלה מהספקים, אשר היה בהן כדי לאשש את טענתה, כי שילמה לספקים במזומן, ללמדך כי אף טענתה זו לא הוכחה. יתירה מזאת, בספריה מופיעים מספרי שיקים ששילמה לכאורה, כנגד חשבוניות המס ומבדיקה שערכה המשיבה עולה, כי שיקים אלו, שהמערערת הוציאה לכאורה כתשלום עבור חשבוניות המס, לא נפרעו על ידי הספקים הנטענים. לכך, דוגמאות רבות בראיות המשיבה (ראה סיכומי המשיבה עמ' 12).



העדר זיקה בין סכומי החשבוניות של ה"ספקים" לבין התשלומים שנרשמו כנגד קניית הסחורה - בטבלה שהכין עד המערערת, מר תדמור, מפורטים סכומי חשבוניות המס כפי שנרשמו בספרי המערערת ומולם, התשלומים שנרשמו כנגדן. עולה מהטבלה, שלא הופרכה על ידי המערערת, כי בשנת 2004 המערערת רכשה על פי חשבוניות המס, סחורה בהיקף של 2,954,859 ₪ בעוד שהתשלומים הרשומים בספריה הגיעו לסך של 957,408₪ בלבד, קרי הפרש של כ – 2 מיליון ₪ ל"זכות" ה"ספקים". יוצא אפוא, כי לחלק ניכר מהספקים לכאורה, כלל לא שולמו כספים, כך לחב' לב אפריים, חב' ארט גלרי, א.א. אבו רקייק וו.ש. מסחר כללי בע"מ. גם בשנת 2005, ביחס לשלושה מתוך ארבעה ספקים, לכאורה מהגדולים של המערערת (ג.ש. נדיב, אחד-קרן וא.ב. לשיווק), נרשמו סכומי תשלומים בכרטסות הנהלת החשבונות, נמוכים משמעותית מסכומי החשבוניות (מוצגים לז'2, לז'3, לז'4) וביחס לספק נוסף, חב' אביב ש.י., קיים עודף תשלומים ביחס לסכומי החשבוניות בסכום העולה על 700,000 ₪ (מוצג לז/1). הנה כי כן, תוהו ובוהו של ממש. אם בכל אלו לא די, הרי שהצהרת המערערת, כי אינה חייבת כספים לאיש מספקיה אינה מתיישבת עם המסקנות המפורטות לעיל. (ראה סיכומי המשיבה המתייחסים לחברות ארט גלרי-הכט מלכי בע"מ, לזנדר בניין וחקלאות בע"מ, א.ב. לשיווק ברזל, גולדים בע"מ).




המערערת לא בדקה את החברות מהן קיבלה חשבוניות מס עובר לביצוע העסקאות. כך, אשטר העיד כי חב' "לב אפרים" שייכת לאפרים מסיקה ובמקום אחר גרס, כי אדם בשם "ג'ימי" הוא בעליה. חקירתו של "ג'ימי", הוא סלימאן ג'יהאד, העלתה כי הלה עבד אצל המערערת, כשהיא נוהלה על ידי אשטר וע"י אפרים מסיקה (שהיה בעבר בעליה), כאשר האחרון העביר את מניות החברה על שמו של "ג'ימי", בתמורה לשכר חודשי בסך 1,500 ₪ לחודש. בפועל, מסיקה המשיך לנהל את המערערת. (ראה סיכומי המשיבה ביחס לא.א. אבו רקייק מסחר בע"מ, ו.ש. מסחר כללי ובניין בע"מ, דוגמאות נוספות - אביב ש.י. מסחר והובלה בע"מ, אחד קרן בע"מ, שון1 ד.א. בע"מ, סטיל-גולד בע"מ).




