טענתו של ב"כ המערערת הינה כנגד קביעת ביהמ"ש קמא, כי הנכות התפקודית של המשיב, כמו גם הפסד כושר השתכרותו, עומדים על 35%, נכות הגבוהה מהנכות הרפואית, שנקבעה למשיב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על אחוזי נכות תפקודית עקב תאונת דרכים: השופטת רויטל יפה-כ"ץ: 1. זהו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בדימונה (כב' השופט ד. מגד), אשר ניתן בתאריך 6/9/99, ואשר בו נפסקו למשיב (שהוא יליד 15/9/59, גרוש + 6 ילדים) פיצויים עקב פגיעתו בתאונת דרכים מיום 1/10/93. המערערת, היא חברת הביטוח אשר בטחה את הרכב בו נסע המשיב בעת התאונה, אינה כופרת באחריותה לפצות את המשיב בעקבות התאונה, והערעור - כמו גם פסק הדין שנדון בפני ביהמ"ש קמא - נסוב סביב גובה הפיצוי שנפסק למשיב. 2. טענתו הראשונה של ב"כ המערערת הינה כנגד קביעת ביהמ"ש קמא, כי הנכות התפקודית של המשיב, כמו גם הפסד כושר השתכרותו, עומדים על 35%, נכות הגבוהה מהנכות הרפואית, שנקבעה למשיב. את הנכות הרפואית של המשיב קבע ביהמ"ש קמא על סמך חוות דעת שניתנו מטעמם של 3 מומחים - אחד, ד"ר שאול לוין, מומחה מתחום האורטופדיה, מונה בהסכמת שני הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, ושניים, ד"ר ב. יופה, מומחה מתחום הכירורגיה ופרופ' א. כהנא, מומחית מתחום הנוירולוגיה, מונו על ידי ביהמ"ש. ד"ר שאול לוין קבע בחוות דעתו כי לתובע 100% נכות לתקופה של 3 חודשים, 50% נכות לתקופה של 3 חודשים נוספים, ומעבר לכך, קבע בחוות דעתו כי לא נותרה לתובע כל נכות צמיתה מתחום האורטופדיה. אולם, בחקירתו בביהמ"ש הוצג בפני ד"ר לוין צילום רנטגן מיום 17/6/96, אשר לא עמד בפניו בעת הבדיקה (שכן הבדיקה היתה לפני מועד הצילום), ובעקבות צילום זה מצא ד"ר לוין כי ישנה א-סימטריה קלה בין צד שמאל לצד ימין של האגן, ממצא שלא נראה בצילומים שהוצגו בפניו עובר לכך. בעקבות א-סימטריה זו פסק ד"ר לוין כי למשיב נותרה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10%, כשלדבריו המשיב "סובל מכאבים ויש לו הפרעה תפקודית" עקב כך. ביהמ"ש קמא - אימץ את קביעתו של ד"ר לוין לפיה למשיב 10% נכות אורטופדית. ב"כ המערערת טען הן בפני ביהמ"ש קמא והן בערעור, כי לא היה מקום לפסוק למשיב נכות אורטופדית כלל, וכי כדי שיוכל להוכיח זאת היה צריך ביהמ"ש קמא לאפשר מינויו של מומחה מתחום הרנטגנולוגיה על מנת שיבדוק את צילומי הרנטגן שנעשו למשיב, אותם צילומים שהיוו את הבסיס לשינוי החלטתו של ד"ר לוין. אולם דעתי היא כי צדק ביהמ"ש קמא, כאשר קבע כי פיענוח צילומי רנטגן הינם "לחם חוקם" של רופאים אורטופדיים ואין מקום למנות, נוסף על ד"ר לוין, מומחה נוסף לפיענוח צילומי הרנטגן. כן סבורה אני שצדק ביהמ"ש קמא כאשר תחת מינויו של רנטגנולוג איפשר לב"כ המערער לזמן שנית את ד"ר לוין לביהמ"ש ולחקור אותו, פעם נוספת, בנוגע לצילום הרנטגן. ומשפרופ' לוין עמד על דעתו, כי צילום הרנטגן מראה על פגיעה הקיימת במשיב בעקבות התאונה, פגיעה המותירה נכות רפואית בשיעור 10% (ולה השפעה תפקודית) - רשאי היה ביהמ"ש קמא לאמץ קביעה זו כפי שעשה, ואינני סבורה כי יש מקום להתערב בקביעה זו. 3. ביהמ"ש קמא גם אימץ את קביעתו של ד"ר יופה, המומחה מתחום הכירורגיה, ולפיה נותרה למשיב נכות בשיעור של 10% בתחום זה, וזאת בעקבות פציעת שרירי בית החזה בצורה בינונית. סבורה אני, כי חרף ערעורו של ב"כ המערער, צדק ביהמ"ש קמא כשאימץ את חוות הדעת הנ"ל, במיוחד לאחר שד"ר יופה בעצמו סבר שתתכן הטבה במצבו של המשיב במידה ויקבל טיפול, והוא חזר ובדק את המשיב, בהוראת ביהמ"ש, לאחר שהמשיב קיבל טיפול, ואף אז מצא כי לא היה שינוי במצבו של המשיב, ונכותו נותרה בשיעור של 10%. 