הכלל הוא, שיש לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקת. יחד עם זאת, כלל זה אינו ערך בודד, אלא לצידו קיימים אינטרסים לגיטימיים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים [רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193 (2002)]. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו לגילוי מסמכים כנגד צדדים שלישיים: הרקע לבקשות: 1. עניינן של הבקשות שלפניי במתן צווים כנגד התובעות וכנגד הצדדים השלישיים, לגלות מסמכים ולהשיב לשאלונים. ההליך ננקט על ידי הנתבעת 2, רשות שדות התעופה בישראל (להלן: "רש"ת") הואיל ולטענתה של רש"ת, התובעות והצדדים השלישיים לא גילו את מלוא המסמכים שנדרשו מהם ואף לא השיבו לשאלונים באופן מלא. 2. זה המקום לציין שהתביעות הנשמעות לפניי במאוחד, עוסקות בטענת יבואניות לפיה הנתבעות גבו מהן, שלא כדין, סך 5 דולר, כ"דמי הרשאה", בגין כל רשימון ורשימון במסגרתו יובאו טובין ארצה, דרך שדה התעופה בן גוריון. ביסודה של התביעה מונחת הטענה שהתשלום נדרש שלא כדין: שלא ברשות ושלא בסמכות. הסעד המבוקש על ידי התובעות, הוא סעד ההשבה. סכומן המצטבר של כלל התביעות הנשמעות לפניי במאוחד, שלושים ושלוש במספרן, הינו כעשרה מיליון ₪. עוד יצוין, שרש"ת מבחינתה, נקטה בהליכי צד שלישי כנגד סוכני המכס, שכן לטענתה העיקרית, גביית דמי ההרשאה בוצעה בתיאום ובהסכמה של סוכני המכס באמצעות ארגוני הסוכנים. 3. ריבוי הצדדים במשפט, כמו גם הצורך לקבץ ולסכם את התשלומים ואת הפעולות שבוצעו לאורך שנים, משליך גם על הבקשות שלפניי. 4. סמוך לאחר שהוגשו הבקשות, במסגרת ישיבת קדם המשפט, הועלתה האפשרות שרש"ת תצמצם את היקפן של דרישותיה לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים. ואכן במסגרת תשובתה לבקשות, הודיעה רש"ת על צמצום הדרישות. בהקשר אציין שחלק מהתובעות ומסוכני המכס טענו שבמסגרת התשובה לבקשות, הרחיבה רש"ת את יריעת טענותיה ועל כן נתבקשה מחיקת התשובה. בסופו של דבר, טענה זו יושבה בכך שבקשת מחיקת התשובה נחשבה כהשלמת טיעון מצד המשיבות, לאחר שהובאה לפניהן תשובתה של רש"ת במסגרת הבקשות [החלטה מיום 25.5.2011]. הדרישה לגילוי מסמכים: 5. רש"ת עתרה לגילוי מסמכים כדלקמן: א. גילוי מסמכים המשלימים עסקה: הזמנה, חשבונית ואסמכתא לתשלום למכס ולסוכן המכס. על מנת למזער את אלמנט ההכבדה וריבוי המסמכים, הציעה רש"ת למסור מסמכים לגבי חודש קלנדארי בודד, אשר יקבע על פי דרישתה, בהתאם לרשימונים שהופקו באותו חודש. ב. גילוי הסכמים בין התובעות לבין סוכני המכס שלהם. ג. גילוי התכתבויות בין התובעות לבין סוכני המכס, בעניין תשלום דמי הרשאה. 6. לטענת המשיבות, המסמכים הרלוונטיים כבר נמסרו. היענות לדרישתה של רש"ת תכביד באופן בלתי סביר על המשיבות ואין בהן אלא להוות מסע דייג. יתר על כן, המסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת נשוא ההליכים. 7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש מקום להיעתר לבקשתה המצומצמת של רש"ת. 8. הכלל הוא, שיש לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקת. יחד עם זאת, כלל זה אינו ערך בודד, אלא לצידו קיימים אינטרסים לגיטימיים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים [רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193 (2002)]. 