הוכח כי מרבית השיקים שנמשכו לפקודת החברות שסיפקו לכאורה, למערערת את הסחורה, נמשכו על ידי חברות שונות לחלוטין. לשיקים הוספה המילה "לפקודת" שאפשרה את הסבתם. בחלק מהשיקים, רשמה המערערת שמות אחרים תחת שמו של הספק, מתוך ידיעה, כי הם לא מיועדים אליו, הגם שאת מס התשומות הנקוב בחשבוניות שהוציא - קיזזה. אף לא הוצגו קבלות של החברות בגין קבלת הכספים על ידן, לכאורה (ראה לדוג' חב' ל.א.ד.ר הדרום בע"מ, שיקים שנמשכו על ידי אחרים, ביניהם, על ידי אשטר בעצמו).




הוכח, כי המערערת נמנעה בחלק מהמקרים לנכות מס במקור, בשיעורים הקבועים. כך לדוגמא, היה עליה לנכות מס במקור בשיעור של 5% לחב' מ. הודיה בע"מ (על פי אישור ניכוי מס במקור שהיה בידיה, נספח ב' לתצהיר אשטר) והיא לא עשתה כן.


28. העולה מכל האמור לעיל הוא, כי המערערת ידעה שחשבוניות המס הוצאו לה שלא כדין. היא ידעה כי הסוחרים שסיפקו לה טובין לא היו בעליהם וכי החשבוניות שהופקו על ידם, אינן משקפות עסקת אמת. בנסיבות אלו, ממילא, המערערת לא טרחה לבדוק את זהות הספקים שהזדמנו לעסקה והסתפקה בפעולות בדיקה למראית עין, חלקיות ושטחיות, אשר נועדו לסבר את אוזניהן ועיניהן של רשויות אכיפת החוק. לעניין זה יפים דברי בית המשפט המחוזי בחיפה, כפי שהובאו בסיכומי המשיבה:
"נתונים ראייתים כפי שפורטו לעיל מצביעים בבירור כי לא נעשתה בדיקה נדרשת לגבי מיהות מוציא החשבוניות וכי לא מדובר בגזירה דרקונית ובלתי סבירה, כפי שציינה המערערת בסיכומיה, שבעלי עסקים אינם יכולים לעמוד בה..." [ע"ש (מחוזי חי') 871/04 חנן סבו בע"מ נ. מנהל מע"מ חיפה, ].

29. המערערת הודתה בחלקן הארי של העובדות. היא לא השכילה להפריך את הראיות שהובאו מטעם המשיבה, שמובילות למסקנה אחת, שאין בלתה, כי המערערת פעלה בחוסר תום לב מתוך כוונת להונות את שלטונות המס. לעניין זה, אין נפקא מינא אם המשיבה הצליחה לשים את ידה על הספקים המזדמנים, אם לאו. הראיות מטעם המשיבה מלמדות, כי הושקע מאמץ רב באיתורם וכי כל המעורבים בפרשיה, נחקרו. העובדה שידה של המשיבה קצרה מלהגיע לכל מפרי החוק – אין בה כדי ליהנות את המערערת ואין לזקפה לזכותה.

30. מקובלת עלי טענת המשיבה, כי ריבוי הספקים, אי הסדרים שהתגלו בספרי המערערת ביחס לתשלומים שבוצעו לכאורה לספקים – בין בחסר ובין ביתר, לרבות הודאת המערערת בדבר אי רישום רכישות מזדמנות בשיעור המגיע לכדי 20% עד 30% ממחזור עסקיה, כמו גם, טענתה כי שילמה את תמורת הטובין במזומנים, אשר כשלעצמה מהווה הפרה של החוק (סעיף 47א'), מה גם שהתשלומים הנטענים כלל לא הוכחו – כל אלו עומדים ביסוד הוצאתן של חשבוניות המס, נשוא הערעור. המערערת לימדה על עצמה, כי בחרה "להכשיר" את העסקאות המזדמנות שביצעה עם ספקים אקראיים על דרך "טשטושן" באמצעות חשבוניות המס ובדרך זו, לשלשל לכיסה מס תשומות בשווי מיליוני שקלים. ברי אפוא, כי ידעה היטב במה דברים אמורים.

31. העולה מכל האמור לעיל הוא, כי בדין נפסלו ספרי הנהלת החשבונות של המערערת והחשבוניות נשוא הערעור, אכן הוצאו שלא כדין.