4. כמו כן, ביהמ"ש קמא אימץ באופן חלקי את חוות דעתה של פרופ' כהנא - בכל הנוגע לנכות הרפואית, וזאת לאחר שקבע שחלק מהנכות שפסקה למשיב, בעקבות כאבים עצביים בשרירי החזה - חופפים לנכות הרפואית שנפסקה על ידי ד"ר יופה. פרט לכך, אימץ ביהמ"ש קמא את חוות דעתה בכל הנוגע לתסמונת הפוסט-טראומטית שמצאה אצל המשיב, תסמונת המקנה לו נכות בשיעור 10%. ביהמ"ש גם לא טעה, לדעתי, כאשר בחן את הנכות הנוגעת לכאבים שבחזה של המשיב וקבע כי מומחה רפואי רשאי, לצורך קביעת הפיצוי הממוני (במובחן מן הפיצוי הלא ממוני), לפסוק נכות גם בסטיה מהנכויות הקבועות בתקנות המל"ל, וגם בענין זה אין מקום להתערב בקביעותיו (שלהן בסופו של דבר היתה השלכה לנכות התפקודית בלבד). 5. למרות שהנכות הרפואית של המשיב עמדה על 10% נכות אורטופדית, 10% נכות כרירורגית ו- 10% נכות נוירולוגית, מצא ביהמ"ש קמא כי הנכות התפקודית של המשיב גבוהה יותר, ועומדת על 35% - ועל קביעה זו ערער ב"כ המערערת. אולם, נוכח הנכויות הרפואיות (אשר כולן, לפי המומחים, תפקודיות במהותן) והמגבלות שהמשיב סובל בעטין (כולל המגבלה בהרמת היד עקב הכאבים בחזה - נשוא חוות הדעת של ד"ר יופה ופרופ' כהנא), נוכח אי הצלחתו של המשיב להשתלב בתחום התעסוקה מאז התאונה למרות שעבד באופן רצוף כמה שנים לפני התאונה בעבודה בעלת הכנסה יפה, נוכח העובדה שבעבר המשיב עבד תמיד בעבודות כפיים, ואף נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב - כגון מקום מגוריו ושוק התעסוקה הפתוח בפניו, רשאי היה ביהמ"ש קמא להגיע למסקנה כי נכותו התפקודית של המשיב גבוהה מנכותו הרפואית, ואינני סבורה כי יש מקום להתערב בקביעתו כי נכותו התפקודית הנ"ל עומדת על 35%. 6. לטענת ב"כ המערערת שגה ביהמ"ש קמא משלא הביא בחשבון בעת קביעת הפיצויים את אי הקטנת הנזק מצידו של המשיב. אך ביהמ"ש קמא שקל היטב טענה זו, והגיע למסקנה כי גם אם המשיב יכול היה להקטין את נזקו יותר ממה שעשה עד כה, אזי שיעור הפסד השתכרותו, לאחר תקופות אי הכושר שנקבעו על ידי המומחה מתחום האורטופדיה, עומד על 35%, וזה סכום ההפסד שנלקח בחישוב הפסדי ההשתכרות הן לעבר והן לעתיד - ואינני סבורה שיש להתערב בקביעה זו. 7. ב"כ המערערת טען גם כנגד בסיס השכר שלפיו העריך ביהמ"ש את הפסד השתכרותו של המשיב, אך ביהמ"ש רשאי היה לקחת את ממוצע שכרו של המשיב בשנה האחרונה שלפני התאונה ולשערכו שיערוך מלא נכון ליום מתן פסק הדין. אין למצוא טעות בכך שביהמ"ש לא שיערך את הסכום ב- 80% בלבד כפי שסבר ב"כ המערערת שיש לעשות, וגם אין למצוא טעות בכך שהתחשב גם בהפרשות המעביד השונות - כולל לפיצויי פיטורין. ולפיכך אינני סבורה שיש מקום להתערב גם בקביעה זו של ביהמ"ש קמא. 8. גם ביחס לניכויים שניכה ביהמ"ש קמא מהסכום שקבע - אינני סבורה שיש להתערב בקביעת ביהמ"ש קמא, קביעה המבוססת על העובדות שהובאו בפניו. 9. ניתן לקבוע, כי פסק דינו של ביהמ"ש קמא מנומק היטב וקביעותיו ברורות. כן ניתן לקבוע כי ביהמ"ש קמא פסק את כל קביעותיו על סמך הראיות שהובאו בפניו, ולא מצאתי כי נפלה טעות בחישוב הנזק שערך (ר' לענין הנסיבות להתערבות של ערכאת הערעור בע"א 10/89, משה שבו נ' רינה אילוז, פ"ד מו(2)456 בעמ' 460), ולפיכך לו דעתי היתה נשמעת יש להותיר את כל קביעותיו של ביהמ"ש על כנן ולדחות את הערעור על כל חלקיו. כן הייתי מציעה לפסוק לטובת המשיב את הוצאות הערעור ושכ"ט ב"כ בשיעור 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ר.יפה-כ"ץ, שופטת ס.הנשיא י. פלפל, אב"ד: אני מסכים ס. הנשיא י. טימור: אני מסכים ס. הנשיא י. טימור אשר על כן הוחלט כאמור בחוות דעתה של כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ. נכות תפקודיתנכותתאונת דרכיםערעור