קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי: 1. לפניי בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18 - 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). 2. המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה יצוגית נגד המשיבה. ביסוד הבקשה טענת המבקשת, כי המשיבה לא מסמנת את מוצרי המזון הנמכרים בחנויות הדיוטי-פרי בסימון תזונתי כלשהו בשפה העברית, וזאת בניגוד לחובתה לעשות כן בהתאם לתקנות בריאות הציבור (סימון תזונתי) התשנ"ג - 1993 ולדברי חקיקה נוספים. המבקשת עתרה לצו עשה ולסעד הצהרתי וכן נדרש פיצוי כספי בגין ירידת ערכם של המוצרים עקב אי סימונם ובגין נזק לא ממוני. לעניין זה ציינו ב"כ המבקשת, כי אין ברשותם נתונים מדוייקים בדבר היקף מכירות והנזק לחברי הקבוצה, אם כי סכומה המשוער של התביעה הוא 36 מיליון ₪. 3. במרץ 2011, מבלי שהוגשה על ידי המשיבה תשובה לבקשת האישור, הוגשה על ידי ב"כ הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה. ביום 14/4/11 הוריתי לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה בעיתונים ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעות שפורסמו כאמור, פורטו עיקרי ההסכם והוגדרה הקבוצה. כמו כן צוין, בין היתר, כי תוך 45 ימים רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדות להסדר, או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. 4. לאחר ביצוע הפרסומים לא הוגשו התנגדויות כלשהן מצד חברי הקבוצה. אף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסכם הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באמצעות באת כוחו, כי אין הוא מוצא להביע התנגדות לבקשה לאישור הסכם הפשרה, וזאת בכפוף להבהרה שאליה אתייחס בהמשך. 5. על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, "בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן נבחן את הסכם הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה. 6. עילות התביעה, שעליהן התבססה הבקשה, הן הפרת חובה חקוקה והטעייה צרכנית, וזאת בזיקה לאי קיום חובת הסימון התזונתי בעברית כמפורט לעיל. 7. חברי הקבוצה הם כלל רוכשי המזון בחנויות הידועות בשם "דיוטי פרי" אותן מפעילה המשיבה. 8. כפי שכבר פורט לעיל, המבקשת עתרו לפסק דין הצהרתי שלפיו הפרה המשיבה את הוראות הדין, וכן למתן צו עשה אשר יורה למשיבה להסיר את המחדל. כמו כן נדרש פיצוי כספי כאשר לעניין ציינו ב"כ המבקשת, כי אין ברשותם נתונים מדויקים בדבר היקף מכירות והנזק לחברי הקבוצה. 9. השאלות המהותיות שבעובדה ומשפט, המשותפות לכאורה לכלל חבריה של הקבוצה, הן אלו: האם המשיבה הפרה את הוראות הדין באשר לסימונם בעברית של מוצרי המזון הנמכרים על ידה; האם בכך ביצעה כלפי חברי הקבוצה עוולה של היפר חובה חקוקה או של הטעיה צרכנית, המצדיקה את הושטת הסעדים המפורטים בתובענה. 10. הסכם הפשרה כולל שני רכיבים. רכיב עיקרי ראשון שלו הוא הסרת המחדל. במסגרת זו התחייבה המשיבה לסמן כדין את המוצרים הנמכרים על ידה. רכיב עיקרי שני של הסכמי הפשרה הוא מתן פיצוי לטובת הציבור. בהקשר זה הוסכם על הטבה ממוקדת בהיקף של 800,000 ₪ לפיה מוצרי שוקולד שהספק שלהם הנו מחוץ לישראל ישווקו באופן בו בגין רכישת שני מוצרים מאותו סוג יקבל הרוכש מוצר שלישי מאותו סוג במתנה, עד אשר תוענק בדרך זו מלוא ההטבה, שתימדד לפי מחיר המוצר השלישי שיוענק חינם. המשיבה התחייבה שלא להעלות את מחירי מוצרים אלו בתקופת מתן ההטבה. תחילת מתן ההטבות לא יאוחר משישה חודשים ממועד אישור הסכם הפשרה. על פי הסכמי הפשרה, בכפוף לאישורם מוותרים חברי הקבוצה, כלפי המשיבה או מי מטעמה, על כל תביעה או טענה הכלולות בבקשת האישור. 11. יצוין, כי בנוסחו המקורי של הסכם הפשרה נאמר, כי מתן ההנחות יערך במסגרת "מבצע", אך במהלך הדיון לפני הוסכם, כי מונח זה לא יופיע בהסכם, וכי המשיבה אף תמנע מלעשות בו שימוש על המדפים או על המוצרים. תחת מונח זה יבוא בהסכם: "מתן ההנחות" או "תקופת מתן ההנחות", לפי העניין (פרו' ישיבת 6/7/11). והערה נוספת: בהסכם הפשרה המקורי נאמר כי סימון המוצרים יעשה בהתאם לדין הישראלי "כשהסימון יעשה בשפה העברית או בשפה האנגלית", אך נוכח הבהרתו של היועץ המשפטי לממשלה אישרו ב"כ הצדדים, בהודעה משותפת מיום 22/9/11, כי כל עוד לא שונה הדין, יעשה הסימון בשפה העברית כאשר ניתן יהיה להוסיף לכך סימון