שימוש ברכב ללא רשות - מעצר עד תום ההליכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש ברכב ללא רשות - מעצר עד תום ההליכים: 1. נגד המשיבים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין כתב האישום שהוגש נגדם. 2. בכתב האישום נטען שביום 08.10.98 סמוך לשעה 04.00 בבאר שבע, השתמשו שני המשיבים ברכב ללא רשות בעליו, ובנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו. נטען כי המשיבים זייפו את סימני הזיהוי של הרכב, בכך שהרכיבו עליו לוחיות רישוי של רכב אחר. נטען בכתב האישום, כי שני המשיבים הינם תושבי שטחים ומוגבלי כניסה ובשעת מעצרם היו ללא היתר כניסה בישראל. נטען בכתב האישום, שבעת מעצרם, נמצאו ברשות המשיבים מכשירים המשמשים לפריצת רכב. כנגד משיב 1 בלבד נטען שבעת מעצרו, הוא החזיק בסם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 7.83 גרם וכן החזיק בסכין, שלא כדין. 3. הוראות החיקוק שיוחסו לשני המשיבים היו : א. כניסה לישראל שלא כדין ב. שינוי זהות רכב. ג. אחזקת מכשירי פריצה לרכב. ד. גניבת רכב. 4. הוראות החיקוק שיוחסו למשיב 1 היו: א. אחזקת סכין שלא כדין ב. אחזקת סם מסוכן. 5. בבקשה למעצר, טענה התביעה, כי יש ראיות לכאורה כנגד 2 המשיבים. טוען התובע כי למשיב 1 עבר פלילי ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, ובנוסף, הינו אסיר ברישיון, ומוגבל כניסה לישראל. טוען התובע כי למשיב 2 הרשעות קודמות בעבירה דומה, ובגניבות כלי רכב. טוען התובע כי יש עילת מעצר בשל הפגיעה בשלום הציבור ובטחונו ובשל החשש שימלטו מהדין. מציין התובע בבקשה, 2 פסקי דין בסוגייה זו. 6. בא כח המשיבים הסכימה כי יש ראיות לכאורה כנגד האישומים הבאים: א. שהייה בלתי חוקית לשני המשיבים. ב. אחזקת סם בידי משיב 1 ג. אחזקת סכין בידי משיב 1 . 7. התובע טען שבעצם העובדה ששני המשיבים מסכימים שהם שהו בישראל שלא כדין , קמה עילת מעצר. התובע קימץ בדבריו והפנה את בית המשפט לחומר הראיות. 8. טוענת בא כח המשיבים כי עבירה של שהות בלתי חוקית, אינה מקימה עילת מעצר, וגם אם היתה עילת מעצר, ניתן להשתמש בחלופות מתאימות. טוענת בא כח המשיבים כי בא כח המשטרה לא פרט את הראיות לכאורה, והיה צריך להפנות את בית המשפט לראיות כאלה. טוענת בא כח המשיבים כי הרכב נגנב ביום 28.09.98 , כ10- ימים לפני שנעצרו המשיבים. טוענת בא כח המשיבים כי שני המשיבים נעצרו כאשר ניגשו לאותו רכב ביחד עם עוד 2 בחורות ופתחו או עמדו לפתוח את דלתו, ואז נעצרו. טוענת בא כח המשיבים כי לא ברור מי מבין השניים הוא אשר ניגש לרכב, וזאת במיוחד לאור העובדה שבדו"חות המשטרה מצוין שרק אחד מהשניים ניגש לרכב. טוענת בא כח המשיבים כי נלקחו ט.א. מהרכב וישנה חוות דעת שקובעת זהות של ט.א. אחת עם טביעת אצבעו של משיב 1 אך אין לדעת באיזה מקום ברכב נמצאת הטביעה שהושוותה , זאת לאור העובדה שנלקחו 12 ט.א. , חלקן מחוץ לרכב, וחלקן בתוך הרכב. טוענת בא כח המשיבים כי אין לדעת מתי הורכבה לוחית הרישוי האחרת על הרכב, ואין כל ראיה שהמשיבים עשו זאת. מבקשת בא כח המשיבים, לשחרר את המשיבים בערובה. 9. מאחר ולא היתה הסכמה כי יש ראיות לכאורה בכלל העובדות בכתב האישום, בחנתי את חומר הראיות לגבי העבירה של שינוי זהות רכב , גניבת רכב. מן העובדות שבתיק החקירה עולה כי הרכב שבסמוך לו נעצרו המשיבים, נגנב ביום 28.09.98 . שני המשיבים מרחיקים את עצמם מרכב זה. א. בדו"ח הפעולה שרשם השוטר אבי דדון, מתוארת העובדה שבעקבות גילוי הרכב הגנוב, הוצג מארב בסמוך לרכב. שני המשיבים נראו מגיעים אל הרכב, ביחד עם 2 בחורות. לפי האמור במיזכר של השוטר דדון, אחד מהם פתח את הרכב, ואז קפצו השוטרים ועצרו אותם. עד זה ערך את החיפוש על גבי משיב 1 ותפש על גופו סם וסכין. ב. השוטר אילן קריספין במיזכרו, רשם כי עשה חיפוש על גופו של משיב 2 ומצא על גופו את מפתחות הרכב. ג. השוטר אדרי חנן רשם במיזכרו כי בחיפוש ברכב מצא בתא הכפפות ומתחת למושב הנהג את מכשירי הפריצה המפורטים בס' 6 בכתב האישום ד. השוטר גושן אייל רשם במיזכרו כי הוא ראה את המשיבים מגיעים אל הרכב, אחד מהם, ואחר כך הוברר כי מדובר במשיב 2 , התיישב במושב הנהג, ובחורה שהיתה איתם נכנסה למושב הנוסע, ורק אז יצאו השוטרים לעוצרם. אציין, כי רק שוטר זה מציין את העובדה כי המשיב 2 נכנס אל תוך הרכב. ה. בעת שהובאו להארכת מעצרם בפני השופט ואגו, אישרו 2 המשיבים כי הם שוהים בישראל שלא כחוק. שניהם סרבו לומר דברים נוספים. ו. בחיפוש ברכב נמצאו ט.א. הן מחוץ לרכב, הן בתוך הרכב והן על קופסת נייר בתוך הרכב. ט.א. של המשיב 1 היו על חלון הנהג מבחוץ, וכן על קופסת הנייר בתוך הרכב. ז. בתיק מצוי מברק המאשר את התאמת ט.א. של משיב אחד אך לא היה ברור אם מדובר בטביעה חיצונית או בטביעה פנימית יחד עם זאת, מצוי מיזכר בתיק, שבו מפורטת העובדה שט.א. של משיב 1 נמצאה על אותה קופסת נייר בתוך הרכב. ח. שתי הקטינות שנעצרו עם המשיבים, סיפרו כי הם היו בביתו של אדם בשם יוסף אבו רביע ביחד עם המשיבים, וכי המשיבים הציעו להם להסיען לביתן. אציין גם שט.א. שנמצאו ברכב, זוהו עם ט.א. של שתי קטינות אלו. ט. המשיב 1 בהודעות שמסר במשטרה סיפר כי היה בביתו של יוסף אבו רביע יחד עם אותן 2 קטינות וכי הם יצאו מהבית כדי לחזור לביתם ואז נתפשו. הוא טוען שהיה בדעתו ללכת למרכז אורן כדי לקחת מונית. י. המשיב 2 סרב לדבר בהודעתו הראשונה, ואילו בהודעה שנייה טען שאין לו כל קשר לרכב, וכי כאשר ירדו מביתו של אבו רביע התכוון לקחת מונית. אין ספק שחומר הראיות המפורט בתיק מלמד על קשר ברור בין 2 המשיבים ובין אותו רכב. בשלב זה אין אני צריך ליישב סתירות, ודי שיש ראיות לכאורה. העובדה שהרכב גנוב הוכחה בחומר הראיות. העובדה שבידיו של משיב 2 נתפשו מפתחות הרכב, יוצרת קשר אל הרכב, וזאת בנוסף למיזכרו של השוטר גושן, שמספר שהוא נכנס לרכב העובדה שט.א. של המשיב 1 היתה בתוך הרכב קושרת אותו לרכב. העובדה ש2- הקטינות מספרות שהם היו צריכים להסיע אותן, קושרת אותם לרכב. אשר על כן, הגעתי למסקנה שיש ראיות לכאורה כנגד 2 המשיבים. 10. באשר לשאלה אם קיימת עילת מעצר, סבור אני שיש עילת מעצר במקרה זה. סבור אני שבמקרה זה יש עילת מעצר של סיכון בטחון הציבור. בנוסף, כנגד משיב 1 תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה, ואף כאן נקבע כי זוהי עילה למעצר. 11. נשאלת השאלה אם יש מקום להשתמש בחלופות , או אם יש מקום להורות על מעצר עד תום ההליכים. אין לי כל ספק לגבי משיב 1 כי יש להורות על מעצר עד תום ההליכים. 12. למשיב 1 הרשעות קודמות. בעבר נדון בעבירה של שהייה בלתי חוקית, באחזקת מכשירי פריצה בשנת 95. בשנת 1997 נדון למאסר בפועל בגין שהייה בלתי חוקית, ופריצה לרכב. בעת ביצוע העבירה הנוכחי היה המשיב 1 אסיר ברישיון, ותלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. למשיב 2 גם כן הרשעות קודמות, בעבירה של שב"ח, וגניבת רכב, ובגינם נדון בעבר לעונשי מאסר שונים. 13. העובדה שהמשיב 1 ביצע את העבירה כאשר הוא אסיר ברישיון וכאשר תלוי נגדו מאסר על תנאי, מלמדת, שאין דבר שמרתיע אדם זה, והוא מזלזל בצוי בתי המשפט. לפיכך, אין כל מקום להורות על שחרורו בערובה. העובדה שמשיב 2 עבר בעבר עבירות דומות, ואף נדון לעונשי מאסר, אף היא מלמדת כי מורא החוק אינו משפיע עליו, ואין הוא נמנע מלבצע עבירות. אין לי ספק ששני משיבים אלו מסכנים את בטחון הציבור של תושבי ישראל. איני סבור שהשימוש בחלופות ימנע או יקטין סכנה זו. 14. אשר על כן, אני מורה על מעצרם של 2 המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. שימוש ברכב ללא רשות (שבל"ר)שימוש ברכברכבמעצרמעצר עד תום ההליכים