קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי לחקלאי על הפסקת מים: העובדות: 1. ביסוד התובענה דנן, עומדים נזקי יבול אשר נגרמו למטע תפוחי עץ, עקב הפסקות באספקת מים, במועדים שונים, בחודשים יוני - אוגוסט 91. התובע הינו חקלאי , חבר באגודה שיתופית כפר הריף (להלן: "האגודה או "כפר הריף"), שעסק בין היתר, בגידול תפוחי עץ. הנתבעת הינה רשות המים הארצית, אשר תפקידה להקים מפעל ארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לרבות נקיטת כל פעולה הדרושה לאספקת מים ממנו. (סעיף 48 לחוק המים, התשי"ט - 1959). 2. בין התאריכים 19.6.91 - 25.6.91 - 19.8.91 ארעו הפסקות באספקת מים. אשר בעקבותיהן, יזמה הנתבעת הפסקה באספקת המים, לצורך תיקון הצנרת, בין התאריכים 20.8.91 - 3.9.91. הודעה על הפסקת המים היזומה נשלחה לתובע, באמצעות האגודה, ביום 22.7.91. 3. כתוצאה מהפסקות המים, נגרמו נזקים ליבול תפוחי העץ, במטע התובע. נזקים דומים נגרמו לשכנו, מר אהוד רוזן, אף הוא חבר באגודה, אשר בעטיים הגיש האחרון תביעה נגד הנתבעת ונגד האגודה, בבית משפט זה, בת.א. 91/1975 (להלן: "התביעה הראשונה"). בתביעה הראשונה הביאו הצדדים את ראיותיהם ובסיומה, הגיעו לכלל פשרה, לפיה התביעה נגד האגודה נדחתה והנתבעת חוייבה לשלם למר רוזן סכום, שנקבע במסגרת ההסדר שהושג בין הצדדים. 4. הואיל והעובדות, נשוא התובענה דנן, זהות לאלו של התביעה הראשונה, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, לפיו התביעה הראשונה, תצורף לתובענה דנן ובית המשפט יכריע במחלוקת, תוך התייחסות לכלל הראיות שהוגשו בשתי התובענות, ויתן פסק דין מכוח הסמכות המוענקת לו, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ללא חובת הנמקה. כמו כן, הוגשו לעיון בית המשפט שני פסקי דין נוספים, העוסקים בשאלות דומות, פסק בורר שניתן ע"י עו"ד אלוני (שופט בדימוס) ופסק דין שניתן בת.א. 94/1860, בבית משפט זה על ידי כב' השופט חמדני. עילות התביעה 5. ביסוד התובענה עומדות שלוש עילות: א. עילה חוזית - מכוח הסכם לאספקת מים שנכרת בין הנתבעת לבין אגודת כפר הריף, מיום 29.7.80 (להלן: "ההסכם") לפיו הנתבעת התחייבה לספק מים לאגודה, קרי, לחבריה, ביניהם התובע. ב. עילה בנזיקין - שעניינה הפרת חובת הזהירות שהנתבעת חבה, כלפי התובע, לספק לו מים כסדרם ואי מתן הודעה בתוך פרק זמן סביר, בדבר היוזמה באספקת המים, אשר יאפשר נקיטה באמצעים הדרושים למניעת הנזק, או להקטנתו. ג. הפר הוראה חקוקה - הנתבעת, כמפעל מים ארצי, הפרה או חובתה על פי חוק המים, לספק מים לתובע. טענות הנתבעת 6. הנתבעת טוענת כי אין יריבות בינה לבין התובע ומן הטעם הזה בלבד - דין התביעה להידחות. לטענתה, החובה המוטלת עליה לספק מים, קמה מכוח ההסכם בינה לבין כפר הריף ולתובע אין מעמד ביחסים אלו. זאת ועוד, סעיף 13 (ג) להסכם, פוטר אותה מאחריות בגין נזקים שייגרמו לאגודה, קרי, לחבריה ואשר מקורם - בתקלות באספקת המים. 7. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי הוראות ההסכם גוברות על הוראות חוק המים, הואיל והצדדים לו, קרי, הנתבעת והאגודה, התנו על הוראות חוק המים. לפיכך, אין לייחס לה הפר הוראה חקוקה. ממצאים ומסקנות 8. באשר לחבות - מקובלת עלי הטענה, כי סעיף הפטור בהסכם (סעיף 13 (ג)), מסיר מהנתבעת אחריות במישור החוזי, לנזקי האגודה ובעקיפין לנזקי התובע. הפרשנות שהציע בא כוח התובע לסעיף הפטור, לפיה זה אינו חל מקום שהנתבעת פעלה באופן יזום - איננה עולה בקנה אחד עם לשון ההוראה בסעיף 13 (ג) ואף אינה מתיישבת עם אומד דעתם של הצדדים. עם זאת, הפטור מאחריות במישור החוזי אינו חל על האחריות המוטלת על הנתבעת מכוח דיני הנזיקין. 9. מתוך הנסיבות, כפי שהוכחו בתביעה הראשונה, עולה כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה לתובע, הן במישור המושגי והן במישור הקונקרטי, שעה שגרמה להפסקה יזומה באספקת המים, בשיאו של הקיץ, סמוך לעונת הקטיף, ללא מתן התראה בתוך פרק זמן סביר ומבלי שנקטה באמצעים הדרושים, למניעת נזקו של התובע. אשר על כן, על הנתבעת לשאת בנזקי התובע. הנתבעת, כמפעל מים, הפרה אף את חובה, מכוח חוק המים, לספק מים כנדרש ולדאוג לתקינותו של מפעל המים. לפיכך, אף בעילה זו - הנתבעת נושאת באחריות לנזקי התובע. 10. באשר לגובה הנזק - הוגשו חוות דעת מטעמם של הצדדים. כמו כן, הונחו בפני בית המשפט חוות הדעת ששימשו כראיה בתביעה הראשונה. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושקלתי את עדויות הצדדים בתביעה הראשונה, הגעתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו בסכום כולל של 65,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. פיצוייםחקלאותחוק המים / רשות המיםמים