קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין רכישת מצלמה: התובע, הינו בעלי עסק לצרכי צילום וידאו, שמו "אינטר וידאו", השוכן במושב מגשימים. הנתבע, צלם מקצועי, בעל חנות צילום בבאר שבע. ביום 25.5.98 רכש הנתבע מן התובע מצלמת וידאו מסוג "פנסוניק" דגם AG-DD-880H, מס' סידורי 168, בגינה הוצאו לו תעודת משלוח וחשבונית מס. ראה נספחים ג' ו - ד' לתצהיר התובע (להלן: "המצלמה החדשה"). עובר ליום 17.11.98 הזמין הנתבע מן התובע מצלמת וידאו נוספת וביום 17.11.98 נשלח סוכן מטעם התובע אל חנות הנתבע וסיפק לו מצלמת וידאו זהה למצלמה הישנה, אך בעלת מספר סידורי שונה (104) וציוד צילום נוסף. בגין אלה הוצאו לנתבע חשבוניות מס, שצורפו כנספחים א - וב' לתצהיר התובע (להלן: "המצלמה החדשה"). לטענת התובע, כי אז הנתבע החליף במירמה בין שתי המצלמות בכך שמשנמסרה לו המצלמה החדשה על ידי הסוכן, נטל הוא אותה לחדר צדדי באמתלה, כי ברצונו להרכיב בה בטריה ומששב טען בפני הסוכן, כי המצלמה החדשה אינה פועלת ומשכך, הוחזרה היא לתובע. דא עקא, משחזר הסוכן לחנות התובע ועימו המצלמה החדשה, שאינה תקינה, לכאורה, נתברר, כי הנתבע באותו חדר צדדי החליף בין שתי המצלמות ומסר בידי הסוכן את המצלמה הישנה, תוך שהוא מותיר בידיו את המצלמה החדשה, שלא היה בה פגם כלשהו. משהתברר הדבר לתובע - הגיש הוא תלונה למשטרה והנתבע זומן לחקירה. התובע עותר על כן לחייב הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים: עלות המצלמה החדשה - בסך של 27,416 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. בגין עוגמת נפש ונזק שנגרם לו עקב הפרת הסכם האספקה - בסך של 5,000 ₪. הנתבע טוען, כי לא היו דברים מעולם. לטענתו, אכן רכש מן התובע את המצלמה הישנה, אלא שזו לא היתה תקינה וניסיונות התובע לתקנה עלו בתוהו ולפיכך, הבטיח לו התובע להחליף את המצלמה הישנה במצלמה חדשה (ממש כפי שהחליף לאחיו) וכך קרה בפועל. עוד טען הנתבע, כי התקלות החוזרות ונישנות במצלמה הישנה הסבו לו נזקים, שכן אנשים, שאמור היה לצלם באירועיהם תבעוהו על כי הצילום לא צלח. בתיק זה העידו בפני המפורטים: מטעם התובע - הוא עצמו והסוכן שסיפק המצלמה החדשה - אורן מינס (להלן: "מינס"). מטעם הנתבע - הוא עצמו וכן צלם נוסף שעובד עימו, איסקוב ולאדיסלב (להלן: "איסקוב"). ההכרעה: 1. לאחר ששמעתי הצדדים, התרשמתי מהם ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, נחה דעתי, כי הצדדים לא הסכימו לבצע החלפה כלשהי של המצלמות, אלא שהנתבע אכן הזמין מהתובע מצלמה חדשה ומשסופקה אל חנותו צץ במוחו הרעיון לבצע את אותה החלפה. 2. לעניין זה מקובלת עלי עדות מינס אשר העיד, כי נשלח לספק מצלמה חדשה לנתבע ולא להחליפה. 3. עוד מקובלת עלי עדותו ולפיה, בחנות הנתבעים יצר האחרון מצג כאילו המצלמה החדשה אינה תקינה, מצג שהביאו ליצור קשר טלפוני עם התובע, אשר הנחה אותו להחזיר את המצלמה לעסק לבדיקה. 4. עדות זו של מינס מתיישבת היטב אף עם שיחה טלפונית שנתקיימה בין התובע לבין הנתבע ואשר הוקלטה (ראה ת/1) במסגרתה מאשר הנתבע, כי עליו לשלם לתובע עבור המצלמה החדשה - קרי, כי אין מדובר באקט של החלפה. 5. גם התיעוד שצרף התובע לתצהירו - קרי, תעודת משלוח, חשבוניות וכו' אינו מלמד על הליך של החלפה, אלא הליך של רכישה חדשה. 6. לנתבע טענות כנגד תקינותה של המצלמה הישנה. 7. אין מחלוקת, כי במצלמה הישנה נתגלעו ליקויים ואולם, בעוד התובע טוען, כי אלה נתגלעו עקב שמוש, שעשה הנתבע בקלטות זולות ולא איכותיות - טען הנתבע כי מדובר בתקלה שונה שלא נגרמה בעטיו ואשר התובע לא הצליח לתקנה. 8. לתיק לא הוגשה כל חוות דעת של מומחה ממנה ניתן יהא ללמוד מה טיב התקלה, שנתגלעה במצלמה הישנה. 9. יחד עם זאת, גם אם אלך לקראת הנתבע ואקבל טענתו ולפיה, מדובר בתקלות שאינן קשורות לקלטות בהן עשה שימוש - עדיין, אין קיומן של תקלות אלו מצדיק מעשהו זה של הנתבע, קרי נטילת המצלמה החדשה והחזרת המצלמה הישנה, בלא הסכמה ובלא כוונה מצד התובע. 10. אין מקום בענייננו לקבל את טענות ב"כ הנתבע בסיכומיו, כי לכאורה לא היה נגרם לתובע כל נזק, שהרי קיבל לידיו, תחת המצלמה החדשה, מצלמה אחרת מאותו סוג ודגם. אני סבורה, כי בית המשפט אינו יכול להתעלם בעניננו מן העובדות שנגלו לעיניו ולהתייחס אך אל "התוצאה הסופית". היה ויעשה כן - הרי יתן בית המשפט גושפנקא למעשהו של הנתבע - ואין לעשות כן. 11. בנסיבות הענין ולאחר שקבעתי את שקבעתי לעיל לענין אופן התנהגות הנתבע ביחס למצלמה החדשה, יש לחייבו לשלם לתובע את עלות המצלמה החדשה בכפוף לקבלת המצלמה הישנה לידיו. 12. למעלה מן הצורך אציין, כי יש לראות בהחזקת התובע את המצלמה הישנה בידיו כבערבון לפי סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין, התשל"א - 1971 לפיו - "עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב". 13. לא ניתן לטעון, כי התובע אינו מחזיק במצלמה הישנה כדין, שהרי הנתבע עצמו העביר לו מצלמה זו. 14. לאור כל האמור ומשאימצתי את גירסת התובע ולפיה, לא היתה כל הסכמה לבצע החלפת מצלמות, אלא שהנתבע נטל על דעת עצמו את המצלמה החדשה והחליפה בישנה, אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובע את הסך של 28,475 ₪, (המהווה עלות המצלמה החדשה וכן האביזרים הנוספים, אשר הנתבע, בחקירתו במשטרה הודה , כי סופקו לו- ראה נספח ו' 2 לתצהיר התובע עמ' 2 שורות 21-20 ולא הוכח לי, כי שולם בעדם) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 17.11.98 ועד התשלום בפועל. במועד ביצוע התשלום בפועל ישיב התובע לנתבע את המצלמה הישנה. בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאותיו בסך של 2,500 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. לא מצאתי לנכון לפסוק סכומים בגין עוגמת נפש ונזקים ערטילאים אחרים שהתובע עתר להם. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)