קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין זכיה בפרס בהגרלה: .1בית-משפט השלום בבאר-שבע, בשבתו כבית-משפט לתביעות קטנות (כבוד השופט מ' מכליס), בהחלטתו מיום 7.1.93, דחה את בקשתו של המבקש לבטל פסק-דין שניתן נגדו ביום 1.9.92, אחרי שלא התייצב לדיון. המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק הדין. אחרי עיון בתשובת המשיב החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. .2כפי שנטען בכתב התביעה שהגיש המשיב בבית המשפט קמא, השתתף הוא בהגרלה שנערכה לקונים בסופר-מרקט "החידא", בבאר-שבע, וזכה בפרס שהיה כרטיס טיסה לאירופה. המשיב פנה אל המבקש שאירגן את ההגרלה, נתן לו את המסמכים הדרושים וקיבל ממנו שובר הפניה (להלן: "השובר") לחברת הנסיעות "זכאי" שרותי תיור בע"מ שעל פיו היה אמור לקבל את כרטיס הטיסה; אולם בעליה של חברת הנסיעות סירב לתת לו את הכרטיס, בנימוק שהמבקש לא קיבל מהמשיב, לטענתו, את המסמכים הדרושים להוכחת הזכיה. טענתו העיקרית של המבקש, היא, שהמשיב קיבל את השובר כתוצאה מהטעיה, או בתרמית, ולפיכך, אין במסירתו לידי המשיב משום אישור זכאותו לקבל את כרטיס הטיסה. .3לפי סעיף 32(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973(להלן: "החוק"): "חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים". אין חולקים, שבחוזה של הגרלה עסקינן, ולפיכך, לא היתה למשיב, לכאורה, עילה לאכוף את חוזה ההגרלה או לקבל פיצויים בשל הפרתו. יתר על כן, אפילו צומחת עילתו של המשיב מן השובר שקיבל ולא מחוזה ההגרלה, יש מקום לומר שהחוזה היה פגום מלכתחילה באופן מהותי, ולפיכך, לא היה בכוחה של ההתחייבות הנוספת שבשובר כדי לתקן פגם יסודי זה. "ההתחייבות הנוספת היא מעין שכפול של ההתחייבות המקורית, ואותו פגם שדבק במקורית, מסתפח גם לנוספת" (ד' פרידמן, נ' כהן, חוזים (הוצאת אבירם, תשנ"ג) 353). מאידך גיסא, יש גם מקום לדעה שההגרלה נערכה במסגרת מבצע מכירות שערך אותו סופר-מרקט וכי מטרתו העיקרית של המבצע היו המכירות ולא ההגרלה. לפיכך, עומדת ההגרלה מחוץ לגידרו של סעיף 32לחוק ואין הוא חל עליה (שם, בעמ' 347; עיין גם ג' שלו, דיני חוזים (הוצאת ידין, תש"ן) 408-417). בעלי הדין ובית המשפט קמא לא נתנו דעתם על השאלה, אם חל סעיף 32לחוק במקרה הנדון, ואף לא עשו כן בעקבות החלטתי מיום 25.3.93, בה הפניתי אותם לכך במפורש. יש, איפוא, מקום לומר שהמבקש מחל על זכותו להישען על הוראות סעיף 32לחוק. .4אף על פי כן, דינו של פסק הדין להתבטל מן הטעם שכתב התביעה לא הומצא למבקש לפני נתינתו - ועל כך אין עוד מחלוקת - וכן מן הטעם שטענות ההטעיה והתרמית שהעלה המבקש מבססות לכאורה הגנה טובה נגד התביעה. .5לפיכך, אני מבטל את החלטתו ואת פסק דינו של בית המשפט קמא ומורה להחזיר את הדיון אליו. בפתיחת הדיון ישקול בית המשפט קמא אם לצרף כנתבעים את סופר-מרקט "החידא" ואת חברת הנסיעות "זכאי" שרותי תיור בע"מ. כן ישקול אם להעביר את התביעה לבית-משפט שלום לפי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-.1984 הוצאות הדיון בערעור בסך 750ש"ח יחולו לפי תוצאות הדיון בבית המשפט קמא.הימוריםפרסים