תאונה במהלך החלפת גלגל מכונית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה במהלך החלפת גלגל מכונית: 1. לפני תביעה לפיצויים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.05.05. 2. התובע, יליד 1966, נפגע עת ניסה להחליף גלגל רכבו במהלך נסיעה בעיר שפרעם, כאשר תוך כדי פעולת ההחלפה נמחצו אצבעותיו בין החלק התחתון של הרכב למגבה (ג'ק) שהרים את הרכב. 3. בעקבות התאונה נגרמה לתובע חבלה בכף ידו הימנית עם שבר פתוח באצבע הרביעית ופצע עמוק עם חוסר עור ופצעים בקצוות אצבעות 2 ו-3, והוא אושפז בבית חולים למשך 3 ימים ושוחרר עם המלצה למנוחה ומעקב רפואי. 4. הרכב היה מבוטח, אותה עת, בביטוח חובה ע"י הנתבעת. הנתבעת כפרה בעצם התרחשות התאונה, נסיבותיה ובנזק הנטען. 5. מומחה שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' שטהל, קבע כי לא נותרה לתובע נכות בעקבות התאונה. דיון 6. עיקר המחלוקת בתיק נסבה סביב נסיבות אירוע התאונה, כאשר הנתבעת טוענת כי התובע לא הצליח להוכיח את גרסתו אודות נסיבות התאונה. 7. מטעם התובע העידו התובע עצמו ואחיינו, יוסף ברכה. מטעם הנתבעת העיד סוכן הביטוח, סמיר סברה. 8. התובע תיאר בעדותו את אשר התרחש כשהוא מציין, כי ביום התאונה יצא מביתו ברכב, ביצע קניות בעיר, ובדרכו חזרה, במרחק 500-600 מ' מביתו, הרגיש שיש תקר בגלגל, עצר את הרכב בצד הכביש, החל בהחלפת הגלגל, הרים את הרכב באמצעות מגבה (ג'ק), פירק את הגלגל המפונצ'ר ואז הרגיש שהרכב אינו יציב, ניסה לבדוק את יציבות הרכב, כשהוא מניח יד שמאל על הכנף ויד ימין ליד המגבה, נשבר המגבה, הרכב החליק וידו נמחצה בין הרכב למגבה. הוא שחרר את ידו על ידי משיכתה. באותה עת, ולאחר הפגיעה כאמור, עבר בקרבת מקום אחיינו של התובע, יוסף ברכה (עד התביעה 2), אשר היה בדרכו לביקור בבית סבו, שגר ליד ביתו של התובע. יוסף ראה את התובע פצוע ומיד פינה אותו לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים. 9. התיאור הכללי של נסיבות האירוע מופיע בכל הראיות שהוצגו בפניי על ידי שני הצדדים, ובמיוחד במסמכים הרפואיים. התובע התקבל בקופת החולים בשעה 11:00, כאשר התאונה אירעה בשעה 10:00, וכבר בפנייה הראשונה לקופת החולים צוין מפיו של התובע: "נפגע באצבעות יד ימין מנפילת ג'ק של האוטו" (ראה מכתב "הפנייה כללית" מיום 28.05.05, וכן דף 23 מהתיק הרפואי (ת/1)). גם בקבלתו בחדר המיון (בשעה 11:58) בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, צוין כי הוא נפגע מנפילת ג'ק של הרכב, וכן גם במכתב שחרור מבית החולים צוין אותו תיאור. 10. התובע הציג תמונות הרכב בהן נראים סימני פגיעה ברכב המתיישבים עם התיאור של התובע לנסיבות נפילת הרכב (החלקת הרכב מהג'ק), לאחר שהג'ק נשבר (ת/5). תמונות אלו תומכות בגרסתו של התובע. 11. גם עדותו של עד התביעה יוסף ברכה מחזקת את גרסת התובע. יוסף העיד, כי לא ראה את התאונה, אולם כשעבר בקרבת מקום הבחין בתובע עומד בצד הכביש והוא פצוע בידו, ופינה אותו לקופת החולים. 12. בהודעת התובע למשטרה, מיום 31.05.05 (נ/2), ובהודעה שנמסרה למבטחת הרכב (נ/3), מתוארת אותה פגיעה ביד כתוצאה משבר בג'ק ונפילה על ידו הימנית של התובע. אמנם, בהודעה למבטחת צוין, כי התאונה אירעה לאחר שהתובע יצא מביתו ולא בדרכו חזרה לבית, כפי שהעיד בפניי, וכן כי הרכב נפל תוך כדי הרמתו ולא לאחר מכן, אולם סתירה זו הינה בעניין שולי, ובהקשר זה יש לציין כי סוכן הביטוח הוא זה שמילא את טופס ההודעה, והלה בחקירתו בפניי העיד, כי הוא נוהג למלא טפסים אלה למבוטחים, וכי כשמדובר בפגיעות גוף, להבדיל מרכוש, הוא לא מקפיד במילוי הפרטים, והוא אף לא זוכר אם הקריא את הטופס הספציפי הזה בפני התובע לאחר שרשם את הפרטים. הסוכן הוסיף והבהיר, כי בנזקי רכוש הוא ממשיך בטיפול עבור המבוטח לצורך קבלת הפיצוי, לכן הוא "מדייק בקשר להודעה שלי לחברת הביטוח, הכוונה שאני עושה את כל אותם בירורים, תמרורים, סמטאות, כל מיני דברים" (עמ' 16 ש' 6-12 לפרוטוקול). מכאן, לא ניתן לומר כי