תאונת דרכים 44% נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 44% נכות: 1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים שארעה ביום 16/9/03. 2. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו יגישו סיכומים בכתב על סמך כל החומר הנמצא בתיק בית המשפט. 3. התובע יליד 6/1/1983 (ביום התאונה היה בן 20 שנה ו - 9 חודשים וכיום הינו בגיל 28 שנים ו - 8 חודשים), נפגע בתאונת דרכים נשוא הדיון וסבל מפגיעות קשות. בין היתר אובחנו אצל התובע: שברים באגן, חבלה בגב, חבלה בגולגולת, קרע קטן בטחול, חבלה באף וכן חתכים בעור האף. התובע אושפז משך 16 יום ולאחר מכן שוחרר עם הוראה למעקב רפואי במסגרת בית החולים וכן מרפאות קופ"ח. אציין כאן כי לאחר פגיעתו של התובע בתאונה, הוא החליט ב - 10/04 לנסוע לגרמניה לצורכי לימודים, שם הוא שוהה עד היום הזה. 4. הנכויות הרפואיות: א. בתחום האורטופדי: פרופסור מיכאל סודרי קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20% בגין הגבלה בתנועות מפרק ימין; כמו כן, קבע נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בגין הבלטה של הרקמה הדקה. ב. בתחום אף אוזן גרון: ד"ר יצחק ברוורמן, קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הפרעה ניכרת בנשימה; כמו כן קבע נכות צמיתה נוספת בשיעור 10% בגין צלקת באף. אציין כי הנתבעת חולקת על הנכות בתחום הצלקת, שכן, לטעמה, הנכות שנקבעה בתחום זה על ידי פרופסור מיכאל סודרי מכסה גם הצלקת באף. ג. בתחום הפסיכיאטרי: ד"ר ראסם כנאענה קבע כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5%. אציין באופן כללי כי ד"ר כנאענה כתב בחוות דעתו כי נוצר רושם שהתובע מנסה "לנפח" את מצבו או להעצים את סבלו בתחום זה. ד. בתחום הנוירולוגי: ד"ר בועז וולר קבע כי לא נותרה נכות צמיתה. 5. עובר לתאונה היה התובע צעיר בגילו (כמעט בן 21 שנים). הוא סיים 12 שנות לימוד ולאחר מכן יצא אל שוק העבודה. הוא עבד במספר מקומות שונים ואצל קבלנים שונים, כאשר שכרו במקום עבודתו האחרון עמד על 6,000 ₪ נטו. סכום זה משוערך להיום עומד ע"ס 7,150 ₪. כמו כן, טוען התובע בתצהירו כי אהב את תחום הספורט וגם השתתף בפעילות ספורטיבית בתחום האגרוף. 6. אתייחס להלן לראשי הנזק השונים הרלוונטיים ואפסוק בהם תוך התחשבות בטיעונים שהעלו ב"כ הצדדים, איש איש לעמדתו. א. הפסד שכר מלא בעבר: לתובע מגיע פיצוי לפי סך 7,150 ₪ עבור תקופה של 8 חודשים רצופים שבהם היה באי כושר עבודה מוחלטת בהתאם לתעודות הרפואיות שהוגשו. בהתאם לכך, הסכום המתקבל הינו 57,200 ₪. ב. הפסד שכר חלקי בעבר: הצדדים חלוקים בגין ראש נזק זה באופן קוטבי. יחד עם זאת, מאחר ואין חולק כי נגרם לתובע הפסד שכר חלקי במרוצת החודשים הרבים שחלפו עד היום, ומאחר ולא ניתן לבצע חישוב מתמטי מדויק לעניין זה, הגעתי למסקנה לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנה, אותו אני מעריך בסך 50,000 ₪. ג. פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד: בשים לב לנכויות שנקבעו על ידי המומחים השונים לתובע, ובשים לב למרכיבי הנכות הנ"ל, וכן בשים לב לגילו של התובע ונתוניו האישיים, אני קובע כי הנכות התפקודית הסבירה הינה 25%. אציין כי בתחום האורטופדי יש להתחשב לצורכי הנכות התפקודית ב - 20% נכות בגין הגבלה בתנועות מפרק ימין. אין מקום להתחשב בנכות הפלסטית שנקבעה על ידי פרופסור סודרי או על ידי ד"ר ברוורמן וכך הוא הדבר בכל הקשור לנכות