פיצוי על מבנה קיים על מגרש שהופקע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על מבנה קיים על מגרש שהופקע: .1בפסק הדין החלקי שניתן ב- 2.6.92נקבע בפיסקה 10, כי: "הפיצוי שלו זכאי התובע מתמצה, איפוא, בשווי השוק החופשי של חלק המבנה הבנוי על חלק המגרש שהופקע ובירידת ערכו, במידה וקיימת, של מותר המבנה הבנוי על חלק המגרש שלא הופקע נכון לתאריך ה-...16.8.86" יצויין, כי על המגרש שהופקע בנוי מבנה אבן ישן, ששטחו הכולל הוא 510ממ"ר, חלק המבנה הנכלל בהפקעה הוא 360ממ"ר, כך ששטח מותר המבנה הוא 150ממ"ר. בהמשך הפיסקה נקבע, כי: "ההפרש שבין הערכות המומחים הוא גדול, דבר המקשה על קביעת הפיצוי ההולם (ראה ע"א 161/79, פ"ד לד(3) 225, בעמ' 227ב'). מה גם שהצדדים בחרו שלא להעידם ולהציג רק את חוות דעתם. כדי שלא להגיע למצב דומה, נראה לי כי יש מקום למנוי מומחה מוסכם על הצדדים או בהיעדר בהסכמה, שהיא הרצויה, מומחה שימונה על ידי בית המשפט שיעריך את הפיצוי על פי הנתונים ובהיקף שציינתי". .2מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בקשר למינוי שמאי מקרקעין, שיעריך את השווי האמור, פניתי ללשכת שמאי מקרקעי ישראל, שתמנה שמאי מקרקעין לביצוע הערכה, והיא מינתה את שמאי המקרקעין, מר בן ציון אבני, שערך דו"ח שומה והגישו ב- 23.11.92כראיה לבית המשפט. מומחה זה השלים את האמור בדו"ח והבהירו בהופעתו לפניי ב-.3.2.93 .3השמאי אבני ביקר במקום ב- 6.11.92לאחר שנפגש עם באי-כוח הצדדים וקיים ישיבה עימם. מחוות דעתו עולה, כי המבנים, ששיטחם הכולל 526ממ"ר, מושכרים על ידי התובע, כולל חצר בשטח 550ממ"ר. עוד צויין, כי עיקר הבנייה היא בחזית הדרומית, הגובלת ברח' ואדי סליב, לאמור, על חלק המגרש שהופקע. מסקנת השמאי היא "כי יש לשלם פיצוי על כל שטח הבניין, וזאת הואיל והוצאות שימור יתרת הבניין גבוהות וקו ההפקעה יצר צורה בלתי רגולרית לבניין". הוא אמד את גובה הפיצוי בגין הפקעת הבניין, לתאריך 16.8.66, לסך 500, 127דולר. תאריך זה הוא 60יום לאחר מועד פרסום ההודעה על הפקעה והוא התאריך הקובע, כפי שצויין בפיסקה 9לפסק הדין החלקי. בהופעתו לפניי הבהיר מר אבני, כי ליתרת הבניין אין ערך בפני עצמה, אלא רק כחלק מהבניין השלם, לכן ירידת הערך גלומה בשווי הבניין כולו. הבסיס לחישובו היה 250דולר ל- 1ממ"ר לכל חלקי הבניין. .4אין, למעשה, מחלוקת, כי התובע ממשיך להחזיק במבנה כולו ומפיק הכנסה לעצמו מהשכרתו. הנתבעת טרם מימשה את זכויותיה לתפיסת חזקה פיסית של המבנה. מכאן, שהתובע לא סבל נזק בשל העיכוב שחל בתשלום הפיצוי ואינו זכאי לריבית בשל תקופה זו. החיוב הדולרי שומר על ערכו הריאלי של הפיצוי. אין התובע יכול ליהנות משני עולמות בעת ובעונה אחת, גם להמשיך ולהחזיק במבנה שהופקע וליהנות מהפירות שהוא מכניס לו, וגם ליהנות מפיצוי על העיכוב בתשלום הפיצויים. נפסק בע"א 481/74 [1] בעמ' 102לעניין חיוב בריבית עקב האיחור בתשלום, כי לדרישה לחיוב שכזה אין כל שחר. זכות זו "עומדת לבעלים" אלא אם "הבעלים ממשיך בפועל להחזיק בנכס המכניס פירות והוא נהנה מפירותיו". אין התובע יכול ליהנות בעת ובעונה אחת משני עולמות, באחד הוא ממשיך לגור בדירתו ועדיין לא פינה אותה והשני יחזיק בסכום נכבד או שיהנה מריבית על סכום זה. (השווה ע"א 78/74 [2] בעמ' 430(ב) וראה ספרו של עו"ד קמר על דיני הפקעת מקרקעין (מהדורה שלישית) 201). .5התוצאה היא, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 500,127 דולר, בשווי שיקלי לפי שער החליפין היציג ביום התשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. כן מחייב אני את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 7שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק הנ"ל, מהיום ועד לתשלום בפועל, בצירוף מע"מ. קרקעותפיצוייםמבנה