סתירה זו מלמדת על עדות שקר מפי התובע, וסביר להניח שהסוכן שהעיד על עצמו, כי אינו מדייק ברישום הפרטים, אלא כשמדובר בנזקי רכוש, רשם את אשר רשם עקב אי דיוק, מה גם, שיתר הפרטים אודות הנסיבות, לרבות המרחק של מקום האירוע מהבית, זהים. 13. הנתבעת ניסתה להיבנות מהודעת העד יוסף לפני חוקר מטעמה (נ/8) ולטעון, כי ממנה עולה שהאירוע אירע בביתו של התובע ולא בדרך. אך לא כך הדבר. בהודעה אמר העד, כי היה בדרכו לבית סבתו, ולא אמר כי הגיע לבית. כמו כן, בסיפא של ההודעה, שב וציין, כי הרכב היה בכביש המוביל לכניסה לבית. כפי שצוין לעיל, התאונה אירעה בסמוך לביתו של התובע, במרחק של כ-500 מ' מהבית. הדבר צוין גם בהודעה למבטחת (נ/2) וגם בעדות הסוכן שאמר, כי אינו זוכר את מרבית פרטי האירוע, אלא זכור לו שזה היה בסמוך לבית. העד יוסף הסביר בעדותו, כי המרחק בין הבית למקום האירוע הוא "כדקה-שתיים נסיעה באוטו" (עמ' 11, ש' 4), וכי מדובר בכביש צר, וכי ביתו של התובע נמצא בסוף הכביש. העד הוסיף, כי הכביש כל כך צר, כך ששני רכבים אינם יכולים לעבור את הכביש במקביל, אלא אם אחד מהרכבים סוטה לצד הכביש על מנת לאפשר לשני לעבור. העד עומת עם הדברים שנרשמו מפיו בהודעה נ/8, והוא הגיב "כל הדרך הזאת נחשבת ונקראת 'בדרך לבית'. כשאני אומר "הדרך של הבית", גם אם זה רחוק מהבית, זו עדיין הדרך של הבית" (עמ' 12, ש' 16-17). הסבר זה מתיישב עם התיאור שניתן בהודעה "הרכב המבוטח היה אז חונה בכביש המוביל לכניסת הבית" (ש' 14-15 להודעה נ/8). המסקנה המתבקשת שהאירוע לא אירע בביתו של התובע, אלא בדרך המובילה לבית במהלך הנסיעה. 14. כאן המקום לציין, כי שני עדי התביעה הותירו רושם מהימן ואמין. לא התרשמתי מאמרות שקר ולא היו בעדויות סימנים המעידים על אמרות כאלו. ערה אני לכך שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך כיוון שמדובר בתיקון דרך, סביר הוא שאין עדים לאירוע. מה גם, לא מדובר בתאונה שאירעה בכביש ראשי בעיר שפרעם, אלא בכביש צר, בשעות הבוקר, ולכן הגיוני הדבר שאין עדים לאירוע. סוף דבר, התובע הותיר רושם חיובי בעדותו, גרסתו לא נסתרה אלא בעניינים שוליים שלגביהם ניתנו הסברים המניחים את הדעת, ואין בהם כדי לפגוע במהימנותו. עדותו התיישבה עם האמור בתיעוד הרפואי שנרשם סמוך לאירוע ועם יתר הראיות בתיק. על כן הנני מקבלת את גרסתו וקובעת, כי הוא נפגע במהלך "טיפול דרך או תיקון דרך", המהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והנתבעת חבה בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. הנזק 15. ממקום התאונה הובהל התובע לקופת חולים. הרופא המטפל הפנה אותו לבית חולים המשפחה הקדושה בנצרת, שם נבדק ואובחן כסובל מחבלה באצבעות כף יד ימין ושבר באצבע הרביעית. התובע אושפז שלושה ימים לאחר מכן היה במעקב רפואי, הן על ידי רופא מומחה (אורתופד) והן על ידי רופא משפחה, במשך חודש וחצי לאחר התאונה. לתובע אושרה תקופת אי כושר מעבודה עד 15.07.05. הפסדי שכר 16. התובע טען בסיכומיו להפסדי שכר, אולם לא הציג ראיה כלשהי בעניין ואף בעדותו, על אף הטענה כי לא עבד במשך שלושה חודשים, הוא לא טען כי הדבר גרם להפסדי שכר כלשהם, כפי שלא הציג תלושי שכר או מסמך אחר כלשהו המעיד על הפסדים כאמור. התובע ביקש להתיר לו לצרף ראיות בעניין זה לסיכומיו, אך בקשה זו דינה להידחות, שכן אין מגישים ראיות בשלב הסיכומים. על כן הטענה להפסדי שכר נדחית. כאב וסבל 17. בהתחשב בפגיעה, בטיפול הרפואי, תקופת אי הכושר, האשפוז, ובהעדר נכות, אני מעריכה את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 15,000 ₪. הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' 18. התובע לא טען בעדותו בפניי, כי נגרמו לו הוצאות כלשהן בעקבות התאונה, או כי נזקק לעזרה כלשהי. על כן טענתו בעניין זה, בסיכומיו, נדחית. סיכום 19. הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%. הסכומים כאמור ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. רכבתאונת דרכים (תיקון דרך)