9. בענייננו, מדובר במספר רב של תביעות השבה לגבי מספר רב של רשימונים, אשר שולמו לאורך שנים. מתן צו גורף לגילוי מסמכים העסקאות: הזמנה, חשבונית ואסמכתאות לתשלום, אכן עלול להיות מכביד ולהכתיב את המטרה העיקרית של הליך גילוי המסמכים - החתירה לגילוי האמת וניהול ההליך בקלפים גלויים [רע"א 4234/05 בנק המזרחי נ' פלץ, (ט.פ.) (2005)]. 10. במסגרת ישיבות קדם המשפט נעשה מאמץ לצמצם את ההכבדה הכרוכה בבדיקה פרטנית של אלפי הרשימונים. כחלק מכך, התגבש הסדר על פיו יחתרו הצדדים להסכמה על הסכומים ששנויים במחלוקת, תוך התבססות על מאגר המידע של מל"מ. 11. דרישתה של רש"ת, כמי שמתמודדת עם תביעות כספיות להשבה מצטברת של מיליוני שקלים, שיוצגו לפניה מסמכי עסקאות על פני חודש אחד מתוך תקופה של עשרות חודשים, הינה דרישה לגיטימית. בכך שרש"ת צמצמה את היקף הגילוי הנדרש, היא הפחיתה מאוד את משקלה של שאלת ההכבדה בהליך גילוי המסמכים. אכן, ייתכן ואיתור המסמכים על פני חודש אחד מתוך תקופה ארוכה, עלול להטריח את בעלי הדין. יחד עם זאת, בהתחשב במכלול השיקולים ובזכותה של רש"ת להתמודד עם טענת ההשבה, אני סבור שהדרישה מידתית ביחס לכמות העצומה של המסמכים הפוטנציאליים עליהם ויתרה רש"ת. 12. מאליו מובן, שבעלי הדין לא נדרשים לייצר מסמכים שאינם קיימים [רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג (ט.פ.) (2005)]. ככל שלא יימצאו המסמכים, די יהיה במסירת תצהיר המפרט שנעשה מאמץ לאתר את המסמכים והם לא הומצאו, כמצוות טופס 11 לתקנות. 13. דברים אלה יפים גם לעניין בקשה מספר 80, במסגרתה עתרה רש"ת לגילוי מסמכים מצד סוכני המכס. במסגרת תשובתה לבקשות ולאחר ישיבת קדם המשפט, נאותה רש"ת לצמצם מאוד את דרישתה לגילוי מסמכים, כך שיימסרו המסמכים ביחס לעסקאות בחודש נתון, בדומה לדרישה מהיבואניות. 14. רש"ת עתרה בנוסף לגילוי הסכמים בין התובעות לבין סוכני הנכס וכן לגילוי התכתבויות. לנוכח טענותיה של רש"ת על פיהם מנגנון גביית דמי ההרשאה נעשה בהסכמתם של סוכני המכס או מי מטעמם, הרי שיש מקום לברר טענה זו ולבחון אם נמצא לה יסוד במסגרת התכתבויות בין סוכני המכס לבין היבואניות (התובעות) או במסגרת הסכמים שנערכו בין סוכני המכס ליבואניות. על כן, אני מורה על גילוי מסמכים אלה, ככל שטרם נמסרו ובלבד שהם רלוונטיים לתביעה, היינו כוללים התייחסות מפורשת לתשלומי אגרות או מיסים אשר יושתו במסגרת הליך יבוא הטובין ארצה. 15. על מנת לצמצם את אלמנט ההכבדה באיתור מסמכים אלה [רע"א 6297/97 רכאח נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, (ט.פ.) (1998)], הנני קוצב את התקופה לאיתור המסמכים לשבע שנים הנספרות ממועד הגשת התביעה הראשונה, היינו משנת 2002. שאלונים שהופנו ליבואניות-תובעות (בקשה 79): 16. רש"ת צמצמה את דרישתה למתן תשובות לשאלונים מצד היבואניות (התובעות) לארבע שאלות: א. שאלה 2.1: פירוט השנים בהם שולמו דמי ההרשאה ופירוט האופן בו בוצעה הנהלת החשבונות בין אם על ידי מנהל חשבונות ובין על ידי רואה חשבון. ב. שאלה 2.2: מתן מענה לשאלה אם בשנים הרלוונטיות בהן שולמו דמי ההרשאה נהנה היבואן מייעוץ משפטי. ג. שאלה 3: מתן מענה לשאלה האם הרשימונים הועברו להנהלת חשבונות של היבואן. ד. שאלה 7: מתן מענה לשאלה האם הרשימונים שולמו באמצעי תשלום של היבואן או באמצעי תשלום של סוכן המכס. 17. התובעות התנגדו למתן מענה לשאלונים מחמת היותן שאלות כלליות, בלתי רלוונטיות או בלתי ברורות. 18. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובהתחשב בכך שמדובר במספר מצומצם יחסית של שאלות, אני סבור שיש מקום להשיב למרבית השאלות. 