סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. הרשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים בלבד, כך למשל בע"א 90/5777 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77. נפסק כי "יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, ואשר לו היו לפניה, בודאי היו מביאות לתוצאה שונה. מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד. הטעמים להלכה זו נעוצים איפוא בראש ובראשונה בטעמים של יעילות הדיון, ובהכרה בכך שמטבע הדברים עשויים מומחים רפואיים שונים לקבוע דרגות נכות שונות, ואולם אין בכך כדי להצדיק נקיטת הליך מורכב של קביעת נכויות רפואית בבית המשפט, אשר יחייב הכרעה בין עמדות מקצועיות של מומחים שונים. טעם נוסף הינו הצורך באחידות, ובלשונו של כב' השופט ריבלין ברע"א 06/4484 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 19.9.06) - "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונאל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית". בשים לב לטעמים אלו, נקבעו בפסיקה עילות שונות המצדיקות הבאת ראיות לסתור. אחת מהעילות המרכזיות שנקבעה כאמור כמצדיקה מתן רשות להבאת ראיות לסתור, הינה בנסיבות שלא הונח בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי חומר רפואי מהותי בדבר מצבו הבריאותי של הנפגע טרם התאונה, חומר העשוי להשליך על קביעת קשר סיבתי בין הנכות לתאונה, או על קביעת שיעור הנכות שיש לייחס לתאונה. כפי שנפסק למשל ע"י כב' השופט א.ריבלין ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חיים אלוש (מיום 25.6.07)- "אחד המקרים שבהם עשוי בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא המקרה שבו מתברר כי בפני הועדה הרפואית לא היו עובדות בעלות-חשיבות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה, שלוּ היו בפניה היו מביאות לתוצאה שונה (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 (1991))". ככל שבית המשפט משתכנע אפוא שבפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לא עמד חומר רפואי חשוב ורלוונטי, בהתייחס למצבו הרפואי של התובע לפני התאונה, וככל שבית המשפט משתכנע שאילו היה חומר זה מוצג לוועדה היה בכך באופן ודאי כדי להשפיע על החלטתה, יש בכך משום הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור.בקשה להבאת ראיות לסתורשאלות משפטיותראיות