תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח:



התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים שנגרמו לו לטענתו בגין מעשים ומחדלים מצד הנתבע. סכום התביעה הועמד על 300,000 ₪. התביעה מייחסת לנתבע הפרות של יחסי בנק - לקוח ובהם הפסקת מתן אשראי לאחת מהחברות שבשליטת התובע, בטענה כי לא המציאה ערבויות מתאימות ואשר לטענתו בא כאמצעי לחץ על אותה חברה לסלק את חובותיה לבנק; נזק שנגרם עקב אי המצאת מכתב החרגה משעבוד שרשם הבנק על מקרקעין של חברה אחרת שלתובע היו מניות בה; אי כיבוד שיקים של חברה זו שגרם לנזק והעברה של כספים מחשבון התובע לחשבון אחת מהחברות ללא הסכמתו, ע"ח חוב החברה. בעקבות האמור טען התובע כי אחת החברות הפסיקה פעילותה ובשניה פורקה שותפות שהיתה עם אדם אחר והוא תובע גם פיצויים בגין הפסד פרוייקטים. סך כל הפסדיו של התובע כתוצאה מפעולות הבנק נאמדו על ידו בסכום של 1.4 מיליון ₪ כאשר התובע טוען כי יש להפחית מסכום זה את יתרת החוב בסך 450,000 ₪ שהנתבע תבע מחב' רעות ים ומהתובע כערב אישית בגין חובה של רעות ים. הבנק הגיש את התביעה וקיבל פסק דין בהסכמה אולם הוסכם כי פסק הדין לא ימומש אלא לאחר בירור תביעה זו שבפניי, שסכומה הועמד, כאמור, על סך של 300,000 ₪.


2. הנתבע (להלן:"הבנק"), כפר בטענות התובע וטען כי פעל במסגרת ההסכמים בדבר פתיחת החשבון ולא חרג מהם. כמו כן טען כי נושא מכתב ההחרגה נדון בבית משפט המחוזי לרבות נושא ההוצאות והעניין נסגר וכי הבנק לא השתהה כלל בהוצאת האישור המבוקש. באשר לנושא סירוב השיקים טען הבנק כי טענות התובע בעניין זה לא הוכחו וכי אם היה שיק או שיקים שלא כובדו הדבר נובע מצמצום והפסקת קו האשראי של החברה והדבר הודע לתובע. באשר לטענה הנוספת והיא חיוב חשבון התובע וזיכוי חשבון החברה שבשליטתו טען הנתבע כי הדבר נעשה כדין ועפ"י ההסכמים וערבותו האישית של התובע לחובות החברות. עוד טען הבנק כי מאחר והתובע לא היה בעל המניות היחיד בחברות הנזקים הנטענים אשר מוכחשים אינם נזקיו. כמו כן נטען כי אין קש"ס בין פירוק השותפות בחברת ירדן רעות בע"מ שהיתה לתובע עם אחר לבין מעשה או מחדל מצד הבנק.


3. נשמעו עדים והוגשו ראיות והצדדים הגיעו בסופו של דבר להסכמה דיונית לקצר בהליך השמיעה ולסכם על פי החומר שבתיק.נ

4. שקלתי את מכלול הראיות וטענות הצדדים והגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.ב
להלן אנמק מסקנתי זו.ו
התובע הוא בעל מניות ומנהל בחברת רעות ים בע"מ (להלן: "חב' רעות ים"), חברת ירדן רעות בע"מ (להלן: חב' ירדן רעות") ולוטן שירותי סיעוד בע"מ (להלן:"חברת לוטן"). שתי החברות עסקו בתחומים שונים הראשונה בתחום הטקסטיל השנייה בתחום סיעוד וכ"א לקשישים. לתובע היה חשבון אישי בבנק וכן היה חשבון לחב' רעות ים משנת 95 ולחב' לוטן משנת 86.נ

הפסקת האשראי לחב' רעות ים:
5. התובע טען כי עד סוף 96 נתן הבנק אשראי לחב' רעות ים בסך של 500,000 ₪ אולם לאחר מכן לטענתו הוסכם על ירדה הדרגתית באשראי. לטענת התובע הינה כי הבנק גרם לו לנזקים כתוצאה מכך שבשלב מסויים ובמפתיע סגר לו הבנק את האשראי. אומנם לטענתו הוא קיבל התראה על מנת להמציא בטחונות אולם ההתראה היתה קצרה מידי. כתוצאה מכך רעות ים לא יכלה להמשיך את פעילותה וכל שכנועיו של התובע כי מדובר בהתנהגות שאינה הוגנת לא הועילו והחלטת הבנק היתה לבטל את קו האשראי.
השאלה היא האם רשאי היה הבנק להפסיק או לחדש את קו האשראי. התשובה לכך הינה בחיוב וזאת לנוכח סעיף 6 ג' להסכם התנאים שבו נקבע כי :
"הבנק לא יהיה חייב לתת או לחדש האשראי ויהיה רשאי בכל עת להפסיק את מתן האשראי או להקטין את סכומו בלי לתת ללקוחות הודעה מוקדמת על כך".ב

כמו כן עולה מההסכם כי הבנק היה רשאי בכל עת לדרוש את סילוק יתרת החשבון (ראה לעניין זה סעיפים 5.5 לתצהירו של העד בועז קארפ ונספח ד' ונספח ו' לתצהירו).
מחומר הראיות עולה כי חברת רעות ים משכה כספים מעבר למסגרת האשראי וכי על פי חומר הראיות בחודש 08/96 שיחרר הבנק פקדונות ששימשו כבטחונות לחובות חברת רעות ים וזאת כנגד התחייבות התובע להמציא בטחונות חלופיים ולהקטין את יתרת החובה של חברת רעות ים, אולם הוא לא עמד בכך. לפיכך אני מקבל את עמדת הבנק כי חברת רעות ים עמדה ביתרת חובה של 434,581 ₪ ודרישת הבנק כי תפרע חוב זה לא נענתה ולכן ביטל הבנק את האשראי וזאת לפי סעיף 6 ג' להסכם התנאים.
אני דוחה את טענת התובע כי חברת רעות ים עמדה ביתרת חובה מאושרות. אלא ההיפך הוא נכון הוכח כי חברה זו עמדה בחריגה מקו האשראי ועל כן לא היתה מניעה שבדין ועל פי ההסכמים, מצד הבנק להפסיק את מסגרת האשראי. (נספחים ח' וט' לתצהירו של העד קארפ הם פסקי דין שנתנו לטובת הבנק בתביעתו הכספית נגד חברת רעות ים ונגד התובע שערב לחובותיה). לכן דין טענת התובע בעניין זה להדחות.

טענת העכוב בהמצאת מכתב ההחרגה:
6. לירדן רעות היה מקרקעין בתקופה הרלוונטית הנמצאים ברחוב הרצל 27 בקרית ביאליק (להלן: "המקרקעין") עליו בנתה 4 דירות כאשר חלק מרכישת המקרקעין ומהבנייה מומן על ידי הבנק. לבנק היתה משכנתא על מקרקעין שבבעלות חב' ירדן רעות וזאת להבטחת הלוואה שנתנה לחברה זו. הנוהג, כך נטען, שהתגבש בין הצדדים היה שהבנק נתן לכל רוכש דירה מכתב הקרוי "מכתב החרגה" אשר לפיו המשכנתא שרשומה על זכויות הקבלן, תהיה כפופה למשכנתא שתרשם על שם הבנק הממן את רכישת הדירה עבור הרוכש ובלבד שכספי ההלוואה של הרוכשים יעברו ישירות לבנק. 3 מ – 4 הדירות נמכרו עד תחילת 97 והועברו מכתבי ההחרגה בהתאם לאמור ללא בעיות. בתחילת שנת 97 ובמקביל לסגירת קו האשראי, של חב' רעות ים, הצליחה חב' ירדן רעות למכור את הדירה האחרונה שבבניין לזוג בשם ביטון והפעם לטענת התובע, לא אפשר הבנק ולא נתן את מכתב ההחרגה אלא דחה את חב' ירדן בלך ושוב מתוך נסיון להפעיל עליה לחץ להקטין את חובה לבנק. כתוצאה מאי מתן מכתב ההחרגה, גרם הבנק לחב' ירדן רעות להפר את ההסכם במכירת הדירה לביטון (מכתב ב"כ התובע נספח ב' לתצהירו ת/1 ולכתב התביעה ותשובת הבנק נספח ג') . בעקבות זאת פנתה חברת ירדן רעות לבית משפט מחוזי בת.א. 10353/97 למתן צו עשה (נספח ד') ורק ביום 17.4.97 הודיע הבנק כי יהיה מוכן לתת את מכתב ההחרגה ללא תנאי. לפיכך הסיר החברה הנ"ל את בקשתה (נספח ה'). למרות האמור טען התובע כי הבנק לא עמד בהתחייבותו זו ונעשתה פנייה נוספת לבית המשפט. (פרטיכל הדיון הוא נספח ו'). לטענת התובע, בעקבות הקשיים שהציב הבנק בפני חב' ירדן רעות החליט וואליד סאלח, השותף בחברה לפרק את השותפות עם התובע. (הסכם פירוק השותפות נספח יב') והתובע הפסיד מחצית לטענתו, מהרווחים הצפויים בחברה זו. לטענתו הפרוייקטים שהיו לחברת ירדן רעות בתקופה הרלוונטית הוערכו במאות אלפי שקלים כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה.
מעדותו של מר ליבוביץ מטעם הבנק נראה כי לא היתה דרישה לסלק את חובה של חב' רעות ים כתנאי להוצאת מכתב ההחרגה ולמעשה לא שוכנעתי שהיתה כוונה שלא בתום לב להוציא מכתב זה. מכל מקום הדיון בעניין זה התקיים בבית משפט מחוזי ביום 6.5.97 יומיים לאחר שהבנק הגיש לרשם המקרקעין בקשה לביטול המשכנתא ולפיכך דחה בית המשפט את תביעת חברת ירדן רעות ולרבות פסיקת הוצאות. לא שוכנעתי מגרסת התובע סעיף 15 לתצהירו לפיו קיים מכתב פנימי של המחלקה הכלכלית של הבנק שאין לתת מכתב החרגה לתובע שהוא שותף בחברת ירדן רעות, התובע טען כי שותפו וואליד סאלח היה נוכח וראה מכתב זה אולם בתצהירו מיום 13.2.01 של וואליד סאלח לא נאמר דבר בעניין זה. לעומת זאת, העד לזר ליבוביץ טען בתצהירו בסעיף 13, כי הבנק לא דרש סילוק חובה של חברת רעות ים כתנאי להמצאת מכתב ההחרגה ולא עיכב הוצאת מכתב זה כלל. העד ציין באחת הישיבות (בקדם משפט מורחב מיום 19.6.01 עמ' 8 ש' 21-28) כי הבנק ביקש לבצע בדיקה מעמיקה יותר מכיון שהוצאת מכתב ההחרגה פירושו ביטול המשכנתא על המקרקעין לגמרי. כידוע עול ההוכחה לכל עילה בתביעתו הוא על התובע. בנסיבות לא שוכנעתי במיוחד לנוכח הדיונים שהתקיימו בבית משפט המחוזי, כי הבנק השתהה בהוצאות מכתב ההחרגה וביטול המשכנתא, (נ/2) מצד אחד וכי יש קשר בין האישור שהוצאתו התעכבה במידה מסויימת , לבין פרישת השותף או ההפסדים בגין אובדן פרוייקטים הנטענים. נראה כי סביר יותר להניח כי דווקא מצבה הכספי הקשה של החברה היה הגורם לכל אלה.ו