19. שאלה 2.1 - בשאלה זו נדרשו התובעות לפרט האם הנהלת החשבונות בוצעה על ידי רו"ח או על ידי עובד הנהלת חשבונות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שהתובעות אשר לא השיבו לשאלה, נדרשות לעשות כן. השאלה מתיישבת עם המחלוקת שבין הצדדים, האם תשלום דמי ההרשאה בוצע מתוך הסכמה או שמא בוצע מתוך כפיה או חוסר ידיעה. 20. שאלה 2.2 - בשאלה זו נדרשו התובעות לפרט אם בשנים בהן שילמו דמי הרשאה הן נהנו מייעוץ משפטי. אני סבור שהשאלה איננה רלוונטית. במובחן משאלת הנהלת החשבונות, ששם אמורות להיבחן התנועות הכספיות ואף ייתכן שניתנות מעת לעת חוות דעת בדבר חיובים מוניטאריים ופיסקאליים שונים, הרי שאין הדבר כך לעניין ייעוץ משפטי. הייעוץ המשפטי עשוי להיות כללי בלבד ואף אם היה ייעוץ משפטי אינני משוכנע אם יש בכך כדי להשליך על נכונותן של התובעות לשלם דמי הרשאה. 21. שאלה 3 - בשאלה זו נשאלו התובעות אם הרשימונים הועברו לידי הנהלת החשבונות. מהטעמים שפירטתי לעניין שאלה 2.1 , אני סבור שיש מקום להשיב לשאלה. 22. שאלה 7 - בשאלה זו נדרשו התובעות להשיב לעניין אמצעי התשלום באמצעותם שולמו הסכומים המפורטים ברשימונים. שתי תובעות לא השיבו לשאלה: קונלוג ביחס לסוכן המכס יו.טי. איי. לוגיסטיקה (ניולוג). קיימת חשיבות למתן תשובה מדויקת לשאלה בהתחשב בכך שהתביעה הינה תביעה להשבת כספים. על כן, נדרשת קונלוג להשיב לשאלה באופן מלא. שאלונים שהופנו לסוכני המכס-צדדים שלישיים (בקשה 80): 23. רש"ת צמצמה את היקף השאלונים גם ביחס לסוכני המכס: א. שאלה 1.1 - סוכני המכס נדרשו להשיב האם היו חברים בארגון התאגידים ואת המועדים בהם היו חברים. ב. שאלה 3 - סוכני המכס נדרשו להשיב האם היו חברים באיגוד סוכני המכס והתחבורה חיפה או בלשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים בישראל - מחוז חיפה (להלן: "איגוד חיפה"). ג. שאלה 19 - סוכני המכס נדרשו להשיב האם קיבלו תמורה בגין הטיפול ברשימונים. ד. שאלות 24- 25 - סוכני המכס נשאלו לעניין אמצעי התשלום בהם שולמו הסכומים המפורטים ברשימונים. ה. שאלות 26-27 - סוכני המכס נשאלו מי היה צריך לשלם את ההוצאות בדמי ההרשאה בקשר להתרה מכסית של משלוחי יבוא אוויריים בנתב"ג: היבואן או סוכן המכס. ו. שאלות 28-29 - סוכני המכס נדרשו להשיב אם בטרם תשלום הסכומים המפורטים ברשימון, סוכן המכס אמור היה ליידע את היבואן או לפנות לאישור התשלום. 24. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שהשאלות הינן רלוונטיות ביותר למחלוקת נשוא התביעות. 25. שאלה 1.1 - לנוכח טענת ההגנה של רש"ת על פיה הסדר גביית דמי ההרשאה נעשה בהסכמה עם סוכני המכס והארגונים שלהם, יש מקום כי סוכני המכס ישיבו אם הם היו חברים באותם ארגונים. בהקשר זה, דרישתה של רש"ת כי התשובה תתייחס גם מעבר לשבע השנים שקדמו לתביעה היא לגיטימית, שכן קיימת אפשרות שההסכמה לגביית דמי ההרשאה ניתנה עוד קודם. יתר על כן, רש"ת נקבה במועדים מדויקים בקשר לחברות בארגון התאגידים (1983-1985). משכך, מדובר בשאלה שניתנת לבירור. 26. לנוכח הדברים המפורטים בסעיף 5.9.1 לתגובתה של אוריין, מובהר כי התשובות לא יתייחסו לשנים שקודמות לשנת 1983. אם התשובה איננה מצויה בידיעת הגורמים הרלוונטיים בסוכני המכס, ניתן לסייג את התשובה רק לאותן שנים לגביהן משתרעת הידיעה. 27. לעניין סוכני המכס אגיש ויו.