כפל מס
ההסדר הנורמטיבי

32.    סעיף 50 לחוק מע"מ שכותרתו "הוצאת חשבונית מס שלא כדין" מטיל חובת תשלום כפל קנס על כל המוציא חשבונית מס ללא הרשאה או המוציא מסמך הנחזה להיראות כחשבונית מס:
"(א)אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, הוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לעניין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה".

33. חובת תשלום כפל מס חלה, כאמור, גם על מי שניכה מס תשומות הכלול במסמך הנחזה כחשבונית מס או שהוצא שלא כדין, אלא אם הוכח להנחת דעתו של המנהל, שאותו אדם לא ידע כי החשבונית הוצאה שלא כדין (סעיפים 50 ו - 50א1 לחוק מע"מ).

34    בדומה לחוקי מס אחרים, חוק מע"מ כולל הוראות המטילות על עוסק - ובמקרים מסוימים, גם על מי שאינו עוסק - חיוב בתשלום אשר כמוהו כקנס עונשי, על דרך הגדלת סכום החיוב במס.
תכלית החיוב כפולה; הרתעה ופיצוי (ע"א 6825/98 חברת אדוריים בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים, פ"ד נה(5) 330, 335).
אין מדובר בהוראה עונשית, הגם שבמהותה נועדה להרתיע. המדובר בסנקציה אזרחית - נזיקית. ודוק; הוצאת חשבונית מס שלא כדין, קרי, חשבונית פיקטיבית, עלולה לגרום למדינה לנזק כפול, שכן, חזקה על המס הכלול בחשבונית הפיקטיבית, כי לא שולם על ידי מוציאה, הגם שיש להניח כי מקבל החשבונית, יזדכה במס התשומות בגינה, שהרי לשם כך קיבל אותה לידיו, ללא כל עסקה מאחוריה.

35.    בקביעת שיעורו של כפל מס, יש לקחת בחשבון עונשים וסנקציות נוספים שהוטלו על החייב מס, אם הוטלו, שכן ראוי שלא למצות עמו את ההליכים בכל תחומי המשפט האחרים (ע"א 1497/01 הובר נ' הממונה האזורי מע"מ, חיפה פ"ד נז(5) 947, 956-958ב').

36.    הואיל והטלת כפל מס נועדה בעיקרה לפצות את המדינה על הנזק שנגרם לה בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין, קנויה לחייב זכות לטעון להפחתת שיעורו של ה"פיצוי", מקום בו הוכיח כי שיעור הנזק שנגרם, מופחת. כך, במקרה בו מקבל החשבונית החזיר את מלוא מס התשומות.
סעיף 100 לחוק מע"מ, אף מורה מפורשות על סמכותו של המנהל לוותר על קנס או ריבית או הוצאות, "מטעמים מיוחדים שיירשמו", לרבות "הפחתתם". (ראה ע"ש (מחוזי חי') 1096/04 - מנשה גולן נ' אגף המכס והמע"מ, תק-מח 2008(3), 7783 (2008).

נטל הראיה והשכנוע
37    לנוכח הקביעה, כי בדין נפסלו ספריה של המערערת, אין מחלוקת, כי נטל הראיה להוכחת העובדה שחשבוניות המס הוצאו כדין - על בסיס עסקאות אמת - מוטל על המערערת. לעניין זה, ראה רע"א 3646/98 כ.ו.ע לבניין בע"מ נ. מס ערך מוסף, שם נקבע:

"בערעור מס ערך מוסף לעניין ניכוי מס תשומות, 'נטל השכנוע' על העוסק המבקש לנכות את המס. נטל זה מלווהו מתחילת הדרך עד סופה ויחד איתו מוטל על העוסק 'נטל הבאת הראיות'. 'נטל הבאת הראיות' עובר למנהל כאשר הפנקסים נוהלו כדין ולא נפסלו והמנהל הוציא שומה לפי מיטב השפיטה. נטל זה עובר אל המנהל כאשר השאלה שבמחלוקת היא פנקסית או שהצדדים חלוקים בשאלה אם המחלוקת היא כזו. כאשר המחלוקת היא לבר פנקסית, 'נטל השכנוע' ו'נטל הבאת הראיות' על העוסק" [פד"י נ"ז (4) 891 בעמ' 909, 910].
בעניינו, המחלוקת נסבה בשאלה אם מוציאי חשבוניות המס, שימשו כקבלני משנה של המערערת וסיפקו לה עובדים, או שמא המדובר בחשבוניות פיקטיביות. המידע, ככל שהוא נוגע לעסקאות שבין המערערת למוציאי החשבוניות, מטבע הדברים, מצוי בידי המערערת ורק בידה לספק ראיות להוכחת טענתה, בדבר נכונותן לכאורה, של העסקאות, נשוא החשבוניות.
המערערת לא הציגה את ספרי החשבונות שניהלה לטענתה ואף לא הציגה מסמכים אחרים, כמו יומני עבודה, מהם ניתן ללמוד על אותם עובדים לכאורה, אשר סופקו לה על ידי מוציאי החשבוניות, באתרי העבודה השונים. הראיות היחידות שהוצגו מטעמה לעניין זה, היו עדויות העדים מטעמה, רובם ככולם, בעלי עניין וזיקה ישירה למערערת, אשר העידו כי ראו את חוסין ואיסמעיל אזברגה וכן את עלי דבבסה באתרי הבנייה השונים וכן, צפו בהם בעת שהביאו פועלים לאתרים השונים. אין בעדויות אלו, כדי לבסס את טענת המערערת, ללא הצגת מסמכים התומכים בה, בדבר אספקתם של פועלים באמצעות א. חירבאוי וא.ח.
המדובר אפוא, במחלוקת לבר- פנקסית, אשר הנטל להוכיחה רובץ לפתחה של המערערת.
כפי שהובהר ועוד ידובר, המערערת לא השכילה להרים את הנטל המוטל עליה.
המשיב הוכיח את טענתו לפיה, החשבוניות נשוא הערעור אינן משקפות עסקאות אמת."

ומן הכלל אל הפרט
38. הוכח כאמור, כי חשבוניות המס הוצאו שלא כדין. הוכח, כי המערערת לא רק שידעה על דבר הוצאת חשבוניות המס שלא כדין, אלא שיתפה פעולה עם הספקים שהוציאו אותן. המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, להוכיח כי פעלה בתום לב. יתירה מזו, המשיבה הוכיחה, בראיות רבות ומוצקות, את חוסר תום ליבה של המערערת. בנסיבות אלו, אין המערערת זכאית ליהנות מהסייג הקבוע בסעיפים 50, 50א לחוק מע"מ, החלים על עוסק שפעל בתום לב.

39. המערערת טוענת, כי מדיניות האכיפה הבררנית של המשיבה מחייבת כי לא יוטל עליה כפל מס, או למצער, יופחת גובה כפל המס. דא עקא, היא לא הציגה ראיות או טעמים טובים לטיעוניה אלו.

40. טענתה, כי הופלתה לרעה נדחית כאמור. נסיבות מעשי המערערת, משך התקופה הארוכה בה פעלה שלא כדין, סכומי העתק שניכתה כמס תשומות, מחייבים הטלת כפל מס, למיצוי תכלית ההרתעה הגלומה בחיוב כפל מס.
 
סיכום

41. על יסוד כל האמור לעיל, הוכח למעלה מן הנדרש בדין האזרחי, כי המערערת ידעה שחשבוניות המס נשוא הערעור הוצאו שלא כדין. היא לא הצביעה על עילה או טעם, על שום מה יש להפחית משיעור כפל המס שהוטל עליה. נהפוך הוא; נסיבות התנהלותה החמורות תומכות במסקנה, כי ראוי ונכון היה להשית על המערערת כפל מס, הן בשל חומרת מעשיה, הן בשל הסכומים הגבוהים שניכתה בניגוד לדין והן למען יראו וייראו.

42. אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון