האם מותר להם לתובעים לצרף תביעותיהם זו לזו כדי לבוא יחד, בתובענה אחת, להיכלו של בית המשפט ? קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף תביעות נגד נתבע אחד / צירוף תביעות נגד אותו הנתבע: הנתבעים הינם יבואנים וספקים של מכשירי וידאו תוצרת "לווהאופטה" (להל "מכשירי הוידאו"), ולהם בית מסחר לממכר מכשירי אלקטרוניקה ומכשירי וידאו ברחוב בן יהודה 2ירושלים. שלושת התובעים רכשו, כל אחבנפרד, מכשירי וידאו מאת הנתבעים. אין חולק על כך, כי המדובר הוא בשלוש עיסקות נפרדות זו מזו. הוצאו חשבוניות מס נפרדות וגם התמורה ותנאי התשלום אינם שווים. אמנם, מרחק הזמן בין העיסקות קצר: שניים רכשו את מכשיר הוידאו ביום 16.3.82, ושלישי רכש את המכשיר ביום .22.3.82 שלושת התובעים הצטרפו יחד לתובענה אחת וכל אחד מהם לחוד תובע מהנתבעים לשלם לו 000, 251שקל. הסכום המצטבר של התובענה מגיע כדי 000, 753שקל. התובעים טוענים נגד הנתבעים, כי נאמר להם שקיימות ספריות של סרטים המתאימים למכשירי הוידאו, וקנית המכשיר תקנה להם באופן אוטומטי מנוי באותן ספריות. לאחר שהתובעים רכשו את מכשיר הוידיאו הוברר להם, לטענתם, כי הקסטות המתאימות לאותם מכשירי וידאו אינן מן הסוג המקובל בשוק והן מיוחדות למכשירי הוידאו, עוד הובהר לתובים, לטענתם, כי לא קיימות ספריות סרטים לקסטות אלה, והספריות אליהן התיחסו הנתבעים אינן קיימות או שנסגרו. הנתבעים כופרים בסמכותו של בית-משפט זה להיזקק לתביעה. לענתם, כתב התביעה כולל שלוש תביעות נפרדות זו מזו ולא היה כל מקום לאחדם לתובענה אחת. על-פי טענה זו צריך כל אחד מהתובעים להגיש את תביעתו הנפרדת לבית-המשפט המוסמך. עד שאני בא להתייחס להוראות תקנה 19בתקנות סדר הדין האזרחי [3], על דבר צרוף תובעים לתובענה אחת, חייב אני להקדים פסוקים אחדים על דבר סמכותו העניינית של בית-משפט זה להיזקק לתובענה זו. בית-משפט זה יונק את סמכותו העניינית מכוח הוראות חוק בתי המשפט. תשי"ז- 1957[4]. ומכלל לאו לבתי-משפט השלום, אתה שומע הן לבתי-משפט מחוזיים. על-פי סעיף 28(א)(2) לחוק שאוזכר, מוסמך בית-משפט השלום לדון בתביעה אזרחית, כשסכום התביעה אינו עולה על 000, 750שקל. ואני מכוון לתקרה שהיתה קיימת ביום 25.5.83, הוא יום הגשת התובענה לבת-משפט זה. מלשון הוראה זו אנו למדים כי לצרכי קביעת הסמכות על-פי סכום התביעה, יש לכל תביעה רק נושא תביעה אחד, והוא סך כל הסכום הנתבע באותה תביעה. ראה ע"א 18/55 אטור נ' גולדנברג, בע' 951[1] פסק דינו של כב' השופט לנדוי כתוארו דאז) וראה כמו כן המ' 236/65 שינפלד נ' מני [2]. נשוא זה, של סמכות עניינית מכח סכום התביעה, נפרד מן הנושא האחר שנבקש להתייחס אליו בהמשך, והוא תשובה לשאלה, באלו נסיבות ניתן לצרף תובעים שונים תחת קורת גג של תובענה אחת. נשוא התביעה דידן הנו סך כל הסכומים הנתבעים בה, סכום מצטבר זה מגיע כדי 000, 753שקל. בנסיבות כאלה פשיטא לן שיש לו לבית-המשפט הסמכות העניינית להיזקק לתביעה. השאלה האחרת שאני נקרא להכריע בה היא, האם מותר להם לתובעים לצרף תביעותיהם זו לזו כדי לבוא יחד, בתובענה אחת, להיכלו של משפט זה. ותשובה לשאלה זו יש לה נפקות, לא רק לענין בירורן של כל התביעות במסגרת של תובענה אחת, אלא גם לשאלת המשך בירורה של התובנה בין כתלי בית-משפט זה. שאם אתה משיב בחיוב לשאלה זו, כי אז מוסמך בית-משפט זה להיזקק לתובענה מכח הסכום המצטבר, אותו נדרשים הנתבעים לשלם לכל אחד מן התובעים בנפרד. ואם אתה משיב בשלילה לשאלה זו,כי אז דין התובענה התפצל לשלושה מרכיביה בוניה, ומכאן ואילך רק בית-משפט השלום מוסמך להיזקק לכל אחת מן התביעות בנפרד. תקנה 19לתקנות [3] שאוזכרו