טי. איי, אשר עברו הליכי מיזוג ורכישה - נושאי המשרה הרלוונטית אצל סוכני המכס יעשו מאמץ להשיב על שאלה אחת 1.1, תוך מתן הסתייגות לעניין השינוי באישיות המשפטית, ככל שהיה כזה. 28. סיכומו של דבר לעניין שאלה 1.1 - אני מורה לסוכני המכס אוריין, אגיש, יו.טי.איי. ועמית להשיב לשאלה. 29. שאלה 3 - בשאלה זו נדרשו סוכני המכס להשיב האם היו חברים באיגוד חיפה. התשובה לשאלה זו רלוונטית לצורך הוכחת טענת רש"ת לקיומן של הסכמות בינה לבין גופים שייצגו את סוכני המכס. נטילת הודעות מהצד שכנגד הינה מטרה לגיטימית של הליך השאלונים [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית), בעמ' 188]. על כן, נדרשים סוכני המכס להשיב לשאלה. לפיכך, אפ.סי.תובלה שלא השיבה לשאלה, נדרשת לעשות כן. 30. שאלה 19 - במסגרת שאלה זו נדרשו סוכני המכס להשיב האם קיבלו בגין פעילותם להתרה מכסית תמורה, זאת בהתייחס לרשימונים שנמסרו לעיונם. בתשובתה מסבירה רש"ת שהתשובה נדרשת לצורך נטילת הודעה מסוכני המכס שפעלו במסגרת פעילות מסחרית. 31. לאחר ששקלתי את תגובתם של סוכני המכס, אני סבור שאין מקום להשיב לשאלה. זוהי שאלה שתשובתה ידועה לרש"ת (סעיף 30.1 לבקשה). על כן מדובר בשאלה מיותרת, שאינה תורמת לבירור ההליך [בר"ע 36/74 מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' לזימי, פ"ד כח (2) 245 (1974)]. 32. שאלות 24- 25 - בשאלות אלה נדרשו סוכני המכס להשיב באילו אמצעי תשלום יתבצעו התשלומים המפורטים ברשימונים: הן באמצעי תשלום של סוכן המכס או שמא באמצעי תשלום של היבואן. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הנני סבור שמדובר בשאלה רלוונטית שנוגעת לעניינים השנויים במחלוקת. 33. אשר לחששם של סוכני המכס מפני הכבדה במתן התשובה, הרי שעל מנת לאזן אלמנט זה, הנני מאפשר לסוכני המכס להשיב באופן כללי, היינו אין צורך בהתייחסות קונקרטית לכל רשימון ורשימון, אלא די בהצהרה כללית. 34. על כן, הנני מורה לסוכני המכס כדלקמן להשיב לשאלות 24-25: גלובל תובלה, טרנסוורלד, ישראל קרגו, מנטפילד, עמית, אוריין, או.פי.אס.אי, די.איץ.אל, אגיש ופריץ. 35. שאלות 26-27 - בשאלות אלו נשאלו סוכני המכס מי היה צריך לשאת בהוצאות ובדמי ההרשאה. גם כאן, מדובר בשאלה הקשורה בלב ליבה של המחלוקת. מתן התשובה מסייע לבחינת טענות ההגנה של רש"ת אל מול תביעת ההשבה של היבואניות וכן בתביעת השיפוי שלהם כלפי סוכני המכס. משכך, נדרשת אגיש להשיב לשאלה. 36. שאלות 28-29 - בשאלות אלו נדרשו הסוכנים להשיב אם בטרם תשלום הסכומים המפורטים ברשימונים היו אמורים ליידע את היבואניות או לקבל מהן אישור לתשלום. שאלה זו רלוונטית ביותר למחלוקת לצורך ליבון שאלת המודעות של היבואניות לגבייתם של דמי ההרשאה. משכך, נדרשים סוכני המכס להשיב לשאלה. 37. על כן, הנני מורה לסוכני המכס כדלקמן להשיב לשאלות 28-29: אגיש, או.פי.אס.אי ואוריין. 38. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות. 39. המשיבות יפעלו לקיום הצווים המפורטים לעיל במועדים הבאים: א. השלמת הליכי גילוי מסמכים, לא יאוחר מיום 15.8.2011. ב. השלמת תשובות לשאלונים, לא יאוחר מיום 15.8.2011. ג. עיון במסמכים, לא יאוחר מיום 15.9.2011. 40. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, תוך שהנני מביא בחשבון שהמחלוקת שהובאה לפניי הייתה רובה ככולה עניינית וכל הצדדים פעלו בתום לב לייעולו של ההליך, אני קובע שכל צד ישא בהוצאותיו. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצווים