קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בבית משפט לתביעות קטנות אשדוד: המדובר בשתי תביעות-קטנות הדדיות אשר הוגשו בידי הצדדים לבית משפט זה, ואשר הדיון בהם אוחד בהסכמתם. להלן, הרקע העובדתי והשתלשלות האירועים בין הצדדים, המהווים בסיס לפסק דין זה הבא להכריע בטענותיהם של שני הצדדים בשתי התביעות גם יחד. א. רקע עובדתי: 1. במסגרת התיק, ת.ק. 396/01, ביקש התובע (להלן:" מר יעקובוב"), לתבוע את שכרו המגיע לו לטענתו, בסך 6,862 ש"ח, בגין תיקון ריכבה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "הגב' יהושע"). יצויין, כי הנתבע מס' 2 (להלן: "מר סולטן") ואחיו, הם המחזיקים והמשתמשים בפועל בריכבה של הגב' סולטן, והם שהכניסוהו לתיקון במוסך שבבעלותו של התובע. בין הצדדים בתיק זה התגלעה מחלוקת כללית בדבר אופן תשלום השכר לתובע ככלל, וכן, מחלוקת נוספת בדבר גובה השכר שהוסכם בין הצדדים בפרט. בפסק הדין שמיום 16.10.01, החלטתי לקבל את התביעה, ולחייב את הנתבעים לשלם לתובע הסכום שתבע בסך 6,862 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 17.4.01, וכן, 700 ש"ח הוצאות משפט (להלן: "פסק הדין"). התובע פנה אל לישכת ההוצאה לפועל, לצורך ביצועו של פסק דין זה. 2. במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים בהוצאה לפועל, ביקש הנתבע מס' 2 להתנגד לביצועו של פסק הדין בטענה "פרעתי", שכן לגירסתו, נכרת הסכם פשרה בינו לבין התובע, לפיו, יחוסלו כל טענותיו של התובע כנגד תשלום בסך 4,000 ש"ח. התובע התנגד לגירסה זו של הנתבע, לפיו, הסכים לחיסול כל תביעותיו כנגד הסכום ששולם לו 4,000 ש"ח. בהחלטתה של ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשמת מיכל וולפסון, נקבע, כי בין התובע לבין הנתבע מס' 2, נכרת הסכם, שתוכנו מצוי בקבלה שהונפקה בידי התובע לטובתה של הנתבעת מס' 1, כדלקמן: "עבור עסקת תיק 2500083024 תיק 39601 לא יהיה שום תביה אני יעקב מיתכייב לזע(ג)ור קול התיקים שניפתכו לאחר פרעון צ'ק ולא כול תבעה" (ראה הציטוט, מתוך: הרישא לסעיף 9 בהחלטתה של כב' הרשמת, המצורף כנספח ב' לכתב התביעה שבתיק ת.ק. 1140/02). במאמר מוסגר, יצויין, כי אין מחלוקת מצד התובע כי מסמך זה שלגביו קבעה כב' הרשמת כי הינו מהווה הסכם בינו לבין הנתבע מס' 2, נכתב בכתב-ידו, ולמען הסר הספק, הקריא גם התובע בקול רם את תוכנו של המסמך בפני קלדנית ההוצאה לפועל, אשר תיעדה את ששמעה מפיו, כדלקמן: "עבור עסקי תיק… עבור סגירת תיק 2500838024 תיק 39601 לא יהיה שום תביעה אני יעקב מתחייב לסגור כל התיקים שנפתחו לאחר פרעון השיק ולא כל תביעה" (ראה הציטוט, מתוך: הסיפא לסעיף 9 בהחלטתה של כב' הרשמת, המצורף כנספח ב' לכתב התביעה שבתיק ת.ק. 1140/02). בהחלטתה, ציינה כב' הרשמת, כי אין בסמכותה מעבר לקביעה כי המדובר בהסכם שנכרת בין הצדדים להליכים שבפניה, קרי, התובע והנתבע מס' 2, לקבוע בנוסף, כי הסכם זה קויים או הופר בידי מי מהצדדים האלה, ולפיכך, על הצדדים שבפניה לפנות אל בית המשפט לצורך דיון בשאלה זו. לאור זאת, פתח הנתבע מס' 2 את התיק, ת.ק. 1140/02, על-מנת לקבוע במסגרתו, כי ההסכם שנכרת בינו לבין התובע שבתיק ת.ק. 396/01, קויים על-ידו, ולפיכך, על התובע (שבת.ק. 396/01) לסגור את כל התיקים שפתח כנגדו בגין עילת תביעתו שבאותו התיק. ב. טענות הצדדים: לטענת התובע (בת.ק. 1140/02), לאור נוסח ההסכם המצוטט לעיל, יש לראות בתוכן הדברים הכתובים בכתב-ידו של הנתבע (בת.ק. 1140/02), כהסכם לפשרה, לפיה, הוא מוותר על כל תביעותיו כנגדו, ולכן, ידאג לסגור את כל ההליכים המשפטיים שנקט כנגדו, וכל זאת בתמורה לסך של 4,000 ש"ח. לגירסתו של התובע, הוא שילם לתובע סכום של 4,000 ש"ח בהתאם לאמור בהסכם פשרה זה, אולם, הנתבע לא סגר את כל ההליכים המשפטיים שנקט כנגדו, כפי שהתחייב לכך במסגרת הסכם זה. לאור זאת, ביקש התובע לראות בו כמי שמילא את חובו כלפי הנתבע, ואת הנתבע כמי שהפר את הסכם הפשרה. כמו כן ביקש התובע, כי במסגרת קבלת ההחלטה בדבר הפרת ההסכם בידי הנתבע, לחייב בנוסף את הנתבע לסגור את כל ההליכים המשפטיים שנקט כנגדו, וכמו כן, לחייבו במתן פיצויים בסך 3,000 ש"ח בגין הוצאות תביעה זו שנאלץ הוא לנקוט. 2. לטענת הנתבע (בת.ק. 1140/02), אין לראות בו כמי שהפר את הסכם פשרה, שכן, אין בנוסח הדברים הכתובים בכתב-ידו בכדי להוות הסכמה מצידו לחיסול כל תביעותיו כנגד התובע. לגירסתו של הנתבע, כפי שמופיעה בסעיף 9 לכתב-הגנתו שבמסגרת התיק ת.ק. 1140/02: "התובע…לא הוכיח כי יש הסכם פשרה, אלא הכוונה הייתה שהוא משלם 4,000 ש"ח ואחרי זה ישלים את החוב". באופן דומה, תיאר הנתבע את גירסתו בסעיף 10 לכתב-הגנתו, כדלקמן: "התובע לא הוכיח ולא במקצת שישנו הסכם בין הצדדים, אלא נהפוכו מה שנכתב על הקבלה זה לעצור הליכים ולא לבטלם". יצויין, כי בהמשכו של סעיף 9 לכתב-הגנתו של הנתבע שאוזכר לעיל ביקש הנתבע לטעון, כדלקמן: "כבוד בית המשפט מופנה על לחץ שהפעיל התובע על הנתבע לכתב את הנתונים על הקבלה". לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כלהלן: במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 29.4.03, תימצת הנתבע שבתיק ת.ק. 1140/02, את עיקרי טענותיו, כדלקמן: "אני טוען שהרשום בת/ 1 "ולא כל תביעה", כלומר הכוונה הייתה שלא אוותר על כל התביעה. אני קיבלתי 4,000 ש"ח. אני כתבתי בכתב ידי את ת/ 1. קיבלתי את הסכום הזה, ומה שנשאר, 3,300 ש"ח, אני לא אוותר על זה" (לעניין זה, ראה: שורות 7-9 בעמוד 9 לפרוטוקול הדיון מיום 29.4.03). במסגרת ההליכים המשפטיים שקויימו בהוצאה לפועל, כבר נקבע בידי כב' הרשמת מיכל וולפסון, כי הקבלה ועליה דבריו הכתובים בכתב-ידו של הנתבע (בתיק ת.ק. 1140/02), מהווה הסכם שבינו לבין התובע שבאותו התיק. יצויין, כי כב' הרשמת ציינה בנוסף, בסעיף 11.2 להחלטתה, כדלקמן: "אני קובעת כי נראה שהצדדים כרתו הסכם אשר על פי תוכנו הוא מחליף את פסק הדין. כמו כן אני קובעת כי לכאורה על פי ההסכם כנגד תשלום היה על המשיב לסגור את תיק ההוצאה לפועל והוא לא עשה כן ולכאורה הפר את ההסכם". הנני מוצא כי צדקה כב' הרשמת בקביעתה זו. האמירה, כפי שהוקראה בידי הנתבע בתיק ת.ק. 1140/02, בפני קלדנית ההוצאה לפועל, כדלקמן: "עבור עסקי תיק… עבור סגירת תיק 2500838024 תיק 39601 לא יהיה שום תביעה אני יעקב מתחייב לסגור כל התיקים שנפתחו לאחר פרעון השיק ולא כל תביעה", מהווה ביטוי לכך כי הנתבע אכן התכוון במילים אלו לחיסול כל תביעותיו שכנגד התובע. לא קיבלתי את טענתו של הנתבע, כי הביטוי "ולא כל תביעה", בא לסייג את כלל הדברים שנכתבו קודם לכן, אשר בהם נאמר במפורש כי יהיה וויתור מצד הנתבע, כדלקמן: "עבור עסקי תיק… עבור סגירת תיק 2500838024 תיק 39601 לא יהיה שום תביעה אני יעקב מתחייב לסגור כל התיקים שנפתחו לאחר פרעון השיק …". במקרה זה, נראה כי נוסח הדברים שנכתבו על-ידו הינו ברור וחד-משמעי ואין מקום לקבל את גירסתו של הנתבע, בדבר פרשנותו את המלים "ולא כל תביעה". לא זאת ועוד, גם בהנחה שגירסתו של הנתבע לגבי פרשנותם של מילים אלו ("ולא כל תביעה") הייתה מתקבלת, הרי שגם אז הייתה יוצאת ידו של הנתבע על התחתונה, שכן, היו אז שתי דרכים אפשריות לפרשנותו של המסמך, ובמצב דברים שכזה, הפירוש שהיה מתקבל היה זה שכנגד מנסח המסמך, דהיינו, כנגדו. בעניין זה, ביקש הנתבע לטעון כאמור כי הופעל עליו לחץ מצד התובע לכתוב את המסמך כולו, אולם, טענה זו לא הוכחה על-ידו, ועל כן אין מקום לקבלה. לא זאת אף זאת, טענתו כי נוסח הדברים "ולא כל תביעה" משקפת את גירסתו, לפיה, לא הייתה בכוונת הדברים בכדי להוות הסכם פשרה, אלא, תשלום חלקי עד לקבלת תשלום נוסף, עומדת בניגוד לטענתו כי דברים כתובים אלה נכתבו על-ידו עקב לחץ שהופעל עליו. הואיל וכאמור, הנתבע לא הוכיח כי הופעל עליו לחץ לכתיבת הדברים המפורטים בקבלה, והואיל ובנוסף מצאתי כי נוסח הדברים המופיעים בקבלה זו נהיר ואינו משתמע לשתי פנים, ולפיו, מטרתם של הצדדים הייתה להגיע להסכם פשרה לחיסול כל תביעותיו של הנתבע כנגד התובע (בתיק ת.ק. 1140/02), החלטתי, כי לאור העובדה בה הודה הנתבע ששולם לו הסך 4,000 ש"ח, לקבל את התביעה שבתיק ת.ק. 1140/02, ולפיכך, לקבוע כי התובע שבתיק זה קיים את הסכם הפשרה אליו הגיעו שני הצדדים. בהתאם להחלטתי זו, הנני קובע בנוסף, כי "ייסגרו כל ההליכים" המשפטיים שנקט הנתבע כנגד התובע (שבתיק ת.ק. 1140/02) במסגרת ההוצאה לפועל, לצורך ביצועו של פסק הדין שניתן בידי ביום 16.10.01 בתיק ת.ק.396/01. ללא צו להוצאות. תביעות קטנות