קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על תאונת שרשרת בתביעות קטנות:  1. עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע כנגד ארבעה נתבעים לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב בבעלותו (להלן: "הסובארו") בתאונת שרשרת, שארעה ביום 21.9.01 בצומת גן הורדים ובה היו מעורב רכב מסוג ניסן, בבעלות הנתבע מס' 1, המבוטח על ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: "הניסן") וכן רכב נוסף מסוג שברולט, בבעלות הנתבע מס' 3, המבוטח על ידי הנתבעת מס' 4 (להלן: "השברולט"). כמו כן, הוגשה על ידי הנתבע מס' 1, בעלי הניסן, הודעה לצד ג' המופנית כלפי הנתבעים מס' 3 - 4, בעל השברולט ומבטחו, לפיצוי בגין נזק הרכוש שנגרם לרכבו באותה תאונה. 2. למקרא כתבי הטענות עולה כי מחלוקת של ממש נטושה בין הצדדים, באשר לנסיבות התרחשות התאונה, מחלוקת, אשר דומה כי נטשטשה לחלוטין למשמע העדויות. 2.1 התובע, בכתב תביעתו, תאר תאונת שרשרת, אשר ארעה כתוצאה מעצירתו הפתאומית, עצירה לה נדרש בעקבות עצירת הרכב שנסע לפניו. מהתאור בכתב התביעה עולה כי רכבו, הסובארו, נפגע מאחור מרכב הניסן וכי זה האחרון נפגע, רק לאחר מכן, מרכב השברולט. בעדותו בבית המשפט העיד התובע כי רכב הניסן הצליח לעצור מאחוריו, מבלי לפגוע בו, ורק לאחר שנפגע בעצמו מרכב השברולט, האחרון בשרשרת, נהדף לעברו ופגע בחלקו האחורי של הסובארו - "עברתי באור ירוק בצומת הורדים, רכב שלפני עצר פתאום, אני עצרתי אחריו, היתה לי תחושה שאני עלול לחטוף מכה מאחור ולהפתעתי לא קרה כלום, העפתי מבט במראה וראיתי שהרכב מאחורי (הניסן - ש.י.) הצליח לעצור. רק אז הרגשתי את המכה הראשונה ולאחריה מכה קטנה. ………… המרחק ביני ובין נתבע 1 (הניסן - ש.י.) לאחר שזה עצר היה קרוב. לדעתי נתבע מס' 3 (השברולט - ש.י.) פגע בנתבע 1 קדימה והעיף אותו אלי. היתה מכה ראשונה חזקה ואחריה הרגשתי עוד מכה שניתן להגדיר אותה כלטיפה". משנדרש התובע להסביר את הסתירה שבין תאור התאונה בכתב תביעתו לבין תאורה בעדותו השיב כי כל האמור בתביעתו נכון הוא וכי כוונתו היתה שהרכב מאחוריו, קרי; הניסן פגע בו לאחר שנפגע בעצמו אלא שכשל באופן בו התנסח. 2.2 הנתבע מס' 1, בעלי הניסן, טען הן בכתב ההגנה שהגיש והן בעדותו בבית המשפט כי הצליח לבלום בלימת חירום מבלי לפגוע ברכב שלפניו, רכבו של התובע, ולאחר מכן חש מכה חזקה מאחור. לדידו, נהדף מאותה מכה לעבר רכב הסובארו שלפניו ופגע בו. 2.3 לגרסת הנתבע מס' 3, בעלי השברולט, כפי שעולה מכתב הגנתו, נפגע הניסן על ידו מאחור, זאת רק לאחר שפגע בסובארו שלפניו. גרסה זו, אשר יש בה כדי להטיל את האחריות לנזקי הסובארו על הניסן בלבד לא אוששה בעדותו של הנתבע מס' 3 בבית המשפט. בעדותו בפני העיד הנתבע מס' 3 כי כלל לא ראה את הסובארו וכי פגע בניסן לאחר שלא עלה בידו לבלום. הנתבע מס' 3 בעדותו לא ציין ולו ברמז כי הניסן פגע בסובארו