קובעת לאמור: "מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עיסקה אחת או סידרה אחת של מעשים או עיסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". עינינו הרואות, המחוקק מתיר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד בין לחוד ובין לחלופין, ובתנאי שנתקיימו בהם שני ראשים אלה שיפורטו שניהם במצטב. ואלה הם: א. מעשה אחד או עיסקה אחת או סידרה אחת של מעשים או עיסקות, או כתוצאה של אחד מאלה. ב. אילו הגישו אותם תובעים תובענות נפרדות, היתה מתעוררת בהם שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. אין חולק על כך, ומכל מקום הנושא עוה מכתב התביעה הוא גופו, כי התובענה היא של שלושה תובעים שחברו יחד, וכל יחיד מביניהם תובע זכות סעד לעצמו, מאת אותם נתבעים. ואף שכל תובע נמצא ברשות היחיד שלו, ואין רשות אחת נוגעת בתברתה, או כרוכה בה או תלויה בה, יכולים אותם תובעים להצטרף יחד לתובענה אחת. מסקנה זו עולה בעליל מן המפורט ברישא לתקנה שאוזכרה. מכאן לשני הראשים שפורטו לעיל, שרק בכוחם המצטבר יימצא הדבק לשלושה תובעים אלה, תחת קורת גג של תובענה אחת. א. מעשה אחד או עיסקה אחת או סידרה אחת של מעשים או עיסקות. מעשה אחד או עיסקה אחת אין כאן. כתב התביעה מתייחס לשלוש עיסקות נפרדות זו מזו. כל תובע כש לעצמו את מכשיר הוידאו בנפרד מחברו. זמנים שונים; חשבוניות מס נפרדות; תמורה שונה; מועדי תשלום שונים. ובתמצית: התחייבויות שונות, נפרדות זו מזו, כשהמשותף היחיד הוא מכשיר וידאו מבית היוצר של אותה חברה, שנרכש בבית העסק של הנתבעים. אמנם, מעשה אחד או עיסקה אחת אין כאן. אולם "סידרה אחת של מעשים או עיסקות או כתוצאה של אחד מאלה" יש כאן. אודה יגעתי ולא מצאתי באוצרנו שלנו פסק-דין המפרש את המונח: "סידרה אחת של מעשים או עיסקות". יכול שלא יגעתי די. המילונאי אברהם אבן שושן מתייחס במילונו החדש לערך "סידרה" וכך הוא מפרש שם: "סידרה - מחזור, סריה, מערכת של עצמים או עניינים ממין אחד או הדומים זה לזה והמצטרפים לחטיבה אחת". המחבר נוקט פירוש מרחיב, לאמור: לא רק מערכת עניינים ממין אחד, אלא גם מערכת של עניינים הדומים זה לזה, והמשותף לאותה מערכת הוא, שהכל מצטרפים לחטיבה אחת. ענין זה שאנו דנים בו היה נושא לבירור משטי בכמה פסקי-דין אנגליים. ואני מתייחס לנוסח המופיע בתקנה האנגלית המקבילה לתקנה 19לתקנות, לאמור: In respect of or arising out of the same transaction" ."or series of transactions (1896) 1rule 16orderומקודם , rules of the supreme 4rule 1962court ראשון מבין אלה שאני מתייחס אליהם הוא: drincqbier v. Wood[6]: ארבעה אנשים קנו, כל אחד בנפרד, מניות של חברה בהסתמך על הכרזות שנכללו בפרוספקט ומכתב לוואי שנשלחו מטעם מנהלי החברה. הארבעה הצטרפו לתובענה אחת והטענה היא, כי הפרוספקט ומכתב הלוואי כללו הודעות כוזבות, שהיטעו את התובעים לקנות ממניות החברה. הנתבעים התנגדו לצירוף בטענה כי נכרת חוזה נפרד עם כל תובע ותובע. הפרוספקט הוצע לכל אחד מהתובעים בנפרד. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי אף שתוכן הפרוספקט זהה, יתכן כי תובע אחד פעל בהסתמך על קביעה אחת מתוך הפרוספקט, בעוד שחברו הסתמך על חלק אחר הימנו. עוד הוסיפו הנתבעים וטענו כי ההגנה האפשרית כנגד כל אחד מהתובעים, יכול שתהיה שונה. בעמ' 397אנו מוצאים את השופט byrneקובע לאמור [6]: -the entering into the contract was a separate trans" action. All the plaintiffs allege the right to relief to Statements, and therefore out of the same transaction. Arise our of the issue of the prospectus containing false In the"transaction" two parties..... It is perfectly true that to establish rule necessarily implies something taking place between i do not consider that the word But when each plaintiff their respective rights to relief the plaintiffs must prove .their title on distinct evidence , has proved his title there is a commo ground of action- namely, the loss to the plaintiffs caused by the defen ."dants issuing the prospectus פסק-הדין האחר שאני מבקש להתייחס אליו בהקשר זה הוא: [7] ellis . .bedford vכאן חברו יחד ששה מוכרי פירות וירקות בשמם הם ובשם כל מגדלי הפירות והירקות העובדים יחד באותו שוק. עיקר פסק-הדין מתייחס לזכותם של התובעים לבוע לא רק בשמם הם, אלא גם בשמם של אחרים מכוח . 9R 16orderהמקביל לתקנה 29לתקנות [3]. בהתייחס לתקנה שאנו דנים בה אומר lord macnaghetn(בעמ' 12) לאמור: Is very wide. It must . 1R 16the language of order" -plain- tiffs in a creditor's action. Their debts are separate and cover the case of several creditors, joining as co "a series or transactions" as the separate grievancs of which the growers in this just as much or just as little ".action complain לפסק-דין אחרון זה התיחס השופט romerבמשפט bendir v. Anson[8]. במשפט זה התבררה תביעתם של תובעים שונים, המתגוררים בבנינים נפרדים, להפרעת זכות לאור השמש. התביעה הוגשה נגד קבלן שבנה בנין מעבר לכביש. בהתיחסו לנושא שאנו מבקשים לברר אותו, פותח השופט romer ואומר: Lod macnagthen and other learned judges have read" :the rule as though it ran The same transaction or a series of similar transactions, where the claim to relief arises in respect of or out of ".out of the same series of transactions" not One plaintiff may have a cause of action arising out A .of a transaction, or out of a series of transactions Where one plaintiff's cause of action arose out of a strict interpretation of the rule mightdemand that With him to show that their claim to relief arose out of series of transactions, the other plaintiffs should join A construction on the rule which i do not thing its the same series of transactions. That, however, is putting Framers could possibly have intended. Lord macnaghten-sries of trans" appears to have treated the words As embracing a case where the claim of each" and where all those transactions constituted a series of plaintiff arose out of a transaction peculiar to himself actions .[8] "transactions very similar one to the other המקובץ מן המצוטט אחד הוא: פירוש מרחיב של הכלל המקנה לתובעים זכות להצטרף יחד בתובענה אחת. צא ואמור: לארק תביעות שהן נפרדות האחת מרעותה והמשותף להן, שהן נובעות מאותה עיסקה או אותו מעשה, אלא גם תביעות שהן נפרדות כאמור והן נובעות מסידרה אחת של מעשים או עיסקות הדומים זה לזה. ובענייננו. אין חולק על כך, כי בתחילת שנת 1982פירסמו הנתבעים הודעה לציבור, לפיה הם מוכרים את מכשירי הוידאו (סעיף 2לכתב התביעה שלא הוכחש). התובעים טוענים, כי נאמר להם שקיימות ספריות של סרטים המתאימים למכשירי הוידאו וקניית המכשיר תקנה להם, באופן אוטומטי, מנוי באותן ספריות. לאחר מכן הובהר לתבעים. לטענתם, כי הקסטות המתאימות לאותם מכשירי וידאו, אינן מן הסוג המקובל בשוק והן מיוחדות למכשיר הוידאו. עוד הוברר להם לתובעים, לטענתם, כי לא קיימות ספריות סרטים לקסטות אלה, והספריות אליהן התייחסו הנתבעים אינן קיימות או שנסגרו. ובלשון אחרת: המעשים והמחדלים שהתובעים מייחסים לנתבעים מצטרפים לסידרה אחת של מעשים. עילות התביעה של התובעים עולות מעיסקות שהן נפרדות זו מזו, אך משותף להן, היותן סידרה אחת של מעשים ומחדלים, אותה מייחסים התובעים לנתבעים. ואותה סירדה אחת של מעשים ומחדלים היא זו שתגזור את דינם של התובעים לשבט או לחסד. ב. הראש האחר - שאלה משותפת משפטית או עובדתית. כתבי בי-דין מצביעים לכאורה על מסכת עובדתית משותפת. הכל מתייחסים לתובעים בנשימה אחת: "התובעים פנו אל הנתבעים ודרשו מהם..." (סעיף 12); "התובעים פנו מספר פעמים לנתבעים בדרישה כי יחזירו להם..." (סעיף 15); "לאור האמור מכרו הנתבעים לתובעם מכשירי וידאו שלא ניתן לעשות בהם שימוש ראוי...." (סעיף 18). ובכתב ההגנה: "התובעים רכשו את המכשירים שרכשו לאחר שקבלו הנחה משמעותית במחירם הרגיל". (סעיף 6); "התובעים היו חייבים לבדוק ואמנם בדקו את המכשירים שקנו..." (סעיף 20). אמרתי - לכאורה, שכן נדמה שעל אף הכתוב התובעים לא התכוונו למסכת עובדתית משותפת, אלא למסכת עובדתית דומה. מסכת אחת שנתקיימה בכל אחד מהתובעים בנפרד. גם כך וגם כך, מסכת משפטית משותפת יש כאן. שאם יקבע בית-המשפט כמימצא, שאותה סידרה של מעשים ומחדלים אכן נתקיימו בהם בתובעים, או מי מהם, כי אז הפועל היוצא יהא שאלה משפטית משותפת. והשאלה היא, אם אותה סידרה של מעשים או מחדלים, אכן הקימה לתובעים זכות סעד מאת הנתבעים. ראש זה שבתקנה 19לתקנות [3] יש לו גם אח וגם רע בתקנה 484לתקנות [3]. תקנה זו מתייחסת לאיחוד עניינים התלויים ועומדים באותו בית-משפט. תקנה זו מכוונת לא רק לשאלות של משפט או של עובדה שהן משותפות, אלא גם לכאלה שהן דומות זו לזו. ודוק לענין ההבחנה בין אלות שהן משותפות לשאלות שהן דומות. ב"כ הנתבעים, עו"ד א' שפאר, הוסיף וטען, כי לו הוגשו מלכתחילה תביעות נפרדות והיתה מוגשת בקשה לאחוד הדיון, היה הוא מתנגד לה מאותם נימוקים בהם ביקש לאסור את צירוף התובעים בתובענה אחת. התביעה מבקשת, לדעת הפרקליט המלומד, להביא למצב בו יעידו שלושה על שיטה, ובלשנו: במקום שיהיה מצב של אחד נגד אחד, ייווצר מצב של שלושה נגד אחד, ולדעתו, מטעם זה, יש לאסור על צירוף התובעים בתובענה אחת זו. גם טענה זו דינה להידחות. צירוף תובעים ונתבעים לחוד; איחוד הדיון בעניינים התלויים ועומדים באותו בית-משפט לחוד; הפרדת הדיון, שהוא סייג לצירוף צדדים לחוד. היסודות הבונים של כל אחד משלוש אלה אינם שווים, והם שונים מתקנה לתקנה. ומכאן, גם לשיקולים השונים המנחים את בית-המשפט, בבואו לפסוק על-פי כל אחת ואחת מאותן תקנות שאוזכרו. תקנה 21לתקנות [3] קובעת לאמור: ראה בית-המשפט, שהצירוף עלול לסבך או להשהות את הדיון, רשאי הו להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת". מעצם הלשון "להורות על הפרדת הדיון", אתה למד כי מלכתחילה הצירוף היה כדין, אלא שהוא עלול לסבך או להשהות את הדיון. הבקשה המקדמית שאני דן בה היא בפרק של סמכות עניינית, לאמור: להורות, כי מלכתחילההצירוף לא היה כדין והפועל היוצא בנסיבות אלה, שבית-משפט זה אינו מוסמך להיזקק לתובענה. שאלות של סבך או השהייה, שהם היסוד לתקנה 21[3] שאוזכרה, אין בהן כדי להשפיע על עצם הזכות להצטרף לתובענה אחת, אלא על אופן הדיון בלבד - אם בדרך של הפרדת הדיון או בכל דרך אחרת. גם כך וגם כך אין בהם כדי להשפיע על סמכותו של בית-המשפט להיזקק לתובענה זו המונחת בפניו. אני קובע איפוא, כי מותר היה לצרף את התובעים בתובענה אחת וכי בית-המשפט מוסמך להיזקק לתובענה זו המונחת בפניו. איחוד דיון