ברישום הערת אזהרה מבצע מרשם המקרקעין פעולה שאינה שיפוטית. בבוא בפני הרשם בקשה לרשום הערת אזהרה, עליו לבחון שניים: האם המסמך המוגש לו הוא בגדר התחייבות לעסקה במקרקעין, ואם מי שנחזה כחותם המסמך הוא בעל זכויות במקרקעין (או מיופה כח של בעל הזכויות). הרשם אינו צריך להטריד עצמו בקיום רישומים אחרים בחלקה. למשל, אין מניעה לרשום הערות אזהרה נוספות על ההערה הרשומה, גם אם הן עומדות בסתירה להערה קיימת (אריה אייזנשטיין, יסודות והלכות בדיני מקרקעין (כרך א, תשנ"ה), 77). בהקשר זה עלתה בעבר שאלה אם ניתן לרשום הערת אזהרה למרות קיומו של עיקול רשום על זכויותיו של המתחייב, ונקבע כי אין מניעה לרשום את ההערה (ע"ש (ת"א) 737/84 אברהם ורות גינדי נ' הממונה על המירשם; אייזנשטיין, שם, 94) . הערת האזהרה, כשמה כן היא. אין היא יותר מאשר הצבת תמרור אזהרה בספרי המקרקעין, שישקף את העובדה שבעל זכויות במקרקעין התחייב ביחס לזכויות אלה. על מהותה של הערת אזהרה, ולשאלה אם היא עסקה במקרקעין, כתבה השופטת ט' שטרסברג-כהן את הדברים הבאים בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי וערעור שכנגד, פ"ד מח(3) 846, 854: "הוראת ס' 127 (א) אוסרת על רשומה של עיסקה הסותרת את תוכן הערת האזהרה (שנרשמה לפי ס' 126 (א)). ברור, כי המושג 'עיסקה', מתייחס להקניית זכות במקרקעין (בעלות, שכירות, משכנתא וזיקת הנאה) כהגדרתה בסעיפים 1-5 לחוק. השאלה היא האם הערת אזהרה הינה בבחינת 'עיסקה' כהגדרתה בס' 127(א) הנ"ל? אליבא דגישה הרואה בהערת אזהרה זכות קנינית, התשובה חיובית והתוצאה היא שלא ניתן לרשום הערת אזהרה על גבי הערת אזהרה שנרשמה קודם לכן, ואילו לפי הגישה הקונקרטית (ע"א 558/88 הנ"ל), ולבטח לפי הגישה שאינה רואה בהערת אזהרה זכות קנינית, הערת אזהרה אינה בבחינת 'עיסקה' כהגדרתה בס' 127(א) הנ"ל. מכך נובע, כי אין מניעה לרשום הערת אזהרה שניה, אפילו היא נוגדת את הערת האזהרה הראשונה שנרשמה על אותה יחידת הרשום. זה הנוהג המקובל אצל הרשמים....הדברים הנ"ל מקובלים עלי ומתיישבים הן עם הגישה הקונקרטית והן עם הגישה, לה אני שותפה, לפיה הערת אזהרה אינה זכות קניינית." רשםשאלות משפטיותמקרקעיןהערת אזהרה