סירובי השיקים:


התובע טען כי הבנק הפסיק לכבד את השיקים שמשכה חב' ירדן רעות מחשבונה וזאת ללא סיבה הנראת לעין מכיון שחב' ירדן רעות לא חרגה ממסגרת האשראי בתקופה זו שהיתה בסך של 500,000 ₪. (נספחים ז' ו- ח'). לאחר שחב' ירדן רעות הודיעה כי בכוונתה לפנות לבית המשפט חזר בו הבנק וקיבל את השיקים שחוללו מלכתחילה. לאחר מכן הודיע הבנק לחב' ירדן רעות כי הוא מבטל את מסגרת האשראי ותבע לסלק ממנה את יתרת החוב על סך 45,687 ₪. כל זאת כאשר אצל הבנק היתה ערבות בנקאית של שותפו של התובע בחברה בסך 200,000 ₪ (נספח ט'). התובע טען גם כי ביצעו לחצים דומים על החברות האחרות כאשר הבנק ביקש ללחוץ עליו לסלק יתרות חובה בחשבונות של חברות אלההוא הדין בטענותיו של התובע לגבי סירובי שיקים לחשבון חברת ירדן רעות. דא עקא, התובע בחקירתו הנגדית צמצם את טענותיו בעניין ביטול שיקים לביטול שיק אחד בלבד וגם לגבי שיק זה לא ידע למסור פרטים. לעומת זאת העדות על פי תצהירו של העד בועז קארפ בו נאמר כי חשבון האשראי בחברת ירדן רעות הופחת בחודש יולי 95 לסך של 350,000 ₪ במקום 500,000 ₪, לא נסתרה. בהתאם לכך, ביום 28.5.97 הודיע הבנק בכתב לחברת ירדן רעות על הפסקת מסגרת האשראי ביום 15.6.97. בסעיף 6.8 לתצהירו של קארפ הוא מתייחס לשיקים שלא כובדו עקב מתן הוראת ביטול או עקב חריגה ממסגרת האשראי. יש להוסיף כי גם אילו קיבלתי את טענת התובע כי הבנק ביטל שיקים בניגוד למסגרת האשראי ושלא כדין הרי התובע עצמו מאשר כי בסופו של דבר השיקים כובדו . לפיכך יש לדחות את טענת התובע לגרימת נזק בעילה זו.נ


חיוב חשבון התובע וזיכוי חשבון חב' רעות ים:
8. התובע טוען כי הבנק העביר סך של 16,717 ₪ מחשבונו האישי של התובע לחשבונה של חב' רעות ים תוך שהוא מציין באסמכתא כי מדובר בהעברה מחשבון לחשבון לקיזוז יתרת חוב שהתובע ערב לו אישית. (נספח י'). בעקבות העברת יתרת הזכות מחשבונו האישי נבלע כרטיס האשראי של התובע בכספומט וכל חיובי כרטיס האשראי הוחזרו בטענה שבוצעו פעולות חריגות בחשבון. (נספח יא'). לטענתו, בעקבות זאת לא יכל התובע למשוך כספים או שיקים מחשבונו האישי ונותר חסר יכולת לכבד את התחייבויותיו האישיות ובכך גרם לתובע לנזקים הנטענים בכתב התביעה.ב
גם בעניין זה אני מעדיף את גירסת הבנק שבאה לידי ביטוי בעדותו של העד קארפ (סעיפים 7-17 לתצהירו ). הוכח (נספח כ' לתצהיר) כי לבנק זכות עכבון וקיזוז על כל הכספים המגיעים לתובע. כמו כן פורטו שם תוכניות החסכון ששועבדו להבטחת ערבותו לחברה (נספחים כ"א – כ"ג) לפיכך משהוכח כי חשבון החברה היה בחריגה מהאשראי .

9. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לבנק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ו



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון