תביעה לבית הדין לעבודה בגין דמי פגיעה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לבית הדין לעבודה בגין דמי פגיעה: .1ביום 10.6.1979הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שלטענתה ארעה לה ביום 15.10.1197, ואשר לטענתה גרמה לה אי-כושר לעבוד עד ליום .22.4.1979לתביעה צורפה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, הקובעת אי-כושר לעבוד בתקופה 15.10.1978ועד .15.4.1979 .2במכתב מיום 6.11.1979דחה פקיד התביעות את התביעה לדמי פגיעה, והטעם העיקרי שאפשר להסיק ממכתב הדחיה הוא, כי התובעת לא נפגעה תוך כדי ועקב עיסוקה במשלח ידה. .3כנגד דחיה זו של התביעה לדמי פגיעה, הגישה התובעת תביעה לבית-דין זה. הנתבע התגונן בשתי טענות. האחת (סעיף 3לכתב ההגנה) - כי לא ארעה לתובעת "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- .1968טענה זו הינה מסקנה משפטית, ואין מקומה בכתב ההגנה. הטענה השניה, לגופו של עניין, היתה, כי התאונה לא ארעה לתובעת תוך כדי ועקב עיסוקה במשלח ידה. .4בית-דין זה שמע את ראיות הצדדים ובפסק-דין מיום 7.5.1980 החליט כי הוא מאמין לגרסת התובעת וכי הוא מצהיר כי לתובעת ארעה תאונת עבודה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת גמלאות כחוק. .5רק כעבור יותר משנה מיום מתן פסק-הדין, דהיינו ביום 19.5.1981, סיים פקיד התביעות את טיפולו וכתב לתובעת כי הוא "מאשר" את התאונה עקרונית, אולם אינו מוכן לאשר את תקופת אי-הכושר לעבוד. כנגד החלטה זו הגישה התובעת שוב תביעה לבית-דין זה. .6בפתח הדיון להוכחות, הודיע בית-הדין כי הוא מעלה מיזמתו את השאלה של מעשה-בית-דין. בא-כוח המוסד נתבקש לטעון לשאלה. בפתח טיעונו טען בא-כוח המוסד, כי אל לו לבית-הדין להעלות טענה זו במקומה של הובעת. אנו בדעה אחרת. אנו התרשמנו מהתובעת, שלא היתה מיוצגת, כי אינה מבינה כלל בטיב ההליכים בבית-הדין. שומה על בית-דין זה, כאשר צד המופיע בפניו איננו מיוצג - ובמיוחד כאשר מדובר בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר הינו מיוצג דרך קבע - להעלות לטובת צד זה טענות משפטיות אפשריות. .7נקודת המוצא לעניין מעשה-בית-דין צריכה להיות מהות תביעתה של התובעת בתיק שם/68- .0תביעתה לבית-הדין היתה כנגד החלטתו של פקיד התביעות אשר דחה תביעתה לדמי פגיעה. סיבות שונות יכולות להיות לפקיד התביעות לדחות תביעה לדמי פגיעה - שהאירוע הנטען לא ארע כלל, שהוא לא ארע תוך כדי ועקב העבודה, שהוא לא גרם ל"נזק" או לזכות לגמלה כלשהי. את היקף החלטתו של פקיד התביעות, וכפועל יוצא את הגנתו של המוסד בתביעה שהוגשה נגד החלטה זו, יש לבדוק מתוך היקף החומר שהיה בפני פקיד התביעות בעת שהחליט מה שהחליט, ובעת שהמוסד התגונן בתביעה הקודמת. והיקף החומר כך היה: א) תביעה לדמי פגיעה החל מ- 15.10.1978ועד 22.4.1979; ב) תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה לתקופה 15.10.1978ועד .15.4.1979 .8כאשר המוסד התגונן בתיק הקודם, חובה היתה עליו להעלות את כל הנימוקים להצדקת עמדתו של פקיד התביעות ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה שאיננה מנוסחת על-ידי עורך-דין. המוסד התגונן בשאלה אחת ויחידה והיא, נסיבות קרות האירוע התאונתי. כבר באותו שלב, היה המוסד יכול להעלות את השאלה של הקשר הסיבתי בין אירוע נטען לאי-כושר לעבוד, אם בכלל, או לתקופת אי-הכושר. הוא בחר לא לעשות כן. .9לדעתנו, אין המוסד רשאי להעלות את הגנתו לתביעה לדמי פגיעה טיפיןטיפין. התעודה הרפואית על מלוא התקופה היתה כבר בפני המוסד בדיון הקודם, ועל כן במידה ולא העלה את השאלה לדיון, להצדקת החלטת פקיד התביעות, מנוע המוסד להעלותה בשלב מאוחר יותר, על יסוד הכללים של מעשה-בית-דין, דהיינו: כל הגנה או טענה שהיתה יכולה להיות מועלית בדיון קודם בין הצדדים בקשר לתביעה, מנוע הצד שלא העלה אותן מלהעלותן בהתדיינות. .10כפי שנקבע בפסיקה, תאונת עבודה מורכבת מאירוע תאונתי בעבודה המביא ל"חבלה" ולזכות לגמלה - במקרה זה, אי-כושר לעבוד. טענות אלו - שאותו אירוע תאונתי שהתדיינו הצדדים עליו בתובענה הקודמת, לא הביא לתוצאות אלה, שהן מרכיב חשוב ובלעדיהן אין תאונת עבודה במשמעות החוק - צריך היה להעלות באותו דיון, ואם לא עשה המוסד כן, אחר את המועד להעלותן בפנינו. .11על כן אנו מחייבים את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת דמי פגיעה כחוק, לתקופה 15.10.1978ועד 15.4.1979, שהיא התקופה עבורה הוגשה תעודה רפואית. בהתחשב בתקופה הארוכה מאז קמה הזכאות, ובמיוחד בתקופה של שנה מאז ניתן פסק-דין בתב"ע שם/68- 0ועד שפקיד התביעות דחה את תביעתה לדמי פגיעה - נשוא התביעה הנוכחית - וגם כאשר אנו מביאים בחשבון, כי בירור תביעה זו השתהה בגלל אי- הופעתה המוצדקת של התובעת במועד קודם, אנו קובעים כי אותו סכום דמי פגיעה ישא הפרשי הצמדה - לגבי כל חודש בחודשו מה- 1בחודש שלאחר החודש שעבורו מגיעים דמי פגיעה (לדוגמה ה- 1.11.1978בגין דמי פגיעה של חודש אוקטובר) ועד התשלום בפועל. .12כמו כן ישלם המוסד לתובעת הוצאות בסך 500שקלים. .13זכות ערעור תוך 15יום לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים.דמי פגיעהבית הדין לעבודה