עוד בטרם נפגע על ידו. עינינו הרואות כי הנתבע מס' 3, אשר על פי הנטען בכתב הגנתו, חלק על נסיבות התרחשות התאונה כפי שתוארו על ידי נתבע מס' 1 בכתב הגנתו ובעדותו ועל ידי התובע בעדותו, לא דבק בגרסתו שלו ואף לא ניסה לקעקע את גרסתם של האחרים. בעדותו בפני יש כדי לאושש את גרסת התובע והנתבע מס' 1 ודומה כי בעובדה שלא שב וציין בעדותו כי הניסן פגע בסובארו עוד בטרם נפגע על ידו, אין משום השמטה מקרית, זאת באשר המדובר בפרטים מהותיים המונחים בלב ליבה של המחלוקת. עוד ובנוסף יצויין כי על פי עדותו של התובע חזר בו הנתבע מס' 3 מגרסתו בכתב ההגנה עוד טרם הדיון בבית המשפט, במהלך שיחת טלפון שנתקיימה בין השניים - "הנתבע מס' 3 התקשר אלי בשלב מסוים, לאחר הגשת התביעה וביקש לדעת מדוע אני תובע אותו. שהסברתי לו שאני נופל בין הכסאות בין שתי חברות הביטוח והבעיה היא בגרסה שהוא טוען שקודם נתבע מס' 1 (הניסן - ש.י.) פגע בי ורק אחר כך הוא פגע בנתבע מס' 1, אז הוא אמר לי שהוא שינה את גרסתו והוא באמת פגע במיכאל (הניסן - ש.י.). גם שהחלפנו פרטים זו היתה רוח הדברים." 3. כאמור, אותה מחלוקת, שעלתה מכתבי הטענות, באשר לנסיבות הפגיעה בסובארו נטשטשה לחלוטין ולאור עדותם של כל הנהגים המעורבים בתאונה ניתן גם ניתן לקבוע כממצא עובדתי כי הניסן פגע בסובארו רק לאחר שנפגע בעצמו מהשברולט. בממצא עובדתי זה יש כדי להטיל את מלוא האחריות לפגיעה בסובארו על השברולט, זאת בהתחשב בעובדה כי הניסן הצליחה לבלום, בלימת חירום, מבלי לפגוע בסובארו, דבר המעיד כאלף עדים על העובדה כי נהג הניסן לא הפר את חובתו לנהוג את רכבו במהירות סבירה, בהתחשב בכל הנסיבות ותנאי הדרך והתנועה בה, באופן שקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב, לרבות עצירת חירום, ממין זו שנדרשה במקרה דנן. 4. התביעה בגין נזקי הרכוש שנגרמו לסובארו הועמדה על ידי התובע על סך כולל של 1,622 ש"ח (1,312 ש"ח נתבעים בגין הנזק שנגרם לרכב עפ"י דו"ח שמאי ו- 310 ש"ח בגין שכ"ט שמאי) ונתמכת בדו"ח שמאי ובחשבונית מס בגין תשלום שכ"ט השמאי. משמסמכים אלה לא נסתרו הרי שאני פוסקת על פיהם ומחייבת את הנתבעים 3 ו- 4, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,622 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.01 . כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים 3 ו- 4 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 200 ש"ח. 5. בהתייחס להודעה לצד ג' שנשלחה עלי ידי הנתבע מס' 1 והמופנית כלפי הנתבעים 3 ו - 4, הרי שזו אינה עומדת בתנאי תקנה 5 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, באשר אינה "תביעה שכנגד כלפי התובע" (תקנה 5(ב)), ואף אינה מכח הטענה לזכאות "להשתתפות או לשיפוי מאת צד שלישי בשל כל סכום שייפסק נגדו בתביעה" (תקנה 5 (ג)), ולפיכך הנני מורה על מחיקתה ללא צו להוצאות. פיצוייםתאונת דרכיםתאונת שרשרת