הפסיכיאטרית המינימאלית שנקבעה על ידי ד"ר כנאענה בשיעור 5%. מנגד, יש להוסיף ולהתחשב חלקית בנכות הצמיתה שנקבעה על ידי ד"ר ברוורמן בשיעור 10% בגין הפרעה בנשימה עקב הפגיעה באף. לאור כל אלה, וכן לאור גילו של התובע, הגעתי למסקנה כי הנכות התפקודית שיש לחשב לפיה את הפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, תעמוד על שיעור 25%. מוצדק לחשב את נזקיו של התובע בגין ראש נזק זה על פי החישוב האריתמטי שכן יש בפנינו את הנתונים הראויים לכך. בסיס השכר הינו 7,150 ₪ ומקדם ההיוון המתאים עד הגיע התובע לגיל 65 הינו 276 (עם עיגול מסוים). הנכות התפקודית כאמור לעיל הינה 25% והסכום המתקבל ממכפלת הנתונים הנ"ל יחדיו הינו סך 493,350 ₪. ד. הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד: שני הצדדים טענו בסיכומיהם לפיצוי גלובלי, תוך מחלוקת לעניין זכאות התובע להוצאות נסיעה לעתיד. נראה לי כי פיצוי בסך 7,000 ₪ מבטא באופן סביר את הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה. ה. עזרת צד ג' בעבר ובעתיד: גם כאן, שני הצדדים טענו בסיכומיהם לפיצוי גלובלי, תוך מחלוקת לעניין זכאות התובע להוצאות עזרת צד ג' לעתיד. נראה לי כי פיצוי בסך 20,000 ₪ מבטא באופן סביר את הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה. ו. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד וכן ניידות: שני הצדדים טענו בסיכומיהם לפיצוי גלובלי, תוך מחלוקת לעניין זכאות התובע להוצאות רפואיות לעתיד וניידות. נראה לי כי פיצוי בסך 10,000 ₪ מבטא באופן סביר את הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה. ז. קרן השתלמות ופנסיה: עיינתי בטיעוני ב"כ התובע לעניין ראש נזק זה וכן קראתי בעיון את טיעוני ב"כ הנתבעת ובאיזון הראוי, אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי סך 10,000 ₪. ח. הוצאות עבור לימודים בחו"ל (גרמניה): לא מצאתי בסיס משפטי לפסוק לתובע הוצאות בגין לימודים בחו"ל. אמנם ב"כ התובע טען ארוכות שהתובע נאלץ לנסוע ללמוד בחו"ל בגלל פגיעותיו בתאונה, אך קשה למצוא קשר סיבתי בין הוצאות אלה לבין הפגיעות בתאונה. יותר מכך, הוצאות הלימודים בחו"ל של התובע לצורכי הכשרתו לעבודה עתידית בתחום הריפוי והעיסוק אינה מזכה אותו בהחזר בגין הוצאות אלה. ט. כאב וסבל: לתובע נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור 44.6%. אעיר כאן כי אני מתחשב הן בנכות הרפואית הפלסטית שנקבעה על ידי פרופסור סודרי והן בנכות הרפואית הפסלטית שנקבעה על ידי ד"ר ברוורמן, שכן אין בפניי נתונים אשר מלמדים כי מדובר בנכות חופפת. משלא נשלחו שאלות הבהרה בעניין זה, יש ללכת לקולא לזכות התובע ולא לחומרא. התובע אושפז משך 16 יום. הפיצוי המגיע לתובע על פי החישוב האריתמטי בהתאם לתקנות הפיצויים הינו סך של 75,000 ₪. 7. סוף דבר: סה"כ הפיצויים שפסקתי לתובע הינם סך של 722,550 ₪. יש לנכות שני סכומים כדלקמן: סך של 8,800 ₪ בגין תשלום תכוף אשר שולם ביום 28/3/04, ושוויו להיום 10,500 ₪. סך נוסף של 22,693 ₪ בגין גימלת נכות כללית מהמל"ל, ששוויו להיום 25,600 ₪. היתרה הסופית הינה: 686,550 ₪. אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע את הסך 686,550 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%. הנתבעת תשא במחצית יתרת האגרה המתחייבת בתיק זה. הסכומים שפסקתי ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. נכותתאונת דרכים