בלועזית, התואם לתוכן בעברית. לצורך זה ביקשה המשיבה תקופת התארגנות של ארבעה חודשים, ובשים לב, בין היתר, לכך שמיצוי הליכי המשפט היה נמשך זמן רב יותר, אין סיבה שלא להיעתר לבקשה זו. הסכם הפשרה יראה, אפוא, כמתוקן בהתאם לכל האמור לעיל. 12. לצורך הערכת הסכם הפשרה ראוי להקדים ולהדגיש, כי על פי הנטען בבקשת האישור, המשיבה מפעילה בישראל מספר חנויות "דיוטי-פרי". תכלית הוראות הדין העוסקות בחובת הסימון התזונתי היא צרכנית מובהקת, לאמור: לאפשר לצרכן לדעת מראש מהם מרכיביו של המוצר, לרבות משקלם היחסי וערכם הקלורי, וכך לקבל החלטה מודעת האם לרכוש את המוצר אם לאו כאשר הוא מצויד בכל המידע הצריך לעניין. במסגרת הסכם הפשרה, אשר מבוקש ליתן לו תוקף של פסק דין, מתחייבת המשיבה לקיים את הוראות הדין ככתבן וכלשונן ולטעמי, אין להקל ראש בערכה של התחייבות זו: על פי העולה לכאורה מבקשת האישור, המשיבה הפרה את חובת הסימון. לא שמענו כי רשויות התביעה פעלו לאכיפתן של הוראות הדין על המשיבה. והנה, כיום מוכנה המשיבה ליטול על עצמה חיוב פסוק לקיים את הדין ככתבו וכלשונו. מהיבט זה יש בהסכמי הפשרה כדי להגשים את תכליתו של חוק תובענות יצוגיות לקדם, בין היתר, את "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (סעיף 1(2) לחוק תובענות ייצוגיות; וראו בהקשר זה את הדברים שנאמרו על ידי השופט א' רובינשטיין ברע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ בהקשר ל"אכיפה אזרחית" של חוק הגבלת העישון). 13. אשר למרכיב הפיצוי על פי הסכם הפשרה נראה לי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו אין מקום לעריכת תחשיבים כלכליים בדבר כדאיותו הכספית לציבור או לחברי הקבוצה, מה עוד שלא הונחה תשתית עובדתית לכך שעריכת תחשיבים כאלו היא כלל אפשרית. בהקשר זה יוטעם, כי ספק רב אם לחברי הקבוצה או למי מהם כלל נגרם עקב אי קיום התקנות נזק בר פיצוי. מטעמים אלו אף איני רואה צורך למנות במקרה דנן "בודק". 14. נוכח כל המקובץ לעיל נחה דעתי, כי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. לפיכך אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. מובהר, כי הסדר הפשרה המאושר כולל את התיקונים שנזכרו בסעיף 11 לעיל. 15. הצדדים המליצו, כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך כולל של 69,000 ₪, ובגמול למבקשת בסך כולל של 60,000 ₪. אשר לגמול יש להביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 22 לחוק תובענות יצוגיות. אשר לשכ"ט-עו"ד לב"כ המבקשת יש להביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 23 לאותו חוק. אמת מידה בולטת, המטה את הכף לעבר פסיקת גמול ושכר טרחה בשיעור ממשי, היא מידת חשיבותה הציבורית של התובענה. לטעמי, יש לעודד את הגשתן של תביעות ייצוגיות מסוג זו שלפנינו, אשר עניינן באכיפה "אזרחית" של דינים צרכניים על רשתות למכירת מוצרי מזון. בתוך כך יש להוסיף ולהביא בחשבון את הסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחם בניהול ההליך ואת ההוצאות שהוצאו לשם כך. מצד שני יש לציין, כי ההליך לא היה מורכב, התשתית העובדתית והמשפטית הייתה פשוטה וצרת יריעה, וטרחתו של ב"כ המבקשת הייתה מוגבלת. אשר לפיצוי לציבור הרי הוא אינו ניתן בכסף אלא בדרך של הטבה צרכנית. נוכח שקלול מכלול הנתונים נראה לי, כי אין עילה להתערב בתקרות הגמול ושכר הטרחה שהומלץ עליהן, אך בנסיבות הענין ראוי להתנות ולו חלק מהסכומים המומלצים במתן ההטבה לציבור בפועל. התנייה כזו אף תיצור אצל המבקשת ובא כוחה תמריץ לפקח על מתן ההטבה הלכה למעשה. הגמול למבקשת ושכר טרחת עורך דינו של המבקש ישולמו אפוא כדלקמן: א. בשלב זה תשלם המשיבה ע"ח גמול למבקשת סך של 30,000 ₪, וע"ח שכ"ט עו"ד סך כולל של 40,000 ₪. ב. כמו כן תשלם המשיבה למבקש ולבא כוחו 10% משווי ההטבות שיוענקו על ידה בפועל על פי הסכם הפשרה, ובלבד שגובה הגמול שישולם על פי סעיף ב' זה לא יעלה על 30,000 ₪ נוספים, ואילו גובה שכ"ט עו"ד לא יעלה על סך כולל של 29,000 ₪ נוספים. עם תום תקופת ההטבה יגישו הצדדים לבית המשפט הודעה משותפת שאליה יצורף אישור רואה החשבון של המשיבה, שיפרט את היקף ההטבות שניתנו בפועל. 16. ב"כ הצדדים יגישו לאישורי בתוך 14 יום את נוסח ההודעות ואופן הפרסום הנדרשים לפי סעיף 25 לחוק. פסק הדין ייכנס לתוקף רק לאחר אישור נוסח ההודעות ואופן הפרסום על ידי בית המשפט. תביעה ייצוגיתפשרה